כל קשר בין המציאות לדימיון אינו אמיתי...

כל קשר בין המציאות לדימיון אינו אמיתי...



בלילה שקט בלילה בשקט, הוא בא אליה, ולוחש לה בשקט ממש, אומר לה ואוהב אותה, ורוצה אותך. בלילה בשקט, היא חולמת עליו, היא לא מגלה שותקת, בוכה, בגללו. בלילה בשקט, אני שומעת קולות בכי, הוא שוב פעם הרביץ לה, לאמא שלי.
 
תוכן מזעזע !



סילחי לי על התגובה הבוטה שלפניך, היא נובעת מ- 2 סיבות - האחת - דאגתי הכנה השניה - רוח היצירה בעיניין הדאגה - הפיקציה שבה את שרויה נהפכת מעיקה ומדאיגה... התכנים לא תמיד באים ללמד אותנו לחיוב... למשל אתמול אחרי שהגבתי לסיפורך - אמרתי לעצמי , לעזאזל - היא נתנה שם מתכון בטוח להתאבדות - אני חושבת שהייתי צריכה להתריע שם ! אולי אפילו לבקש לצנזר אותך - קיראי בהודעת מנהל הפורום בבקשה... באשר להערה זו - מוטב מאוחר מאשר לעולם לא... אני חושבת שאולי כדאי שתביטי קצת לעולם הראליה - זה לא בריא ההתעסקות הזאת במוטיבים שליליים מחיינו... ובטח ובטח לא בריא להפליג למרחקים כאלה הייתי יכולה להוסיף הטפה על רגשותיך ורגשות הקוראים המושפעים מתכנים אלו... ומה עם לכתוב לחיוב - האם ניסית פעם ? תוהה אני... חושבת, כמעט בטוחה שלא ! ודבר נוסף קשה לי לקרוא לזה שיר... כי הסגנון כה דל - שמה שמחזיק מגדל קלפים זה הוא רק הפואנטה סילחי לי אם נהגתי בך ביד קשה... אני מקווה כי תביני ענבל
 

TheOutsider

New member
לכותבת - ולמנהלת המקסימה



קצת מבין אותך. לא את ענבל - לצערי... מבין איך לא הצלחת לכתוב כשטוב לך - אני גם לא כותב כשטוב לי. לעיתים נדירות. וכשרע - המחשבות הרעות מתרבות ומתרבות ובורחות לכל מיני כיוונים שונים ומשונים. ואני חוקרים את עצמנו. אנו יורדים עמוק עמוק לתוך עצמנו ומגלים מה באמת אנו חושבים, מה באמת אנו מדמיינים בלי הצינזור, ולפעמים, אפילו בלי הצורך בחרוזים ובשירה עצמה - המילים פשוט עושות את שלהן. והרי זה כל היופי, לא ענבל? החדירה הזאת לתוך הנשמה שלך, ושל הקורא, למקומות שאת לא מעיזה ללכת אליהם סתם ככה בשיחה יומיומית. הנושא שעליו את כותבת, הכאב הזה, הכאב הפיזי הבלתי נסבל הזה, שאחרי קריאה אחת אמרתי לעצמי שאני חייב לכתוב לך שאת חייבת לעשות משהו בנושא - לא כל כך יכול להגיד את זה יותר אחרי שחשבתי קצת יותר... אבל כן אבקש ממך לדעת מאיפה זה נבע, עד כמה העולם הדמיוני שלך, שלנו, מתנגש עם המציאות? ענבל, השורה בה ציינת שחשבת על לצנזר פה משהו - קצת הפחידה אותי למען האמת. ה``פה`` הזה שלי הרבה יותר מדי חשוב בשביל שמישהו יצנזר, כי אם לא פה אז איפה? שם הכל מצונזר, שם הכל עובר בדיקות ושינויים לפני שהוא יוצא. ורק פה לא. משער שעוד אנשים מרגישים כמוני, כל המכורים הקטנים שזקוקים לחוסר צינזור המוחלט הזה, אז אבקש את תשובתך לשאלה - האם אי פעם צנזרת הודעה של מישהו בפורום זה? תודה... ומקווה שהנושא הוער באור קצת אחר...
 
outsider היקר !



