כמה אני זקוקה לעזרה זה ממש גורלי עבורי תשמעו אותי בבקשה ועזר

תקווה31

New member
כמה אני זקוקה לעזרה זה ממש גורלי עבורי תשמעו אותי בבקשה ועזר

אני בת 35 אמא לארבעה ילדים קטנים עורכת דין במקצועי התחלתי לימודי תואר שני באוניברסיטה יש לי שמחת חיים וסיפוק מכל דבר שעשיתי.....עד לפני שבועיים:
לפני שבועיים בתהליך של קניית רכב הודיעי לי בבנק כי על הרכב שרוצה להחליף שעבוד על סך 130000 ש"ח כאשר זה לא היה נכון והרכב שועבד על סך של 30000 ש"ח בלבד קיבלתי את זה בהלם ובכיתי יום ולילה כי זה לא היה נכון בכל אופן אחרי שלושה ימים שוחרר השעבוד על הרכב לאחר ששילמתי סך של 30000 ש"ח אבל בימים אלו בבירור עם הבנק נעדרתי מהעבודה והבוס התחיל לשאול ולברר איתי למה אני מאחרת כל יום וממש איבדתי ימים לקראת ההכנה למבחנים בתואר השני לא הספקתי לארגן הילדים לבית הספר וגם לסדר את הבית ממש התפקשש לי כל העניין אחרי כמה ימים קיבלתי סחרחורת חזקה בראש ואיבתי שיווי משקל ואחר כך התחיל הלשון להיות כבד דיברתי בצורה לא ברורה חשבתי שזה אירוע מוחי והגעתי לבית חולים עשו סי טי ואמרו לי שזה התקף חרדה מהסחרחורת עצמה אבל כמה ימים לאחר מכן התחלתי להתכונן למבחן ואופס התחילו לחצים בחזה פחד בהלה כל כך מבוהלת ואי נוחות ממש לא רציתי לשבת ואי שקט עד כדי כך שהילד עובר לידי אני נבהלת ממנו ואז בלילה התחיל כל הגוף לרעוד ממש הייתי בהתקף חרדה שהאצבע שלי בתוך הפה לקחתי ואבן בהמלצת אחיינית שלי שהיא נוירולוגית ישנתי כמה שעות לאחר שהיו לי סיוטים שוב לחצים בחזה והערתי את אמא שלי וישנתי ממש בין זורעותיה כמובן לא הצלחתי לישון מלבד שעה כך על הבוקר בבוקר צלצלתי לפסיכיאטר חבר קרוב שלי והוא הציע לי לקחת ציפרולקס אמרתי לו למה שאקח טיפול אם יש עוד אפשרות אחרת אמר לי את בחרדה והחרדה לא עובדת ממך ומה עוד כאשר אמרו לך שאין אירוע מוחי את עדיין בחרדה ובגלל זה הוא ממליץ טיפול של ציפרולקס ששה חודשים....
מאז ועד היום שזה ארבעה ימים אני מסרבת לקחת התרופה ולקחתי בעצת שוב האחיינית שלי קלונקס אמנם ישנתי אבל הייתה לי ערנות יתר אז אני לא יודעת מה לעשות אני רוצה להתגבר לבד נכון שהלחץ בחזה פחות יותר ונכון שהסחרחורת פחתה יותר אבל עדיין אני בפחד בחרדה באי שקט כלום לא מרגיע אותי אתמול והיום אני עוד במצב רוח ירוד כך שאין לי חשק לכלום אפילו לילדים שלי שהן הנשמה שלי כשאני רואה אותם אני רואה כל השמחה בחיים וכיום זה לא....בכל זאת הכנתי את הילדים לבית הספר והגעתי לעבודה ואני פה רואה כולם מוזרים אין לי חשק לדבר עם אף אחד מחייכת מתוך אילוץ משהו בלב ובמוח לא עובד כפי שעבד כולם מנסים לעודד אותי בעלי וכל המשפחה אבל אני חוששת ממה שקורה לי חוששת שזה יתגבר ויחריף לדכאון עמוק חוששת מבוהלת ומפוחדת
הפסקתי לימודי תואר שני מנסה להרדים עצמי אבל תמיד מתעוררת בלילה לקחתי אתמול בונדורמין.
אני לא רוצה ציפרלקס אני רוצה להרגיע הגוף לבד אני רוצה לחזור כפי שהייתי פעם כל המשפחה דואגת ואני מבולבת וחסרת אונים מאגישה שזה משבר ואני מוכרחת לצאת מזה עבור הילדים שלי אבל כיום אפילו אותם אני לא סובלת וזה מדאיג אותי מה אתם חושבים זה יעבור בלי הציפרלקס.
יש לי כל הכוח לעשות בשביל שזה יעבור אבל חוששת שמה שאעשה לא יועיל בלי התרופה של הציפרולקס.
בבקשה עזרתכם עצתכם
 
