כל תגובה-עזרה תתקבל בברכה

s h o o s h a

New member
כל תגובה-עזרה תתקבל בברכה

אני לא גר עם ההורים שלי, אך אחי הגדול (23) גר איתם. אחי הוא אדם אגרסיבי ו"דורך" על אמא שלי באופן שיגרתי. הוא צועק, מקלל ודורש (ומגיע למצבים אלימים). הוא חי מכספיה. אבי נמנע מלהתערב, ויוצא שאמא שלי צריכה להתמודד לבדה גם עם אחי וגם עם אי שיתוף הפעולה של אבי. לא פעם ראיתי אותה נסערת אחרי ששוב זכתה ליחס כזה. בשיחה איתה החלטנו יחד שהיא תלך להתייעץ עם מישהו מקצועי שיעזור לה להחזיר את השליטה על מרחב המחיה שלה. אני חושב שמשהו בכיוון של הגדרת יעדים/הכוונה יכול לעזור, ולא דווקא ייעוץ פסיכולוגי. האם מישהו מכיר מישהי/מישהו בתחום הייעוץ המשפחתי+קאוצ´ינג שיכול לעזור?
ההודעה בשם גולש שמבשק לא לחשוף זהותו/כינויו
 

שילה1

New member
ז דעתי בנושא:קודם כל-לקאוצ'ינג

"הולכים" כשרוצים שינוי אמיתי,ומדובר,במקרה זה,בשני צדדים.האם הם באמת רוצים שינוי? ולתפיסת עולמי:מדובר בבגיר אלים.האם לא חייבת לסבול את נוכחותו בבית.על כן-יכולה ,בעצמה,להוציא צו בבית משפט לענייני משפחה,שיורה לו לעזוב את הבית. לצורך מימוש צו שכזה,יכולה לבקש את עזרת המשטרה. מאחר ורואה בפני אדם אלים במיוחד,ואי שיתוף פעולה של האב מתפרש אצלי כהסכמה לפעולות הבן-נראה לי שזו הדרך היחידה. (אם הפונה יחלי,טאו אימו,תחליט על קאוצ'ינג-שיפנו אליי במסר אישי,תוך ציון איזור המגורים)
 

czar

New member
תגיד

ואיפה מקומך? למה אתה לא אומר לו כלום? האם הוא סובל מבעיות אישיות כלשהן שהוא אובחן ככזה? האלימות - המשטרה עורבה פעם?
 

galitgali1

New member
תגובתי

הייתי אומרת לגשת למשטרה ולבית המשפט לעשות צו הרחקה אבל מאוד לא פשוט ללכת להתלונן במשטרה ולבצע צו הגנה וכאלה, זה נותן תחושה שהמשפחה עולה על שרטון . אז ככה - אם אח שלךלא רואה אף אחד ממטר, כלומר, להביא בן משפחה קרוב מאוד אבל לקחת את הסיכון שהאח הזה יסתכסך לאורך שנים עם אותו אחד שיתערב - מישהו כמו אח של אמא שלך, בן דוד - מישהו קרוב מאוד שיכול לגרום לו לאיום ולפחד ואם זה לא יזיז לו, אז חייבים לערב משטרה, כלומר, אם לא תערבו את החוק, אז הוא ימשיך לנהוג ככה לדעתי. גם אם החוק יתערב, משטרה או בימ"ש, קח בחשבון שהוא ינסה להמשיך אבל אמא שלך במקביל צריכה להמשיך. מתי שהוא הבנאדם נשבר ומפסיק, פעם לא היה נהוג כזה שאנחנו מתלוננים במצב כזה ולכן נוצרה סטיגמה שהאח המאיים לא רואה אף אחד ממטר - אבל תאמין לי, שכאשר אמא שלך תגיע למצב של בית משפט הוא יפחד. לא חייב גם להתלונן במשטרה ובבית המשפט אם כי השופט ישאל אותו אם התלונן, אני אגיד לך פחות או יותר איך זה עובד. אמא שלך ניגשת לבית המשפט כדי להוציא צו הגנה, באותו רגע [בדרך כלל נותנים לזה דיון מיידי או תוך שעתיים משהו כזה] היא נכנסת לשופט/ת ומספרת את הסיפור, זה כשהיא לבד בלי אח שלך, השופט שומע את המרה ובודק אם זה מצב מסוכן שצריך להרחיק את אחיך לשבוע, בכל מקרה המשפט חייב להדחות לעוד שבוע כדי לשמוע גם את הצד השני - אחיך. אחיך כנראה יעשה לה בלאגן על זה אבל אם ינסה להתחמק, אפשר לעשות לו צו הבאה שיוצא על ידי בית המשפט. לאחר שבוע כשהוא יבוא לדיון שנקבע לו, במעמד שני הצדדים כל אחד מספר את סיפורו ולאחר מכן השופט או שמזהיר את אחיך [במידה ואין סכנת נפשות והוא מתרשם שניתן להזהירו בלבד שינהג בדרך המכובדת והראויה] או שהוא מרחיק אותו ל-3 חודשים במידה וימצא שיש סיכון. אם אחיך יפר את הצו, מיותר לומר שהוא מכניס את עצמו לבלאגן עם בזיון בית משפט על הפרת הצו וזה כבר יהיה בשליטת בית משפט אם אמך שלך תגיע לשם שוב על הפרת צו. משטרה זה מקרה נניח שאמא שלך בוחרת ללכת כי היא בסכנת נפשות ורוצה להוכיח את אמיתות הפחד שלה, זה מן עוד אישור כזה וגם בטחון אבל לא חייבת. בהצלחה
 

