כמה אתם מצליחים לדבר עם ההורים שלכם?

zvibalas

New member
כמה אתם מצליחים לדבר עם ההורים שלכם?

אני לאחרונה נעשיתי מודע יותר יותר לעובדה שאם ההורים שלי אני מדבר על דברים בסיסיים ביותר, ובמקרה הטוב ביותר נותן דו"ח על מה קרה השבוע עם הילדים. שמתי לב לזה, ואני מנסה לשנות אני מנסה להגיע למצב שבו אני מדבר איתם עליי, על מה שאני מרגיש ועל מה שעובר עליי. כרגע עדיין לא הצלחתי להביא את עצמי לבר יותר מדי, אבל אני בהחלט מנסה, כי הייתי רוצה שהילדים שלי ירגישו חופשי לדבר איתי על הכל. אז מה איתכם, השיחות שלכם עם ההורים מלאות בקצת יותר תוכן? השיחות שלכם עם ההורים כוללות גם מה אתם חושבים ומרגישים?
 

gils33

New member
ככל שהתבגרתי

היה לי הרבה יותר קל לשוחח עם ההורים שלי על הכל. כשהייתי נער היה פחות שיתוף
 

zvibalas

New member
אצלי זה בדיוק הפוך

ככל שהתבגרתי, התרחקתי יותר ויותר, ונהייתי סגור כלפיהם. אני מאוד הייתי רוצה לשנות את זה, ועדיין אין לי מושג איך להתחיל.
 

gils33

New member
הדרך הטובה ביותר

היא להתחיל,לבוא לשבת,לשתף,לדבר. עם ילדיי לדוגמא כל יום אני משתף אותם במשהו שהיה לי בעבודה,זה נעים להם ויוצר להם תחושה שהם חשובים וכך הם משתפים אותי בשלהם. תעשה אתה את אותו כנ"ל עם ההורים ותראה לאט לאט איך זה קולח
 

schlomitsmile

Member
מנהל
איך הם יגיבו לדעתך אם תאמר להם את זה, ממש ככה, כמו שכתבת כאן?
 

zvibalas

New member
אני בטוח שיקבלו את זה יפה

אני בטוח שהם יהיו מאושרים מזה שאני רוצה להיות יותר פתוח ויותר קרוב אליהם. ובכל זאת, משהו מרתיע אותי. אני לא מצליח להבין מה זה ולמה זה קורה לי
 

schlomitsmile

Member
מנהל
נשמע נורא מתסכל... אולי יהיה יותר קל לכתוב להם את זה? פשוט נדמה לי שאם הם יהיו מודעים לזה, זה יכול להקל על התהליך, כמו שכשחופרים מנהרה בסלע, יש שתי קבוצות של חוצבים, המתקדמות זו לעבר זו.
 
מעולם לא היתה תקשורת טובה בנינו - גם כשהייתי

צעירה או נערה או אישה בתחילת נישואיה או אם טריה. לכן אני לא רואה שינוי עם השנים (פאט לעובדה שעם אמא שלי אני לא בקשר כלל כבר 8 שנים)
 
למעלה