חרדה אינה מסוכנת

תקוה היקרה,
ברוכה הבאה לפורום,
אין ספק שעברת חוויה לא פשוטה, ואפילו מפחידה.
ברגע אחד חווית תופעות גופניות עוצמתיות שלא הכרת עד עתה.
חשוב להבין שעל אף שהתופעות הן אמיתיות ומפחידות,
חרדה אינה מסוכנת.
וכן שהתגובה הראשונית חשובה לגבי ההמשך.
משום שאם לא נבהלים מהחרדה,
לחרדה לא יהיה קיום - היא תעלם.
מצד שני, היא עלולה להתבסס אם פוחדים ממנה.
חרדה לא נמשכת יותר מכמה דקות ספורות,
אם מאפשרים לה להיות, ולא פוחדים ממנה.

יש אפשרות לפנות לטיפול,
דוקא בשלבים הראשונים זה משמעותי,
כי אז אפשר להשתחרר ממנה בקלות ובמהירות.
בהצלחה, תקוה, את מוזמנת לעדכן אותנו.
 

EZCA

New member
תקוה יקרה. לקחת על עצמך כמה מטלות קשות שגרמו לך

לדאגות יתר ולכעסים.
ואז החומרים במוח שלך השתבשו.
יכול להיות שאת גם בחורה רגישה מאד וזה מחמיר עוד יותר את מצבך.
התוצאה כמובן ברורה, מצב חרדה קשה.
קשה גם להרגע בלי עזרת הקלונקס והציפראלקס שתקחי אותם כל יום
ואולי את הקלונקס כל 12 שעות.
במקביל את צודקת שאת אמורה להרגיע את עצמך
כל זמן שלא תירגעי החרדה תמשיך
כי החומרים במוח לא יהיו מאוזנים.
כל ההרגשה שכוללת סחרחורת ודופק לב מהיר ולחץ דם גבוה יותר הם תוצאה של רגשות פחד וכעס מתמשכים.
כאשר באמת תצליחי להתגבר על דאגות היתר ועל הכעסים אז החרדה תיעלם .
ואז את תלמדי לחיות נכון יותר עם חיים מתונים יותר ולא בהרבה תפקידים בחיים שהם גם משרה של אמא ל-4 ילדים וגם בחינות תואר שני במקצוע עו"ד שוחק.
ואולי המקצוע הזה לא מתאים ממש לאופי שלך .
החיים צריכים להתנהל על מי מנוחות ולא על ידי אתגרים נוספים.
בן אדם רגיש מאד צריך לחיות בצנעה יותר מאשר אנשים שהם לא רגישים מאד.
אני גם עברתי כמוך את המצב שאת כותבת עליו
ולכן מיתנתי את הדרישות שלי בחיים.
אין לי אפילו תעודת בגרות בגלל האופי הרגיש שלי
ולכן גם לא חשבתי לרגע לחתור על לימוד אקדמי,
למרות שאני אדם אינטליגנטי.
אז התפשרתי במציאות הקיימת
והתפרנסתי בכבוד עם קשיים ועם כדורים כמובן.
כדורי הקלונקס והציפראלקס שאני לוקח אותם במשך שנים רבות לא גרמו לי לשום נזק בריאותי.
במקביל אני לוקח שנים גם כדור נורמיטן שחוסם לי את האדרנלין ובכך אני מרגיש רגוע יותר ודופק הלב ולחץ הדם ירדו בעקבותיו למצב נורמלי וזה מה שגרמתי הכי הרבה להרגיש טוב יותר ורגוע הרבה יותר כי בזכות הנורמיטן אני לא מרגיש התקפי חרדה מפחידים.את הנורמיטן לוקחים רק אם לא סובלים מלחץ דם נמוך.
&nbsp
 