אכן צר לי שאינך מסכים איתי... אולי מפני שלא נתתי דוגמאות לתכנים שהיא הביאה לפנינו - ובזה אשמתי ! אני מודה שאני אשמה כאשר מגיעים לחוסר הסכמה שכזאת, אבל אני כאן גם בשביל להעמיד דברים על מקומם ... שים עצמך רגע במקומי - כאחראי על טווח גילאים מגוון המתחיל מנוער בני 13, מילא אם כולנו היינו בוגרים ומבוגרים להבין את הפיקציה והעולם המעוות הזה שהיא מתארת, אך גיל העשרה הוא גיל מבלבל מאוד. ה``ילדים`` נוטים לבצע מעשים לא זהירים בשיקול של רגע (מי כמוני יודעת - אשר חברה ללימודים שרפה עצמה בחיים בשדה מול ביתה כי היה לה קצת בודד, או בחור אחר חבר ללימודים אשר ירה לעצמו כדור בראש - ואלה רק ילדים בני 17). מה גם שהשכבה הבוגרת ``נופלת`` בדבריה. וכל פעם הכותבת עצמה צריכה להתריע, בגיחוך מה, שזה לא מציאות ולא קשור לאמת... אולי תסכים - ואולי לא - אך דעתי היא אחת - עולמה מעוות ! ובהחלט מדאיג המצב !!! והנה לפניך הדוגמאות, כפי שהבטחתי... בסדר כרונולוגי מן ההודעה האחרונה - אחורה... 1. ``והיום הוא היום בו אני אהרוג אותך...`` 2. ``הוא שוב פעם הרביץ לה, לאמא שלי...`` 3. ``הוא הרים את הכרית מהרצפה, הכרית שכבר הספיקה לספוג דם...`` והקטע שמדאיג אותי ביותר והחמור ביותר בעיני - 4. ``רואה את הכדורים והוודקה...`` ויש לזה המשך ``כדורים ואלכוהול זה הורג`` - ואם בזה לא דיי - ``לקחתי קופסת נורופן עם חצי בקבוק וודקה וקצת יין...`` כעת אני רוצה לשאול אותך בתור אדם בוגר ומבין - איך נראה ``מתכון`` זה בעיניך ?! והאם אינך חושב שיש בקטע הספציפי הזה לפחות מקום לצנזורה?! כתבתי את הודעתי הקודמת כאזהרה ובקשה שהדברים יופסקו ולא יחזרו על עצמם - בתקווה כי הכותבת תבין - אינני רוצה להגיע למצב של צנזורה, לא מתאים לדרך בה בחרתי לנהל פורום זה וגם לא להלך מחשבתי ורגשותי... מעולם לא צינזרתי בפורום ! לא זאת מטרתי !!! דבר נוסף... לא חרוזים, לא שירה - אז מה כן ?! ואיזו הגדרה תתן לזה ?! אני מניחה כי יצרת בילבול בין יצירה לרגש... ובילבול זה הוא מובן - אוכל לקיים דיון מעמיק בנושא, על כל ההשלכות הפסיכולוגיות, אך אנחנו עדיין כחברה מהווים את מהותו של ``פורום ספרות ושירה``. עניין נוסף הוא שאני מסכימה, כל כך מסכימה אם מה שכתבת בעיניין החדירה הרגשית לנשמה... אך יש כאן בעייתיות - שנובעת גם מדברי שציינתי קודם וגם מכך שאנו מתקרבים לנשמה שעוסקת בתכנים אפלים, מעוותים ! הכתיבה אכן נובעת לרוב מעצב, או לחילופין מאהבה - אך לא תמיד... אין בכתיבתה עצב או רגש... הכל הזוי - אין טיפת מציאות ובאיזה שהוא שלב הלב מגלה זאת... ואיפה סיפוריה נהפכים עויינים לקורא. איש יקר... ה``פה`` הזה חשוב לכולנו !!! אני יצרתי אותו משיממון - מכמה אנשים ספורים שהיו נכנסים רק פעם בשבוע, אם ובכלל - אספתי אנשים ועדיין אוספת וחובקת את כולם, את רובם. אני יודעת היטב מה משמעות בית זה - ומה חשיבותו ! אך חשוב לי גם לשמור על מהותו ועל סדרו הטוב - דבר זה עומד בראש מעייני בכדי שלכם המשתתפים ולך יהיה מקום ליצירותיכם, לפרי עטכם. מקווה כי הבהרתי את עמדתי אשמח לקבל תגובה ממך או מהכותבת... ענבל
 

הקשתית*

New member
ורוצה להוסיף...



