סיגל שהרבני
New member
כל שנה אני נזכרת בזה
בכל פעם שמספרים בחדשות על תהלוכות הנצחון במצריים וסוריה ביום השנה למלחמת אוקטובר (השם הערבי למלחמת יום כיפור), אני חושבת כמה זה עצוב שחוגגים מלחמה (אפילו עם התחושה היא של ניצחון) איך משפחות ההרוגים מרגישות שחוגגים את המלחמה בה הקרובים נהרגו ואני נזכרת שפעם שמעתי שאחרי מלחמת ששת הימים זה היה "לא בסדר" להתאבל ולהיות עצובים כי המדינה כולה שמחה על איחוד ירושלים ועל הנצחון הגדול בכלל מותר להתאבל רק אם נכשלנו?
בכל פעם שמספרים בחדשות על תהלוכות הנצחון במצריים וסוריה ביום השנה למלחמת אוקטובר (השם הערבי למלחמת יום כיפור), אני חושבת כמה זה עצוב שחוגגים מלחמה (אפילו עם התחושה היא של ניצחון) איך משפחות ההרוגים מרגישות שחוגגים את המלחמה בה הקרובים נהרגו ואני נזכרת שפעם שמעתי שאחרי מלחמת ששת הימים זה היה "לא בסדר" להתאבל ולהיות עצובים כי המדינה כולה שמחה על איחוד ירושלים ועל הנצחון הגדול בכלל מותר להתאבל רק אם נכשלנו?