כמה בכיתי היום

[הקשת שלי]

כמה בכיתי היום

עשיתי העמסת סוכר
האחות שאלה אותי איך נגמר ההריון שהיה ב2015-2016 כי לא מעודכן לה במחשב
ואני בלי הכנה מוקדמת פ/שוט פרצתי בבכי
ההריון נגמר בלידה שקטה וכל היום אני מסתובבת עם דמעות בעיניים ועצבות בלב.
והבנתי שהכאב הזה לא נגמר ולא יגמר לעולם, הוא תמיד נמצא אצלי ולפעמים הוא מתפרץ בלי שליטה
ודווקא שאני חושבת שאני בסדר פתאום הכל צף מחדש

 

[ספרקית]

זה כל כך מובן

2015-2016 זה עדיין כל כך טרי. לא פלא שהשאלה גרמה לך להתפרק ככה.
הכאב אכן לא נגמר ולא ייגמר. האובדן שחווית תמיד יהיה עצוב. אבל יכולה להבטיח לך שהזמן עושה משהו. מקהה מעט את הכאב. מאפשר שוב לנשום. ואז, גם כשהכל צף, את יותר בשליטה. אני זוכרת מניסיוני שקשה להבין את זה בהתחלה, שקשה להאמין שיום אחד יכול להיות אחרת.
תני לעצמך זמן, יקרה.

 

[שירהד1]

מאוד מאוד מובן. אצלי הדמעות היו באות מעצמן,

בלי שום הכנה או התחשבות...מאוד טבעי ונורמאלי.
סליחה שאני שואלת, אבל אני לא זוכרת מה היה בהריון הקודם, וגם אשמח אם תזכירי לי (ולנו) באיזה שלב את עכשיו של ההריון, וגם האם יש ילד/ים בבית.
האם הגיעו התוצאות של העמסת הסוכר?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028