אי אפשר ככה סתם ל``שחק ברגשות`` של אנשים. כולנו מתחברים לשירים ולסיפורים כאן,בין אם מניסיון אישי ובין אם,מאמפטיה ורצון לעטוף,לגונן ולנחם. אז כיצד תסבירי את ,שכתבת לי בתגובה על שירך``נשברת``, שכל מה שנכתב בשיריך,לא קורה לך,אלא מרגישה זאת. הכיצד תרגישי,אם לא תחווי? לא ,שמאחלת לך זאת,אך האמיני לי,שיש אנשים שחשו את הכאב עליו את כותבת,וזה בהחלט לא נעים וקל! יחד אם זאת,זכותו של כל אדם לכתוב כאוות נפשו. ואולי בזה סגולתנו,כעם יחיד ומאוחד,הרצון לשתף ולנחם ומשיריך עולה קול צעקה,קול קורע וכיצד ניתן להתיחס אליו, אם לא אמיתי וכנה הוא? האמיני,לי שהתייחסתי במלוא הרצינות בתגובתי אליך, וחבל שאכזבת... מקווה ,שתביני את המסר בכוונתו האמיתית,שכן אין פה טינה אישית חלילה.
 
ושוב



חלק מהדברים שאני כותבת אני מרגישה... וזה לא מקום לנהל מה אני עברתי בחי הקצרים ומה אחרים... השיר הזה לא קשור כ``כ אליי ראיתי כתבה בעיתון וזזה זעזע אותי אז כתבתי על זה... דברים אחרים אני חווה חלק מנשברת הוא אמיתי.. זה כן קשור אליי... הכל אם לא זה לא היה נוגע בי או בך...
 

TheOutsider

New member
ועוד תגובה :)



אתחיל בתשובה לשאלתך, אם יש מקום בעיניי לצנזורה - ואני שומר על עמדת ואומר לא. ועכשיו אסביר. בתור אחד ה``ילדים`` האלו שאת מתארת, בתור ילד בן 17, רואה דברים קצת אחרת ממך. אני רואה ילדה, אולי בעלת עולם מעוות, אולי אפילו מאוד מעוות - אבל היא בכל זאת ילדה. ובתור ילדה היא חוקרת. היא חוקרת את עצמה ודרכה, בניגוד לדרכם של חברייך וחבריי שחקרו קצת אחרת, היא כתיבתה. כתבת שיש כאן בעיה עם נשמה שעוסקת בתכנים אפלים ומעוותים - אולי הדבר באמת אפל, אך האם אי פעם יצנזרו זאת בעיתון? כל יום שנפתח בבוקר עיתון נקרא על בעל שרצח את אישתו, כל יום נרגיש את הבילבול הזה, כל יום נקרא על בחור זרק את עצמו מול פסי רכבת נוסעת, אז מדוע לא ניתן מקום בפורום מקסים זה גם למעט אקטואליה ? ה``נשמה האפלה`` הזו נמצאת מסביבנו כל היום, יש כאלו שמרגישים בה יותר - ויש כאלו, כמוך אני משער, שמרגישים בה פחות. על מה בעצם כתבה? על התאבדות, על רצח, ועל אלימות - נושאים שאם נרצה ואם לא מקיפים אותנו באופן תמידי, ועוד יותר בגילה, בגילנו, הצעיר. אני חושב שחשוב מאוד בגילה לתת ביטוי לאותו ``תוכן אפל`` שעליו כותבת - כי אם לא תשתף אותנו - את מי כן ? לו נושאים שלא קל לדבר עליהם עם חברים. ומילת עידוד אחת, אפילו מאנשים אנונימיים שאנו איננו מכירים, יכולה לעשות פלאים - ואת זה אני אומר מניסיון. תמיד אמרו לי שמי שמתאבדת עם כדורים רק מזהירה והיא יודעת בעצמה שלא תמות, ורק תזהיר את משפחה וחבריה ותדרוש בכוח את תשומת הלב הדרושה - מי שתכתוב גם לא תמות. אולי תזעזע, והרי זוהי שוב מטרתה של השירה בעצם, לזעזע, לגרום לנו לחשוב קצת מעבר, לעורר בנו את הרגש הזה שאנו לא מרגישים ביום יום. אני מבין את רצונך לשמור על הסדר הטוב של הפורום, רצון מבורך בהחלט - ואני מבין את הבעיתיות שבניהול פורום באינטרנט מבחינה תוכנית - איפה נמתח הגבול הזה ? אך אני גם חושב שבמיוחד בפורום ספרות, יש מקום להתבטאות קצת יותר קיצונית, שאיננה מעודדת אלימות מכל סוג - רק מזהירה ומספרת עליה, ובכך אפילו מזעזעת אותנו ממנה ומרחיקה אותנו ממנה. אשמח לעוד תגובות - ממך ומהכותבת!
 
תגובה נוספת...



