Take It Easy
New member
כמה דברים...
קראתי ברפרוף כמה מהויכוחים המתנהלים כאן. ויש משהו שאני רוצה להגיד. כל גישה שהיא אל הקודש שאינה נובעת מתוך אמונה הרי היא פסולה ומוטעית. אם אדם ניגש ללמוד תורה אפילו אם הוא עם הארץ אבל זה מתוך אמונה ובאמת רצון להבין אז זה בסדר. כמו שמביא המהר"ל בהקדמה לתפארת ישראל, עם הארץ שבא לקרוא ובמקום "ואהבת את ה´ אלוקיך" הוא קורא: "ואיבת את ה´ אלוקיך" אז "דילוגו עלי אהבה" כיון שהוא עושה זאת מתוך רצון אמיתי וכן ללמוד תורה. אבל אם יבוא הפרופסור הגדול והחכם ביותר בעולם וינסה ללמוד בלי אמונה הוא לעולם לא יצליח. ידועה האנקדוטה המשעשעת על ה"מחקר המדעי" שנעשה על מסכת ברכות: (זהו מחקר שהתפרסם באמת, בשיא הרצינות. לאלה שמבינים בבקשה לא לצחוק בקול רם מדי, זה יכול להעיר את השכנים או משהו). הגמרא שואלת שם על המשנה (המשנה "מאימתי קורין את שמע") "תנא היכי קאי?". לאלו מבינינו שאינם דוברי ארמית אני אתרגם: תנא- רב בתקופת התנאים, מאלו ששנו את המשניות. קאי- עומד. עונה שם הגמרא: "מהאי קרא... וכו´". תרגום: האי-זה. קרא- פסוק/דלעת. וזה מה שנכתב במחקר: (ואני חוזר שוב על האזהרה ממקודם, לא לצחוק מדי בקול...) אותו תנא (הרב ששנה את המשנה) היכן הוא עמד? תשובה: הוא עמד בשדה דלעות. כל מי שלומד גמרא יודע שזהו קשקוש מוחלט, אין צורך לומר את זה אפילו. כך שאני אפילו לא אטרח לכתוב מה הפירוש האמיתי של הגמרא הזו (זה לא מסובך מדי). לא ניתן לחקור את התנ"ך כאילו שהוא יצירה ספרותית. מהסיבה הפשוטה: הוא לא יצירה ספרותית. התנ"ך הוא אלוקי. עד לפני בערך 150 שנה זה היה מיתוס בעולם ואף אחד לא העז לשבור אותו. עד שבא שפינוזה (היהודי!) והרס הכל. יש לי עוד המון מה לכתוב, אבל אין לי כוח עכשיו. אני מבקש תשובות בוגרות בלבד. יאיר
קראתי ברפרוף כמה מהויכוחים המתנהלים כאן. ויש משהו שאני רוצה להגיד. כל גישה שהיא אל הקודש שאינה נובעת מתוך אמונה הרי היא פסולה ומוטעית. אם אדם ניגש ללמוד תורה אפילו אם הוא עם הארץ אבל זה מתוך אמונה ובאמת רצון להבין אז זה בסדר. כמו שמביא המהר"ל בהקדמה לתפארת ישראל, עם הארץ שבא לקרוא ובמקום "ואהבת את ה´ אלוקיך" הוא קורא: "ואיבת את ה´ אלוקיך" אז "דילוגו עלי אהבה" כיון שהוא עושה זאת מתוך רצון אמיתי וכן ללמוד תורה. אבל אם יבוא הפרופסור הגדול והחכם ביותר בעולם וינסה ללמוד בלי אמונה הוא לעולם לא יצליח. ידועה האנקדוטה המשעשעת על ה"מחקר המדעי" שנעשה על מסכת ברכות: (זהו מחקר שהתפרסם באמת, בשיא הרצינות. לאלה שמבינים בבקשה לא לצחוק בקול רם מדי, זה יכול להעיר את השכנים או משהו). הגמרא שואלת שם על המשנה (המשנה "מאימתי קורין את שמע") "תנא היכי קאי?". לאלו מבינינו שאינם דוברי ארמית אני אתרגם: תנא- רב בתקופת התנאים, מאלו ששנו את המשניות. קאי- עומד. עונה שם הגמרא: "מהאי קרא... וכו´". תרגום: האי-זה. קרא- פסוק/דלעת. וזה מה שנכתב במחקר: (ואני חוזר שוב על האזהרה ממקודם, לא לצחוק מדי בקול...) אותו תנא (הרב ששנה את המשנה) היכן הוא עמד? תשובה: הוא עמד בשדה דלעות. כל מי שלומד גמרא יודע שזהו קשקוש מוחלט, אין צורך לומר את זה אפילו. כך שאני אפילו לא אטרח לכתוב מה הפירוש האמיתי של הגמרא הזו (זה לא מסובך מדי). לא ניתן לחקור את התנ"ך כאילו שהוא יצירה ספרותית. מהסיבה הפשוטה: הוא לא יצירה ספרותית. התנ"ך הוא אלוקי. עד לפני בערך 150 שנה זה היה מיתוס בעולם ואף אחד לא העז לשבור אותו. עד שבא שפינוזה (היהודי!) והרס הכל. יש לי עוד המון מה לכתוב, אבל אין לי כוח עכשיו. אני מבקש תשובות בוגרות בלבד. יאיר