כמה דברים שהבנתי:

כשאדם בוחר לא להאמין לי, כל שנותר לי הוא לא לענות לו.
כדאי להיות שמח על דברים חיוביים שיש כמו הצלחות.
צריך להימנע מלעשות מעשים מאיימים או תוקפניים.
צריך לדבר בעיקר דברים עם משמעות רגשית, שכלית או מעשית חשובה לנו או לאחרים.
אלוהים הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, והוא גם המצפון שמאחד בין המודעויות.
רוב האנשים בעולם טובים אבל חומרניים וטיפשים.
רוב הסבל בעולם קורה כי טיפשות מביאה לחומרנות, וחומרנות מביאה לתוקפנות.
 
אפשר לנסות לשכנע לפעמים, אבל אם הוא דורש לראות ולדעת עובדות והוכחות צריך לשתוק ולא לענות לו.
 
למעלה