יקירי כנראה לא הבנת אותי... לא התכוונתי שגילה הוא 17 - גיל החבר שהתאבד היה 17 והחברה 15 - אינני יודעת מה גילה ואני דווקא מניחה שהיא מהשכבה הבוגרת, היא בהחלט גם לפי תגובתך נשמעת ``ילדונת``... אני לא מבינה את תגובתך (באיזה שהוא מקום) כי לא מדובר כאן בעיתון, וגם לא בפורום אקטואליה והדרך הזאת פסולה ומוטעית... אני מניחה כי במקום אחר היו מבקשים לבדוק תכניה טרם היתה מפרסמת אותם... ראה למשל את שירתו של שון שמעביר תכנים אקטואליים - איזו דרך נפלאה ואמיתית. אין אפילו קצה קצהו של חוט להשוואה בין הכוונות, והתכנים. ואכן בפניו מורידה אני את הכובע... ואם זאת דרך לבחון אותנו - זאת בהחלט דרך המושכת בחוט דק מאוד ובאיזשהו מקום הוא יקרע, כי היא לא בוחנת את תגובתנו אם כי את סבלנותינו... ובאמת פקעה סבלנותי - יותר מידי כואב לי לחשוב על מה שהיא כותבת מבחינת עברי והיא לא כותבת זאת ממציאות ואילו אני חוויתי זאת במציאות ! אצלי - זה רגש !!! אצלה - זה ריק !!! תבין... ``ויש כאלו, כמוך אני משער, שמרגישים בה פחות`` - ואני רוצה להבין מה ניסית להעביר לי במסר של השורה הזאת ?! נראה כי אינך מבין מה משמעות ה-``תוכן אפל`` שעליו היא כותבת. אני גם לא מאחלת לך להיות בעמדתי ולעמוד מול המוות של בן אדם צעיר ולחפש איפה האשמה... לראות את הבילבול האמיתי בעיניים ולשאול איפה היינו ואיך לא ראינו... וכן המתכון הבטוח הוא כאן במילותיה וככל שאני קוראת זאת אני חשה חרפה ובושה עמוקה יותר על שלא פתחתי עיני קודם ! אנו חיים על פס דק... בין חיים ומוות - לא צריך לתת לגיטימציה... אגב שוב חוזרת על דברי - כי אינך מבין - התכנים המעוותים שלה הם פיקציה !!! - פ י ק צ י ה !!! אני לא מבינה איך אינך רואה זאת... איך אינך רואה כמה היא מתמוגגת מאושר לקבל לדוגמא שיר שכתבה ``הקשתית`` על מותו של מישהו הקרוב לה, לסיפור שאינו מן המציאות - אני לא חושבת שזה צודק כלפי ``הקשתית`` - שהיא כותבת מהפנימיות הכי עמוקה שבה והיא מקבלת תשובה מגומגמת שאין זה מציאות - אז איפה אנחנו ?! ומה האקואליה בעצם בדבר - אם היא מראש שוללת אותו ?! שוללת תכניה ומגחכת לנו בפרצוף... כתבת עוד דבר שמפריע לי... ``שאיננה מעודדת אלימות מכל סוג - רק מזהירה ומספרת עליה, ובכך אפילו מזעזעת אותנו ממנה ומרחיקה אותנו ממנה.`` לא לא ולא !!! בהחלט מעודדת, בהחלט לא מזהירה - אני צפיתי במוות בעיניים - אתה לא ואני גם לא מאחלת לך זאת... ולכיוון ההפוך אני גם הצלתי אדם ממצב שכזה - מכירה את המצב על היבטיו השונים - אז אני כבר לא מבקשת ממך לשקול יותר... כי אינך התייחסת ברצינות - עירבבת, לא הבנת, וענית כלאחר יד לנושא בעל חשיבות גדולה כל כך - הינך נעול על ``חופש הביטוי`` ואפילו בבית משפט יש סייגים לנושא זה - אף דבר אינו מוחלט - אני נעולה על ``הזכות לחיות`` ועל ``החובה לכבד``... אני מכבדת את תגובותיך, מכבדת אותך כאדם אך שונה ממך בנק` ראותי את הדברים. ואני מאוד תומכת בהיות האדם ``אינדוידואל`` - אין לי כוונה להשתיק אותך כאן, גם אין לי כוונה לשנות את דבריך... רק רוצה שתנסה להבין... אך אנא להבא אל תכתוב לי התייחסות שלא תואמת דברי (מאין הבאת את עיניין בת ה- 17 ???) בתודה ובהערכה ענבל
 