שילה1

New member
כשמבקשים צן הגנה או הרחקה בשל

אלימות-יש לצרף אישורי משטרה המוכיחים כי התלוננת על אלימות.ללא אישורים אלו-לא יתקבל צו. בנוסף-אם מתלןננים במטרה,קצין משטרה מדרגת פקד ומעלה רשאי להרחיק את האלים לשבוע מהבית,ובפרק זמן זה מומלץ להוציא הצו האמור. וכל האמור לעיל בדוק מאוד.
 

galitgali1

New member
לא חייבים להציג

אני אסביר משהו: אם מקרה האלימות קורה כאן ועכשיו והתקשרת למשטרה שהגיעה למקום האירוע [נניח לצורך הענין במקרה זה - זה הבית] - אז מן הסתם השוטר לוקח את האמא לתחנת המשטרה להתלונן ומרחיק אוטומטית את הבן לשבוע ימים, לאחר שבוע ימים יוזמן הבן לבית המשפט כדי לקיים דיון במעמד הצד השני [הבן] כדי להחליט אם הוא אכן מהווה סיכון ואם יש צורך להרחיקו ל-3 חודשים. הדוגמא שנתתי היא למקרה וכרגע, ברגע זה אין אלימות, והאמא רוצה להוציא צו הגנה על מעשה אלימות שקורים מידי פעם בבית ולאו דוקא בשניה זו - במקרה זה, פונים לבית המשפט אשר מרחיק לשבוע ימים ואחרי שבוע דיון במעמד שני הצדדים . לסכום: ברגע האירוע זה חובה להגיש תלונה ואז ניגשים לבית המשפט. במידה ואין ברגע זה אלימות אלא פעם בשבוע והמותקף חושש - הוא ניגש לבקש צו הרחקה/הגנה.
 

