the God you know - דבר החתול ../images/Emo54.gif
איזה כיף
פרק שני מתוך מקבץ הפרקים של אמצע העונה האהוב עלי כל כך... 1. גם הפרק של היום היה טוב מאוד לדעתי. קשה לי קצת לסווג אותו - לא אקשן (כמו אתמול), אבל גם לא ממש קומי או דרמטי - בן כלאיים שכזה. היו בו לא מעט רגעים משעשעים, והייתי מקטלגת אותו אולי בתור "over the top", וזה נאמר בצורה חיובית ביותר - הרבה מאוד בזכות הכוכב הבלתי מעורער של הפרק -
קליגולה. 2. קליגולה - ליהוק מעולה לתפקיד הקיסר המטורף.
אלקסיס ארקט (אחיו של דייויד ארקט, הנשוי לקורטני [מוניקה] קוקס), מומחה בגילום דמויות קוויריות על המסך הגדול והקטן, עושה זאת בחינניות רבה וברור שנהנה מכל רגע - כל כך מתאים לתוכנית קאמפית כמו "זינה"... מה שאהבתי בהופעה שלו היה העובדה שמעבר לקטעים המטורפים בעליל שלו, עם כל המניירות הפרימדוניות המתבקשות, הוא הצליח להעביר גם את האנושיות שבדמות, המאוד אומללה, סך הכל. ויפה שלשם שינוי גם זינה הכירה בזה, והרגישה מאוד לא בנוח עם מה שנאלצה לעשות. בסופו של דבר, מדובר בבחור סכיזופרן שסובל מאוד, וכל הזוועות שעשה נבעו מחיפוש מיואש אחר מישהו שיאהב אותו, רק שבגלל המחלה האיומה, הוא איבד את הכיוון והכמיהה לאהבה הפכה אי שם בדרך לסגידה לדם ולכוח, וצורך כפייתי בהערצה - מה שלא כל כך שונה ממספר שליטים בני ימינו, אבל זה עניין להודעה אחרת, או לפורומים אחרים...
בכל מקרה, קודוס לאלקסיס על הופעה נהדרת, מסוג הופעות האורח שעושות פרק.
3. מייקל - שוב צ´רלס מזיור המצויין. אין ספק שיש לנו אולי עסק עם Arch-angel אבל הוא בהחלט לא "מלאך" במובן המטאפורי... שזה גם קונספט שנדחף לא מעט ע"י הסדרה - אלים וישויות עליונות זה טוב ויפה, אבל הם לא מושלמים ובסופו של דבר אנחנו מעצבים את חיינו בעצמנו וצריכים להחליט לבד מה נכון ומה לא. כבר ב-Heart of darkness לא חיבבתי אותו במיוחד, וחשבתי שהוא הפגין לא מעט גאווה ושמחה לאיד (שלא לומר גם קנאה) על נפילתו של לוציפר (דמות חביבה בהרבה, לדעתי), מה שהפך אותו למלאך לא טהור במיוחד. אין ספק שמייקל אינו "סוכן חופשי" ופועל בשירות האל שלו, אבל יש לו לא מעט חופש פעולה והיו לו כמה בחירות מפוקפקות לטעמי, כמו הרצח של אפרודיטה, שאולי הוצג על ידו כהכרח, אבל אני בטוחה שניתן היה להמנע ממנו עם קצת תכנון מוקדם, או הניצול המאוד בוטה של איב, שבהתחשב בעובדה שמדובר בשליחתו של איליי עלי אדמות הייתי מצפה שתזכה ליחס קצת יותר חיובי ממנו. בכל מקרה, את העונש שלו הוא קיבל, כשזינה שכשכה אותו קמעא בבריכה, וגרמה לו להרגיש, ולו לכמה שניות, פחד מוות מהו. 4. סקס - קונספט שולט בעונה הזו (כמעט כמו המוש והסגידה לגבריאל...) ששב ועלה לאחר רגיעה של פרק אחד (אם לא נחשיב את הריגוש העצום שנגרם להמוני מעריצים [ומעריצות] למראה זינה בבגדי ואריה המאוד חשופים...). שוב ריקוד מאוד "מעורר", של גבריאל וכדורי האש (גבי שלנו שולטת גם בריקוד, כפי שראינו ב-"Who´s Gurkhan"), אורגיה המונית, במיטב המסורת הרומית, וזינה עם בטן חשופה, ביריות וגרבי רשת אינסופיות... שלא לדבר על קטע נוסף שעירב עוד דמות מסויימת (איזה אל בדימוס), אבל על כך בהמשך... אה, כן.. ואיך שכחתי... סצינת האמבטיה אי שם בתחילת הפרק... ועוד בפרק שלא בויים ע"י מייקל הרסט (שאחראי לסצינה המיתולוגית מ-"a Day in the life" ולזו של "Who´s Gurkhan"). 5. איב - התחושה העיקרית שלי כל פעם שאני רואה אותה, היא פראפראזה על שיר קלאסי - "איב, היא לפעמים... געגועים לליביה" - רק שבמקרה הזה זה לא לפעמים, אלא תמיד. אין מה לעשות, אבל מדובר בקרצייה לא קטנה, עם להט השמור רק לפונדמנטליסטים שכמותה, וככל שעובר הזמן אני מתחילה להשתכנע שההערה של קליגולה מתחילת על פרק על כך ש"הדרך היחידה להשתיק את אנשי הכת של איליי היא להרוג אותם" נכונה ביותר ואולי היה צריך לחכות קצת ולתת לו לעשות משהו בנדון... בכל אופן, הישיבה שלה בכלא עם ארס (איזה כיף לה... אפשר גם?) כנראה שתרמה לה מכיוון שמהרגע ששוחררה היא היתה קצת יותר נסבלת (כמובן שיתכן שזה בגלל שהיא לא דיברה יותר מדי, אבל אני אתן לה ליהנות מחמת הספק). אגב, קלטתם את המבט העצבני שהיא שיחררה לכיוון של ארס כשאמא הגיעה לפתע וניגשה מייד אליו לדווח?