TheOutsider

New member
חוסר הבנה



אני הוא בן 17 - לא את. אני הוא הילד. אמרת כי ילדים נוטים לבצע מעשים לא זהירים בשיקול של רגע - ודיברתי על כך. וזה בדיוק מה שאני מנסה להסביר! שאצלה - זה ריק. אצלה זה פיקציה, וזאת הנקודה שלי! אצלה, ה``עולם המעוות`` הזה שהיא ממציאה בדמיונה הוא בגדר מבחן, שלה, שלי ושלך, הוא בעצם לראות דברים שלא באמת קיימים ולראות למה הם גורמים. בשורה שציינת רציתי להסביר לך שאולי עולמך האישי, שאפילו שכן חווה חוויות הקשורות לנושא - אינו מתחבר לצד זה של החיים. שמתי לב בשירייך תמיד לאושר, לשמחת חיים שמקיפה אותם - ואילו שירי ושיריה אינם כאלו. הצד האפל יותר של החיים לא צריך להתפס כמעוות - המוות לא אמור להתפס כדבר שבל נכתוב עליו בצורה מזעזעת. אני לא שמח לספר לך שאני בדיוק כמוך חוויתי ב 2 צידי המטבע פה. ולמדתי בדיוק את אותו דבר - איך לא ראיתי ? ואולי באמת אנו אשמים שלא ראינו. הפס הדק הזה, והפיקציה שהיא מלבישה בדיוק בנקודה הזו שכואבת לך מעולמך הפרטי, ולאחרים מעולמם הפרטי - ואילו לאחרים לא, לאחרים האפשרות שלהם להתקרב לפס הזה היא אולי לקרוא עליו - גם אם מה שכתוב הוא פיקציה. וכן אני נעול על חופש הביטוי, אבל גם אחרי קריאה שניה ושלישית אני לא חושב שעירבבתי פה, שעניתי כלאחר יד, שאמרתי משהו שלא לקחתי ברצינות - להפך הוא הנכון. אני, שצפיתי כמוך וחוויתי על בשרי את המוות הזה, ומצד שני גם התקשרתי לאמבולנס כשהיה צריך, למדתי דבר אחר - אני למדתי כמה חשוב לתת את האופציה הזו לדבר על הנושא, גם אם לי זה כואב, גם אם אני מרגיש פה זילזול מצד הכותבת מכיוון שהיא בעצם כותבת על פיקציה ומכאיבה לרגש שיש בי ובך, בגלל זה לא נסכים שתכתוב על נושאים אלו? כי כואב לנו? מקווה שהתשובה לשאלה זו היא לא... ונכון, אני נעול על חופש ביטוי, או יותר נכון לפי הגישה האמריקאית נעול על הרעיון של ``סכנה ברורה מידית`` - ולפי כל הקריטריונים אני איני רואה פה סכנה ברורה ומיידית - להפך הוא הנכון! אם תחליטי שכן לצנזר, וכן להשתיק, _אז_ תהיה הסכנה, אז יכול בן אדם (חס וחלילה..) לנסות למצוא את תגובתם של אנשים לפיקציה הזאת ע``י מימושה. אם נחשוב רגע אולי על הסיבה שבגללה הכותבת כותבת את מה שכתבה - אני באמת לא חושב שזה בשביל לעצבן אותך ואותי. אני חושב שזוהי סקרנות, סקרנות לעולם שונה, לפי דברייך גם מעוות (למרות שאינני מסכים עם כך שהסקרנות, חקירה, התבוננות והתעסקות במוות היא דבר מעוות), עולם שבשבילה הוא באמת פיקציה, ולכן היא כותבת עליו. קשה לי לחשוב שעומדת ילדה ``רעה``, אני רואה מישהי שמחפשת לזעזע את עצמה, ואחרים, והדרך שלה היא ע``י כתיבה - לעומת חברינו שניסו זאת בדרכים אחרים. עוד תוספת קטנה ענבל - אין בהודעה זאת ולא היו באחרות שום נימה של זילזול מצידי, להפך, אני מאוד מאוד מכבד אותך וחושב שאת עושה עבודה נפלאה, ומתוך סקרנות אמיתית ואכפתיות אני מנסה להעביר לך את נקודתי. אני חושב שההתדינות בנושא יכולה רק לעזור ואשמח אם להבא לא תגידי שאני ``איני מתייחס ברצינות, מערבב, לא מבין, ועונה כלאחר יד``. אסף.
 
אכן חוסר הבנה...



