כמה אפשר לקנא? כמה????!!

[פשושית ה1]

כמה אפשר לקנא? כמה????!!

דייייי נמאס לשמוע את החברות מדברות על החבר נמאס לחייך להקשיב להגיב להן על הסיפורים שלי אין נמאס לקנא שלהן יש ולי אין זה רע נכון? אבל אני לא יכולה לשקר מקנא בטירוף לא רוצה לפעמים לענות להן לטלפון אפילו כמה אפשר ?? רוצה גם רוצה גם רוצה גם זהו פרקתי תודה

 

[naty3]

אין טעם לקנא

את מוציאה את העצבים שלך על קנאה וזה חבל. ממליצה לך לתעל אותם למקומות שיעזרו לך, כמו לחשוב על האופי של הבן זוג שאת רוצה וכו'. אל תרצי שיהיה לך מישהו רק בגלל שלחברות שלך יש. תרצי בגלל שאת באמת רוצה. לא רשמת אם היו לך בני זוג בעבר וכמה, אבל אתן לך את הדוגמה שלי: היו לי מספר בני זוג, לא את כולם אני ממש מחשיבה. היו לי חודשים שלמים בלי בן זוג. אז מה? בכללי, גם מי שנמצא במערכת יחסים, לא תמיד הכל ורוד אצלו. נכון, זה לא כיף כשהן מדברות על החבר כל הזמן, יחד עם זאת-האמיני ותקבלי. גם אם לא עכשיו, אז מאוחר יותר. you cant rush love. דברים קורים בזמן שלהם. תמלאי את הזמן שלך בדברים אחרים-תחביבים למשל, ואז לא תחשבי כל כך הרבה על העניין הזה. בהצלחה

 

[פשושית ה1]

תודה מתוקה

זה נכון את צודקת ואני מבינה פשוט אין לי למי להגיד את זה וגם אני יודעת שזה טבעי ונורמלי (לא?חח) אבל לפעמים כבר זה יוצא החוצה וזה מין ייאוש כזה, שמתפרץ. היו כמה שגם לא נחשבים כבן זוג רציני ועוד לא יצא לספר עליהם לחברות וזה לא רק חודש חודשים זה מצב חצי קבוע שאני רוצה שישתנה לא בשביל לספר לחברות כי באמת בא לי ואני רוצה ואנימוכנה.

 

[GMjoy]

למה לא כייף??

אני חושב שזה אמור להיות מאוד כייף - לשמוע שחברתך (אם היא חברה אמיתית) נהנת ממערכת יחסים זוגית. למה לא? מה, כל דבר אמור לבוא בגישה לא נעימה, כשלמישהו יש דבר שהיינו רוצים גם? מה, אסור לפרגן? את הרי לא מפרגנת (כדברייך, אפילו לא בא לך לענות לטלפון). לדעתי, את צריכה לאמץ גישה אחרת, והסתכלות רבת כיוונים למצב שלך - הוא לא גרוע כמו שאת מתארת.

 

[פשושית ה1]

אוי נו אתה לא חייב להגזים

זה שאני לא כותבת הכל אומר שאני מה שתיארת? בחייך

 

[GMjoy]

מספיק לקרוא את מה שכתבת

מעניין מה היית חושבת על האדם, אם היית קוראת מהצד את מה שכתבת בפתיחה. בכל מקרה, אין לי שום "תיאור" עלייך, מלבד זה שתיארת בהודעה של עצמך. אנחנו לא מכירים כדי שאני אביא תיאורים, וגם אין לי רצון לזה, את יודעת...

 

[SugarMm]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifנכון גיאצ'וק...צודק!

פשושית, תסתכלי על מה שכתבת בהודעה שלך (כמו צופה מהצד), יהיה גם לי מעניין לדעת מה את חושבת על זה...? לילה טוב!

 

[גור הררי]

אבל גיא, היא אומרת לך שזה לא כיף - יש מבין?

כשבן-אדם מרגיש על הקרשים, זה לגמרי טבעי שהוא יתבאס מלשמוע על ההצלחות של אנשים אחרים. אז אתה אומר שזה "לא אמור להיות ככה"? ברור שזה לא אמור להיות ככה! להרגיש על הקרשים זה לא מצבו הטבעי של האדם. אבל כרגע היא מרגישה ככה, ולא יעזרו נאומים חוצבי להבות על כמה ש"צריך לפרגן" אם הבן-אדם לא נמצא במצב רגשי שמאפשר לו לעשות את זה.