תקווה31

New member
תודה רבה

אני מאוד רגישה עד כדי כך שאם אני שומעת שילד נשכח ברכב אני כל היום מדברת על זה שכמה זה אכזרי ולמה זה קרה וכך הלאה בכל אירוע שקורה בעולם ולא קשור אפילו אליי...
&nbsp
אלא אני מאוד אדם אופטימי תמיד אנשים היו בקרבתי רק בגלל האופטימיות שהייתה בי אני תמיד לומדת מתלמדת ואף פעם לא נשברת.
&nbsp
במקצוע שלי אני מוצלחת ועוסקת במשרד שלא מוותר עליי מזה 12 שנה בגלל העבודה המוצלחת שאני עושה למשרד.
&nbsp
המרחק למקום העבודה זה שעה הלוך ושעה שוב
&nbsp
אני עושה מה שמתאים לי מבחינת המקצוע שלי ואני כל כך נהנית בזה
&nbsp
אבל בגלל כל האירועים והלחצים הגיע התקף החרדה אני עדיין על קלונקס מצבי רגוע אבל בדילמה רצינית האם כדאי לקחת ציפרלקס כי הרי אני לחוצה רק קצת באי שקט רק קצת ובמצב רוח ירוד גם קצת אבל זאת לא אניייייייי
לא יודעת מה לעשות באמת אשמח לקבל עזרתכם המצב הזה באמת מצדיק לקחת הציפרלקס או בכלל להתגבר על זה בכוחות עצמי אם מישהו הצליח לעשות את זה.
 
טיפול שיחתי

אני מכבדת את דעתו של EZCA
יחד עם זה דעתי שונה.
אני בדיעה שאדם צריך להגשים את עצמו ולא להמנע מאתגרים.
אנשים שמצליחים עושים זאת למרות הקשיים.

כששואלים אנשים על מה הם מצטערים -
התשובה תמיד היא על מה שהם לא עשו (ולא ההיפך).
לאנשים יש כוחות הרבה מעבר למה שהם מודעים,
אנחנו מנצלים רק מקצת מהיכולות שלנו.
לדעתי, אם אדם רוצה להתחזק מול החרדה,
הדרך היא טיפול שיחתי.
 

EZCA

New member
אני בהחלט בעד אתגרים בחיים,אבל לא אצל אנשים רגישים מאד.

ברגע שנוצר אצל אנשים רגישים מאד לחץ חזק כתוצאה מכעס גדול או מדאגת יתר ,אז מופיעה בהפתעה חרדה קשה המלווה בהתקף וחרדה שקשה לצאת ממנה בגלל שנוצר מעגל קסמים של פחד ודאגות יתר מהמצב החדש שלא מרפה מאיתנו ומפריע לנו לנהל חיים תקינים.
למשל מה אעשה,איך אטפל ב-4 הילדים שלי. בעבודה אני לא מצליחה להיות טובה כמו קודם, קשה לי לעשות קניות ולטפל בענייני הבית וזה שובר אותי.......
 