אסף היקר - הרשה נא לי להתחיל דברי עם התנצלות אכן היה נתק בדברינו... אני גם מצטערת כי מיהרתי להסיק מסקנות בנוגע לנושא כאוב זה של המוות התסלח לי ?! ``גם אם לי זה כואב, גם אם אני מרגיש פה זילזול מצד הכותבת מכיוון שהיא בעצם כותבת על פיקציה ומכאיבה לרגש שיש בי ובך, בגלל זה לא נסכים שתכתוב על נושאים אלו? כי כואב לנו? מקווה שהתשובה לשאלה זו היא לא...`` התשובה שלי לזה היא אכן שלילית. אך ברשותך אחכה להתייחסותה של הכותבת להמשיך בדיון כי אחרת נסתובב לנו במעגל קסמים אין סופי מודה לך על ההתייחסות הבוגרת, ועל ההתמודדות הכואבת - אני יודעת כי במקרים כאלה החשיפה קשה מאוד... אינני נוהגת כמו רבים אחרים לפתוח את סוגרי ליבי ידיד יקר הנני מלאת צער על החוויות שעברת - מקווה כי לא תפגש בהן שוב בכל דרך שהיא ! ענבל
 
ולהבהיר נקודה



כן עברתי דברים כואבים כן קרו לי דברים וכן אני מתקשרת לכל שיר וסיפור שנכתב על-ידי.. אז אל תתחילו לדבר עלי כי אתם לא מכירים אותי וענבל היקרה אם היית טורחת לשאול אותי פה גם לא הייתי עונה כי זה לא המקום לזה... זה שיחות שרק אנשים שאני סומכת עליהם ב100000%% ומכירה רוב חיי יודעים... ואין לי שום עצבים אליך ועניתי מאוחר כי אני לא יכולה להיות מחוברת כל הזמן.. וחזרתי וקראתי את הדברים הנ``ל ואני עדיין לא מבינה איך אתם יכולים להגיד שלא עהרו עלי דברים אם אתם כולכם לא מכירים אותי כל מה שאתם יודעים זה שאני בת 17 וקוראים לי ליאורה נכון? אז אל תשערו השערות לפני שאתם שואלים...
 
לכולם



בתור אחת בת 17 בחיייייייים לא חשבתי שהסיפורים שלי יגרמו למישהו לקחת סמים להתאבד וכדומה.... להיפך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני ממש לא אהבתי את העובדה שאת ענבל רוצה לעשות צנזורה זה רק מראה משהו על האתר... זה פעם ראשונה שאני נתקלת בפורום שבהתחלה מקבל את הסיפורים כמו שהם ואז משנה את דעתו לקיצוניות אחרת ולמסקנה שאולי אני לא שייכת.. זה הפעם הראשונה שהתביישתי בסיפורי שלי וזה לא אמור לקרות... הדברים שאני כותבת עליהם אמיתיים גם אם הם לא קרו לי ולהיפךךךךךךךך אני לא רוצה שמישהו יקח סמים (גם בגלל שזה דופק את החיים וגם בגלל שאני בנוער נגד סמים....) ודוגמה לכך היא התמכרות שלי ואת ענבל אמרת שזה סיפור יפה להזכירך... אני לא יודעת כבר מה לעשות אם להמשיך לפרסם פה או לא...כי מה לעשות בכל הסיפורים שלי מישהו מת אין מה לעשות....ככה אני כותבת זה הסגנון שלי כמו שלכל אחד יש סגנון אחר... בכל מקרה אני אפילו לא ממשיכה לקרוא את הויכוח הדפוק שנוצר פה כי ענבלטעית...צנזורה!?!?!? זה לא המקום לעשות צנזורה...(אפילו החוקה של ארה``ב החוק הראשון הוא חופש הביטוי ואני מקווה שבעתיד גם בארץ יהיה כזה חופש...) אני לא צריכה לפחד שמישהו יצנזר אותי ואת האנשים האחרים פה... אם זה נראה עצבני משהו כי זה באמת עצבן אותי וoutsider הסכמתי עם כל מילה... מקווה לביקורת בונה בפעם הבאה ולא ביקורת קוטלת כזאת שלכם ליאורה
 