6. דייטי - איזה כיף לראות שוב את אלכס! אלת האהבה כבר מזמן לא נראתה כל כך מצ´וקמקת (לפחות מאז "the Quill is mightier"...) אבל הפעם היתה לכך סיבה טובה... איך קליגולה בכלל הצליח להתקרב אליה מלכתחילה אין לי מושג, וכנראה שסוד זה לעולם לא יתגלה. אני בטוחה שהיא לא תרצה לעבור את זה שוב... היא נראתה מסוממת לחלוטין רוב הפרק, עם צחקוקים מרובים (מעבר לרמה הרגילה, כמובן) ו-cluelessness טוטאלי לגבי מה שקורה מסביבה - וזה כולל גם את הנשיקה שניסתה להדביק לגבריאל... סורי, חבר´ה, אבל זה *לא* היה מתוך אהבה לגבריאל, שאותה אפילו לא זיהתה בשלב הזה. בכל מקרה, ברגע שחזרה לעצמה, מיד הפכה להיות מקסימה כתמיד, גם אם בת תמותה לחלוטין, כמו אחיה... ואיזה כיף שהפעם אנחנו לא צריכים לחכות כל כך הרבה זמן עד שנראה אותה שוב!
7. ארס - כן כן... לכל מי שחשב ששכחתי, אל חשש.. פשוט השארתי את הטוב ביותר לסוף...
מה אפשר להגיד עליו שעוד לא אמרתי? (הרבה, מסתבר, ואני תמיד אשמח להוכיח את זה...) כולכם יודעים מה אני חושבת עליו (ומי שלא מוזמן להציץ בהודעות הקודמות שלי, או ליצור קשר ולראות איך אני יכולה להרכיב משפט אחד עם 30 סופרלטיבים שונים...) אבל הפרק הוא הראה שוב, באחד מאותם רגעים נדירים, צד שונה באישיות שלו... אל המלחמה במיל´ עזב את החווה ואת הוראס (ואל תקלו ראש בכך, ידידי) ועשה את דרכו לרומא בכדי להציל את אחותו (בידיעה שיש סיכוי רב שהוא לא ישרוד את המסע) - מעשה הירואי ללא ספק, בהתחשב בעובדה שמדובר בבן תמותה שכל חוליגן ופישר שמנסה להוכיח את עצמו נמצא בעקבותיו ובעיקר בעובדה שלחלץ את דייטי מציפורניו (המטופחות להפליא) של קליגולה (אחרי מניקור-פדיקור של שעות) לא יהיה טיול בפארק... ובכל זאת, הוא השליך את נפשו בכפו, ואת עצמו על הנסיכה הלוחמת (סליחה, על סאבה), ולשם שינוי אפילו לא נראה שנהנה מכך... בכלל, כל הפרק הוא הפגין דאגה ראויה לציון לשלומה של אחותו והיה לחוץ מאוד, כמובן עד לסצינת הסיום...
ה"הופעה" הקטנה שלו עם זינה וגבריאל היתה priceless, יחד עם ההפתעה כשהעסק התחיל, עד להבנה המהירה מאוד שבאמת מדובר ברגע נדיר וכדאי ורצוי ליהנות ממנו לפני שייעלם (עם בהלה קטנה כשזינה הציעה לקליגולה להצטרף ונשימה לרווחה כשזה סירב) - רק חבל שההנאה נקטעה בשלב כה מוקדם...
ארס גם היה שותף ל
גילוי המדהים ביותר של הפרק... אתם ראיתם אותו ואת גבריאל ביחד??? בשם האלים! אף אחד לא יטיל ספק בשיפריותי, אני בטוחה, אבל השניים האלה ביחד... <gulp> פשוט וואו... ולזיווג המיוחד והמדהים הזה אני מיחדת את תמונת הפרק של היום...
פינת ה"כמה חבל" מוקדשת היום לארס ולאיב... באותו תא קלסטרופובי בכלא של קליגולה... אחרי ה"קטע" שהיה ביניהם בסוף העונה שעברה, כולנו יודעים מה איב חושבת עליו (וראינו את המבט שכבר הזכרתי קודם)... אני אישית הייתי מתה לשמוע על מה הם דיברו כשהיו שם... אם יש כאן מישהו שכותב פנפיקים, אני מאוד מקווה שירים את הכפפה...
ו... לסיום... הקטע האחרון הכל כך חמווווד... "מצמצתם-הפסדתם"... כשכל החבריה יוצאת מהחדר, ודייטי וארס קמים גם הם, דייטי נותנת לארס בשובבות אגרוף בכתף, והוא, בתגובה, כאילו מחזיר לה אגרוף, היא נסוגה ושניהם צועדים מחובקים. כל כך אח ואחות, כל כך חמודים...
) זה באמת קטע חמוד מאוד ואם פיספסתם אותו, כדאי לכם להריץ אחורה את דקת הסיום ולחזות בו שוב. האמת, אם אתם כבר מכניסים את הקלטת לוידיאו, אולי כדאי שתצפו שוב בפרק?
) עד כאן להיום. עוד פרק נהדר, שוב דמות חדשה ונפלאה (שכרגיל נפרדה מהעולם בסופו) והפעם שלוש דמויות אהובות (יותר או עוד יותר...) שחזרו אלינו... נתראה מחר, אחרי You are there....
Niff Kevin Smith 1963-2002 - Gone but not forgotten