 

[GMjoy]

מבין מבין...

התפקיד שלי להגיד את דעתי בצורה שאני מרגיש להגיד אותה. ושוב - אני מדבר על עניין ההרגשה - וההרגשה שלה לא טובה, למה? ומה שכתבתי לה, אם תסתכל במשפט הסופי, אז הוא מדבר על ההסתכלות שלה על החברות ובעצמה. אני לא נכנס לעניין יותר מזה... אני מעניק לה את הזכות ללמוד פה שיעור, ומה שיתקבל על דעתה, זה מה שיראה את התוצאות בהמשך...

 

[גור הררי]

אכן - ההרגשה שלה לא טובה, למה?

זה לא בגלל הקנאה. בדיוק להיפך. הקנאה היא תוצאה של ההרגשה הלא טובה, ולא להיפך. מי שמרגיש טוב עם עצמו, לא ירגיש שום צורך לקנא באנשים אחרים. אז אני מסכים איתך: הפשושית צריכה ללמוד לפרגן... לעצמה. לפרגן לחברים זה נחמד, אבל לפרגן לעצמך קודם לכל. וברגע שבן-אדם מפרגן לעצמו, הקנאה מתמוססת באופן טבעי.

 

[גור הררי]

אגב, אני חולק על המשפט הראשון שלך...

אני לא חושב שהתפקיד שלנו הוא להגיד את דעתינו ב"צורה שאנחנו מרגישים להגיד אותה". התפקיד שלנו, אם אנחנו רציניים ברצון שלנו לעזור לבן-אדם השני, הוא להגיד את דעתינו בצורה שהבן-אדם השני יקלוט אותנו הכי טוב. להגיד "אמרתי את שלי, ועכשיו זה הבחירה שלו עם ללמוד מזה או לא" זה לא רציני. ואני אומר את זה בלי קשר למקרה הספציפי שהיה כאן, אלא באופן כללי.

 

[GMjoy]

בסדר, גור.

 

[ע ו פ ר ה]

אפשר לקנא המון

ואפשר גם לתת לקינאה להשתלט על החיים. ואז בא הסוד ומלמד דרך אחרת. אי אפשר להתכחש לרגשות שעולים. השאלה היא מה עושים איתם ומה לומדים מהם. אני חושבת שזה נפלא שכתבת את הקנאה החוצה. אני מציעה לך אפילו לקחת דף גדול ולכתוב את כל מה שעולה ולשחרר את הרגשות האלה החוצה. ואחר כך לקחת דף גדול נוסף ולכתוב איך את רואה את חייך עם זוגיות (אם את רוצה זוגיות באמת ולא רק בגלל שלחברות שלך יש). ואז להתחיל להודות על הזוגיות ולהפסיק לספר לעצמך ולאחרים שאין לך זוגיות. בהצלחה. באהבה עופרה

 

[שפי גור ארי]

הי פשושית

תראי, ברגע שאת מקנא במישהו אחר, את בעצם מרחיקה את עצמך מהדבר שיש לו, בגלל שאת מעמיקה את החוסר התאמה עם אותו דבר. אם ניקח למשל את הדוגמה שלך, אז קנאה בחברות אחרות שיש להן חבר, יכולה לגרום לך מחשבות כגון: "למה אין לי חבר" "אף פעם לא יהיה לי חבר" "האם אני לא מספיק טובה שיהיה לי חבר" והמחשבות האלה גורמות לך להרגיש רע, מה שרק מוביל למחשבות נוספות בסגנון דומה. זה שיש לך מחשבות בסגנון זה, זה בסדר גמור. בני אדם הם כמו מכונות אוטומטיות שמיצרות מחשבות, אנחנו עושים את זה כל הזמן באותו מידה שאנחנו נושמים, השאלה היא לאיזה מחשבות את בוחרת להיצמד. אם את לוקחת את המחשבות האלה כדבר אמיתי, נצמדת אליהן ונותנת להן כוח, הן יעצבו את החיים שלך. אם תעזבי אותן ותצמדי למחשבות חיוביות יותר - זה ישנה את החיים שלך לטובה. פשוט אל תצמדי למחשבות על קנאה, הן כלום. הם שם כמו השמש שזורחת ושוקעת, פשוט ברקע בכל מקרה.