ליאורה

ליאורה

עניין הצנזורה יצא מכלל שליטה... הכל טוב ויפה, חייך כבודם במקומם מונח ואף אחד מאיתנו לא מבקש לפגוע בך... אני סה``כ מבקשת להגן על השכבה הצעירה מפני המסרים שאת מעבירה כי צעירים לא נוטים לקבל זאת בראיה שלך/נו לצערי גם רוב בני/ות ה- 17 וה- 18 אני עדיין חושבת שזהו סיפור יפה ואף יותר מזה... אני גם חשבתי להציע לך לפנות למערכת ``מעריב לנוער`` או ``ראש אחד`` בכדי שיותר אנשים בגילך יחשפו ליצירותיך ``הויכוח הדפוק הזה`` גב` העצבנית חשוב ועקרוני לנו והתייחסותך דיי מפתיעה אותי במקום להתמודד - לברוח - מה נחמד... גישתך ממש לא חיובית לחיים ובתור אחת שעברה גמילה (``ודוגמה לכך היא ההתמכרות שלי``) הנך צריכה לדעת זאת טוב טוב... שראשית מתמודדים... ואחרי שהתמודדנו והראנו מה כוחנו אז יש לנו באמת סיבה להתעצבן... בצורה זאת, שבה בחרת להציג בפני את הדברים, אינני מקבלת דבריך ! והביקורת אינה קוטלת, הביקורת בונה !! העיניינים נופחו והוצאו מכלל שליטה ואם לא אקבל התיחסות רגועה ושקולה, אשקול להבא אם לענות בכלל כי הודעה בסגנון מה שכתבת פוגעת ומעליבה (ואם היית ממשיכה לקרוא היית יודעת למה) בושה ונכלמת להתעסק בכאלה דיונים במיוחד כאשר הינך מגדירה אותם ``ויכוח דפוק`` אז אני ``מודה לך`` מקרב ליבי... על הכל והצנזורה אשר לקחה מקום כה מרכזי כאן בפורום - מעולם לא נעשתה ומעולם לא תעשה ללא אזהרה וגברתי הנכבדה את קיבלת אותה - הדלקתי לך ``נורה אדומה``. ענבל
 
ענבל



בתור בן אדם רגוע ושקול בדר``כ...המשכתי לקרוא למרות שאמרתי שלא המשכתי...(שקר לבן קטן נתפסתי) אני לא בן אדם עצבני מצד אחד את אומרת לי וזה ציטוט:``מקווה שנקרא עוד ממך`` ומצד שני הדלקת לי נורה אדומה... אני אישית לא עברתי גמילה מסמים מאלכוהול ומשום דבר בחיים שלי אבל בתור אחת שמתחברת כמעט לכל דבר אני כותבת עליו... אם זה לא מצא חן בעיני האנשים שהם קראו לא הייתי מקבלת תגובות של ``מהממם`` יפה וכו... אז מה אני אמורה עכשיו להבין ממך....שאני רצויה או לא רצויה באתר הזה... כי לפי דעתי ממה שהבנתי אצלך אני לא רצויה... בתור מנהלת פורום את צריכה להבין שלכל אחד סגנון משלו ואני לא רוצה להיות הראשונה שיתנזרו אותה פה... מחכה לתגובה שלך...עד אז ייהי שלום פורום.... שלכם ליאורה הרגועה... (וד``א בקשר לעצבנות שלי קודם זה היה בגלל שבחיים שלי לא קיבלתי תגובה כ``כ פוגעת לסיפור שלי אולי את זו שצריכה לקרוא מה כתבת לי ולהסתכל על זה הפוך אם אני הייתי מנהלת הפורום ואת היית אני לא היית נפגעת ומתעצבנת!?!?(
 
ושכחתי...



אגב שוב חוזרת על דברי - כי אינך מבין - התכנים המעוותים שלה הם פיקציה !!! - פ י ק צ י ה !!! אני לא מבינה איך אינך רואה זאת... איך אינך רואה כמה היא מתמוגגת מאושר לקבל לדוגמא שיר שכתבה ``הקשתית`` על מותו של מישהו הקרוב לה, לסיפור שאינו מן המציאות - אני לא חושבת שזה צודק כלפי ``הקשתית`` - שהיא כותבת מהפנימיות הכי עמוקה שבה והיא מקבלת תשובה מגומגמת שאין זה מציאות - אז איפה אנחנו ?! ומה האקואליה בעצם בדבר - אם היא מראש שוללת אותו ?! שוללת תכניה ומגחכת לנו בפרצוף... את כתבת את זה ואת אפילו לא מכירה אותי את לא יודעת מה עבר עלי אני לא הולכת להגיד פה מה עבר עלי אבל מאיפה לך לדעת שזה לא עבר עלי וזה לא רגש אצלי... במקרה השיר הזה לא ממש קרה לי אבל כל מה שאני כותבת עליו קרה לי פעם (בהתמכרות אז לא לקחתי סמים קשים ולא הרבה זמן ולא הייתי צריכה לעבור גמילה גמילה אבל עדיין) ואני מתחברת לכל מה שאני כותבת ועובדה שגם את התחברת לכל הדברים האחרים אז פיקציה?!
 

lichdog

New member
תגובה.