s h o o s h a

New member
צו הגנה

ב-19 במרץ 1991 נתקבל בכנסת החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א - 1991. על פי חוק זה, רשאי כיום בית משפט לתת צו הגנה מיידי להבטחת שלומו ובטחונו של כל בן-משפחה, המאויים או רואה עצמו מאויים ע"י האדם נגדו מוצא הצו. המיוחד בהליך זה הוא: * ההליך מהיר, יחסית. * ניתן להעשות במעמד צד אחד. * אינו מחייב שתהיה קודם תלונה במשטרה. * ניתן לביצוע ע"י האדם המאויים אך גם ע"י אדם אחר. * זמני ולתקופה מוגבלת מי יכול לבקש צו הגנה ואיך: בנושא זה, יש בחוק ובתקנותיו מספר אלמנטים, שמטרתם להעניק הגנה מהירה ככל האפשר, כולל במקרים בהם המאויים עצמו חושש, או אינו מסוגל, או אינו יודע כיצד - לבקש את ההגנה.
את הצו רשאי לבקש: - בן המשפחה המאויים עצמו, - היועץ המשפטי לממשלה או נציגו - פקיד סעד - כל בן משפחה אחר, היודע את הפרטים הקשורים לבקשה. כלומר: כל קרוב משפחה המודע לבעייה, גם אם אינו זה שמאוים, רשאי לבקש צו כנ"ל, במקרה שהמאוים עצמו אינו מסוגל לכך מסיבות שונות. במושג בן-משפחה נכללים (לצורך צו זה) רק המעגל הראשון והשני של קרבה משפחתית. כלומר: כל מי שהוא - או היה בעבר - אחד מאלה: בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן-זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית. אבל גם: כל מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר-ישע המתגורר עימו, וכן הקטין או חסר-הישע המתגוררים עם מי שאחראי עליהם. כלומר: גם משפחה אומנת לילד, שמאויימת ע"י בן משפחה של הילד, או אפילו מטפל בזקן, רשאים לבקש צו הגנה מסוג זה
הבקשה לצו נעשית בדרך המרצה, לבית המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי מקום המגורים הקבוע של "המוגן" (מי שלטובתו מבוקש הצו).
הדיון בבקשה ייערך לא מאוחר משבעה ימים ממועד הגשת הבקשה, ומועד הדיון יקבע במעמד הגשת הבקשה.
ניתן לבקש צו במעמד צד אחד בלבד וביהמ"ש רשאי לתיתו. אם ניתן - יתקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מן הצו.
בהליכים על פי חוק זה, אין אפשרות לטעון, כי ביהמ"ש מנוע מלדון בנושא או לתת סעד, בשל קיומם של תהליכים אחרים בבירור, או בשל כל סיבה אחרת. כלומר: עובדת קיומו של הליך גירושין, למשל, המתברר בבית דין אחר, או נסיון להחתים מראש אדם כי לא יפנה לביהמ"ש - כל אלו לא יעמדו למשיב במקרה זה, ולא יתקבלו כעילה למניעת הדיון בצו או לנתינתו. מהות צו ההגנה: הרציונל מאחורי החוק הוא פעולה מהירה וזמנית באופייה, עד לבירור סופי של הנושא ומתן פס"ד של בימ"ש - אם יש צורך. ביהמ"ש רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות אחד, או חלק, או כל אחד מהדברים הבאים: - להכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו, או להמצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה - להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום. - לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן- משפחתו. זאת - גם אם יש למשיב זכות כלשהי בנכס. - לשאת או להחזיק נשק- לרבות נשק שניתן לו מטעם צה"ל או מטעם רשות אחרת מרשויות המדינה. מתי ניתן לבקש צו הגנה: אם נתקיים אחד מאלו: - בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג האדם נגדו מבוקש הצו באלימות בבן-משפחתו, או ביצע בו עבירת מין. - התנהגותו של האדם נגדו מבוקש הצו נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן-משפחתו, או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.
 
חשוב לדעת אם האח מודע לבעיה

ומוכן לשתף פעולה. צר לי, אבל... לפעמים אין ברירה אלא לפנות למשטרה. כדאי לדעת מראש שתלונה על אלימות במשפחה אינה ניתנת לביטול. אבל... אני מכירה מקרה שזה גרם לבן אדם לעשות סוויץ' בראש (חוייב בטיפול פסיכולוגי ובהחלט משהו השתנה, אם בגלל הפחד מהמשטרה ואולי גם בגלל הטיפול, שגם לו להבין שקיימת בעיה) אין ספק שקשה לפנות למשטרה, אבל אולי אמא שלך תפנה למשטרה ואתה תבוא איתה לעידוד ותמיכה.
 

tal2swissa

New member
אולי אפשר לקחת אותו למיון פסיכיאטרי

באם הוא מסרב להגיע למיון פסיכיאטרי, במקרים של אלימות ניתן להזמין עובדת סוציאלית מתחום בריאות הנפש לביקור בית, דרך מחלקת הרווחה בעיר. עובדת רווחה כזאת יכולה במידת הצורך להמליץ על הליך כפוי. אתה יכול לכתוב לי תגובה בנושא בערוץ אישי, אם אתה חושש להיחשף בפורום. טל אוראל איי סי קיו 206750957. או במסר.
 
למעלה