כמה דברים:

אני חושב שכשאומרים לשוטר או לשופט למה אני מצפה שיאמין לי או שיחליט בעצמו לפי הראיות, והוא לא מאמין ודורש לראות או לדעת עובדות, אפשר ואין לי ברירה אלא להגיד שלא אוכל לענות על השאלה. אם אענה על השאלה, אגלה מידע שאני רוצה להסתיר. אני מניח שעדיף לענות כך רק במקרים שבהם ברור שיש לי אינטרס להסתיר ויש אינטרס לחקור אותי, למשל כששואלים אם ביצעתי עבירה. אמנם לא רצוי לדבר עם זרים, כי הם לא יכולים להבין או לנסות להבין את דבריי. במדינה דיקטטורית ממילא אם לא יאמינו לי, יענו אותי ולא מאוד משנה מה אגיד וכבר עדיף לשתוק. אני חושב שהסיבה שמכים אותי בכפר היא בעיקר שאני עושה מבטים מאיימים וצועק. אני חושב שכאשר עושים לי מבט מאיים מותר לי להחזיר במבט מאיים כדי להתגונן כי מבט מאיים עלול להביא להתנהגות תוקפנית, אבל עקרונית אצטרך לחייך ולהיות חיובי ושמח ולא מאיים וגם חשוב להשתדל לא לעשות קולות לא נעימים שמפחידים אנשים. שום דבר לא מצדיק אלימות פיסית, וחבל שהצוות לא מצליח לטפל היטב במצב.
 
למעלה