EZCA

New member
את כותבת אני אף פעם לא נשברת,אז הנה עובדה שנשברת חזק

אדם רגיש מאד מועד לשבירה במצבי לחץ.מה עושה הקלונקס?
בזמן לחץ חומר הסרוטונין במוח יורד בכמותו.
זה החומר שמאפשר לנו להיות רגועים.
חוסר שלו גורם לחרדה או דיכאון או שניהם יחד.
הציפראלקס מעכב לשבריר שניה את זרימת חומר הסרוטונין במוח ואז כתוצאה מהעיקוב הזה נוצר יותר חומר סרוטונין במוח ואז החרדה והדיכאון נחלשים.
לדעתי מינון של יותר מכדור אחד ביממה יכול לגרום להשמנה ולירידה בגירוי המיני.זה החיסרון היחיד של כדור זה.
אני כמובן לא רופא ואומר את דעתי מנסיון אישי ומידיעה בקריאה.
&nbsp
 

בילי79

New member
תקווה, אולי הגיע הזמן שתתמודדי עם הפגיעה המינית שעברת?

שיחה עם משפחה לא תמיד מספיקה, יתכן שהחרדה בגלל הכסף גרמה לך ללחץ בחזה שהזכיר לך אסוציאטיבית את המגע שלו על החזה וגם לפעמים כשבלחץ נושמים יותר מהר מודעים לנשימה וכו' יכול להיות שהרגשת יובש בפה וכשהזזת את הלשון או סתם כשנגעת עם אצבע אפילו בחיך נזכרת במגע של הרופא והחרדה באופן טבעי כתוצאה מזה רק גברה גם הנשימות - וזה הרבה יותר עמוק מאשר החרדה הכלכלית, עברת טראומה ועדיין לא עיבדת אותה.. וחוסר העיבוד שלה מפריע לך כעת.

גם אם תקחי תרופות וגם אם לא לפי דעתי בעדיפות גבוהה שתמצאי איש מקצוע שאת מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו ותשוחחי איתו. למרות שהם לא מושלמים אני חושבת שכדאי לך לשקול ייעוץ או טיפול אצל פסיכולוגית קלינית.
שמהניסיון של למרות שהם לא רושמים תרופות השינוי שמרגישים די מיידי, היכולת שלהם לחיבור רגשי טובה והם מנוסים בטיפול (לפחות חלקם) גם באנשים חרדתיים או שסובלים מחרדה.
בנוסף, את יכולה גם לכתוב בפורום שאני כותבת בו מידי פעם "תמיכה נפשית למבוגרים".

לפי דעתי הטיפול היעיל ביותר לאחר תקיפה מינית הוא לדבר על כך ולצאת ממעגל הבושה.
אם כי אני לא בטוחה שכדאי לך לספר לבעלך. תרגישי טוב
 

נוסעת27

New member
היי תקווה

אם את לא מעוניינת לקחת תרופות לא נותר אלא להמליץ לך על טיפול.
את אומרת שאת רוצה שהכל יחזור להיות כמו קודם. אבל משהו לא התנהל באמת נכון קודם, כי עובדה שהנפש והגוף משתמשים בחרדה לאותת לך שמשהו כאן לא עובד באמת נכון.
תראי במשבר הזה כהזדמנות- משהו נשבר, וצריך לתקן.
חרדה היא בסך הכל מנגנון התמודדות קלוקל. היא מרגישה לנו הרסנית, כובשת, משתקת ומפחידה אותנו כמו שלא פחדנו מעולם. אבל בסופו של דבר זה כל מה שהיא- מנגנון התמודדות.
&nbsp
אני גם טיפלתי בעצמי בלי תרופות. הלכתי לפסיכולוגית מדהימה, עברתי במשך שנה וחצי טיפול אינטנסיבי ואמיץ, וכבר שנתיים שהחרדה מאחורי.
הדברים לא חזרו להיות כמו שהם היו, כי הייתי צריכה להכיר את עצמי מחדש וללמוד איך להתמודד עם העולם בצורה נכונה יותר ובריאה יותר, וככה לחרדה לא היה צורך יותר להתקיים.
&nbsp
חשוב לקחת בחשבון שטיפול הוא תהליך שלוקח זמן ואינו פשוט או תמיד קל. אבל הוא יכול בהחלט לתקן ולפתוח דף חדש לחיים ללא חרדה.
 
למעלה