קראתי את השיר יותר מפעם אחת, קראתי את כל הויכוח שנוצר סביב נושא זה, ולא מצא חן בעיניי מה ששמעתי. לכותבת - הרעיון של השיר, נהדר! ככותב אשר כתב על נושאים דומים אני באמת מאמין ברעיון, אך לא בשיר... השיר מאוד חסר. כפי שכבר שמעתי על אחד משירי וכרגע אני סוף סוף מבין בדיוק למה הכוונה, השיר לוקה בחסר. אין התמודדות עם הנושא, השיר אף בקושי מציג את הנושא עצמו... פיתוח של הנושא היה, לפי דעתי, מתאים יותר. ואני מסכים איתך, רוב שירי לא נוגעים בנושאים אישיים ואף ניתן לראות זאת... במיוחד הקשים שכן למזלי, לא חוויתי מקרים קשים בחיי הקצרים (אך עם זאת ארוכים משלך :) אני רק רוצה להדגיש שזו דעתי האישית בלבד ואם לך נוח כך איני מעוניין לחבל בסגנונך האישי וביצירה שלך. לאריק היקרה שלי - אני מאוד לא מסכים איתך בנידון. השיר אמנם מתייחס לנושא כאוב, אומנם מדבר על דברים קשים, אך אין זאת אומרת שאין להראות את השיר. השיר מציג את המקרה באור רע ואינו מעודד לאלימות אלא מנסה לגרום לנו להתרחק מהעניין. אומנם, בצורה די שטחית, לדעתי, אך עדיין לא מעודד... ולאסף - מסכים איתך במאה אחוז בקשר לצנזור, אין צורך בצנזור והייתי מעדיף להמנע מכך בכל דרך אפשרית. אך, ופה אני לא מסכים איתך, יש גבול... אני לא מסכים עם אריק שלי שהגבול עובר כאן, אך הוא חייב לעבור. בדיוק כמו שמדינה לא יכולה להסכים לשדר תעמולות נגדה עצמה, כך אריק אינה יכולה לפרסם דבר שלפי דעתה יפגע בפורום זה, מדינתה... מקווה שלא תקחו זאת כביקורת קשה ונוקבת, כי זה לא, זו בסך הכל הערה שלי על המצב, לפי דעתי. זכותכם, כזכות כל אחד להחזיק בדעתכם ואם תתייחסו להערה זו, אשמח. יקי
 
תגובה לתגובה



יקי היקר... עיניין הצנזורה מתייחס לתוכן זה שיש בו משום מתן ``תפריט בדוק`` - ``רואה את הכדורים והוודקה...``, ``כדורים ואלכוהול זה הורג``, ``לקחתי קופסת נורופן עם חצי בקבוק וודקה וקצת יין`` לא מזעזע אותך ``בבית שלנו`` מול הילדים הקטנים ? גם אני לא בעד צנזורה ובכל זאת איפה נמתח החוט ? לא כואב לך לקרוא סיפור אחר סיפור, שיר אחר שיר, תכנים הזויים של מוות וסופניות... לתגובתך אודה ענבל נ.ב. - סלח לי על הפורמליות... אריק יחזור כאשר ימצא את ``הגולות`` שלו (``הוק``)
 

lichdog

New member
אם כך, חזרה לענבל... לבינתיים...



מבחינת ה``בית שלנו`` מול הילדים הקטנים - לא, לצערי אני אאלץ להסכים עם הכותבת של השיר ה``שערוריתי``... בארץ רואים סרטים, סדרות והרבה מאוד קטעים בעיתונות על דברים שכאלו... אני מאמין שכל אחד שירצה לקחת את חייו ימצא את הדרך שלו, ה``מתכון`` לא ישנה דבר... להפך, השיר עצמו ירתיע אנשים מלעשות זאת... האם כואב לי לקרוא שיר אחד אחרי השני, סיפור אחד אחרי השני של מוות וכו`? - לא, כואב לי לראות דברים כאלו בעיתונים ובכל מקום אחד יום יום, לכן גם אני כותב שירים על אותו נושא. לא יודע אם בצורה יותר מתונה או בצורה שלא תזעזע אתכם, אבל על אותם נושאים... וזה העיקר... זאת הדרך שלי, ואני מניח, גם של הכותבת, להתמודד עם הדברים. ומאחר ואנחנו אוהבים להתמודד עם הדברים פנים אל מול פנים, זו הדרך, לדעתי בכל אופן, הכי טובה... יקי
 
למעלה