כמה דיווחים
- פותח הנושא a221
- פורסם בתאריך
סנטה קתרינה
ביקור ראשון במסעדה, הגענו סביב השעה שלוש. היו פחות מ10 סועדים במסעדה (אולי בגלל שהמטבח נסגר בארבע אז לאנשים יש רתיעה מלהגיע בשעה הזו)
ארוחה עסקית כוללת מבחר פתיחים במחיר המנה העיקרית בתוספת של תה קר (סתמי). יש עוד כמה מסלולים בעסקית אבל לא התעמקתי בהם.
אני לא יודע אם הפתיחים קבועים אבל בכל מקרה באותו יום היו- חציל (רומני?), ירקות צלויים בתנור, סלט פלפלים שרופים עם בורי כבוש, מסבחה, בייגל ירושלמי עם מטבל עגבניות ויוגורט, פלאפל, ירקות כבושים (טורשי), סלט ירקות.
זכורים לטובה- החציל, הפלאפל, הסלט פלפלים והבייגל הירושלמי. שאר הדברים היו נחמדים אך לא מרגשים...
בעיקריות בחרנו ב׳לבן אמו׳- בצק יחסית עבה ועליו יוגורט (שלא ממש הרגשתי ועדיין תוהה אם הוא היה שם), תרד ובשר טלה שנכנס לטאבון, אחרי היציאה הוסיפו מעל המאפה עוד עלי תרד טריים. המנה הייתה טעימה אבל לא מעבר, הבצק היה טוב והחזיק יפה את התוספות.
מנה נוספת הייתה קלמרי מטוגן שהוגש על תבשיל של עגבניות, שעועית ותפוחי אדמה- הקלמרי עצמו היה טעים ועשוי טוב. התבשיל עצמו היה קצת בעייתי, היה משהו חסר מבחינת הטקסטורה וגם המינונים של המרכיבים בו היו בעייתיים.
לקינוח הוזמנה בסבוסה, בעיניי החלק הטוב בארוחה. מגיעה עוגת סולת חמה עם גלידה (של מי ורדים?). קינוח לא מתוק מדי, טקסטורות טובות וממש טעימה.
תקרית קטנה נרשמה בשלב החשבון- נשאלנו בשלב של הראשונות אם נרצה תוספת מאחד הסלטים ובקשנו עוד מהחציל ומהבייגל הירושלמי. בחשבון גילינו שחוייבנו על הצלחת הנוספת של החציל (8ש״ח) וחבל שלא נאמר לנו (בהסבר בהתחלה למשל) שאין ריפיל. בגלל המחיר הלא משמעותי והיחס המצויין שקיבלנו לאורך הארוחה העניין עבר ללא התייחסות.
סיכום- ארוחה עם המון אוכל במחיר סבבה (עיקרית אחת סביב ה70, השנייה סביב ה80) ובמיוחד המחיר של הקינוח – 14 ש״ח. האוכל סה״כ טעים ועושה את העבודה אבל לא הייתה איזו מנה שממש שווה לבוא בשבילה (טוב בעצם כן- הבסבוסה) בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אעדיף להתמקד באוכל שיוצא מהטאבון.
השירות היה טוב ומהיר וגם התקרית בחשבון לא פגעה, בגלל שרוב המסעדה הייתה ריקה קשה לדעת מה קורה איתו בזמנים יותר עמוסים.
ביקור ראשון במסעדה, הגענו סביב השעה שלוש. היו פחות מ10 סועדים במסעדה (אולי בגלל שהמטבח נסגר בארבע אז לאנשים יש רתיעה מלהגיע בשעה הזו)
ארוחה עסקית כוללת מבחר פתיחים במחיר המנה העיקרית בתוספת של תה קר (סתמי). יש עוד כמה מסלולים בעסקית אבל לא התעמקתי בהם.
אני לא יודע אם הפתיחים קבועים אבל בכל מקרה באותו יום היו- חציל (רומני?), ירקות צלויים בתנור, סלט פלפלים שרופים עם בורי כבוש, מסבחה, בייגל ירושלמי עם מטבל עגבניות ויוגורט, פלאפל, ירקות כבושים (טורשי), סלט ירקות.
זכורים לטובה- החציל, הפלאפל, הסלט פלפלים והבייגל הירושלמי. שאר הדברים היו נחמדים אך לא מרגשים...
בעיקריות בחרנו ב׳לבן אמו׳- בצק יחסית עבה ועליו יוגורט (שלא ממש הרגשתי ועדיין תוהה אם הוא היה שם), תרד ובשר טלה שנכנס לטאבון, אחרי היציאה הוסיפו מעל המאפה עוד עלי תרד טריים. המנה הייתה טעימה אבל לא מעבר, הבצק היה טוב והחזיק יפה את התוספות.
מנה נוספת הייתה קלמרי מטוגן שהוגש על תבשיל של עגבניות, שעועית ותפוחי אדמה- הקלמרי עצמו היה טעים ועשוי טוב. התבשיל עצמו היה קצת בעייתי, היה משהו חסר מבחינת הטקסטורה וגם המינונים של המרכיבים בו היו בעייתיים.
לקינוח הוזמנה בסבוסה, בעיניי החלק הטוב בארוחה. מגיעה עוגת סולת חמה עם גלידה (של מי ורדים?). קינוח לא מתוק מדי, טקסטורות טובות וממש טעימה.
תקרית קטנה נרשמה בשלב החשבון- נשאלנו בשלב של הראשונות אם נרצה תוספת מאחד הסלטים ובקשנו עוד מהחציל ומהבייגל הירושלמי. בחשבון גילינו שחוייבנו על הצלחת הנוספת של החציל (8ש״ח) וחבל שלא נאמר לנו (בהסבר בהתחלה למשל) שאין ריפיל. בגלל המחיר הלא משמעותי והיחס המצויין שקיבלנו לאורך הארוחה העניין עבר ללא התייחסות.
סיכום- ארוחה עם המון אוכל במחיר סבבה (עיקרית אחת סביב ה70, השנייה סביב ה80) ובמיוחד המחיר של הקינוח – 14 ש״ח. האוכל סה״כ טעים ועושה את העבודה אבל לא הייתה איזו מנה שממש שווה לבוא בשבילה (טוב בעצם כן- הבסבוסה) בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אעדיף להתמקד באוכל שיוצא מהטאבון.
השירות היה טוב ומהיר וגם התקרית בחשבון לא פגעה, בגלל שרוב המסעדה הייתה ריקה קשה לדעת מה קורה איתו בזמנים יותר עמוסים.
משייה
אז במשייה זה ביקור שני שלי, הייתי בגלגול הקודם של העסקית כשהעיקרית לוותה בסלטים שונים אבל די רגילים. העסקית אז לא זכורה לי כמצויינת אבל שינוי הקונספט וכמה דיווחים נלהבים גרמו לי ללכת לנסות שוב.
העסקית כוללת לחם ומטבלים, ראשונה, עיקרית וחליטת היביסקוס (שהייתה לי ממש לא טעימה) במחיר העיקרית
היינו שלושה אז חלקנו את הראשונות-
מפרום כרובית
סלט עלים ירוקים
סלט רוקט עם אננס, מג׳הול וקוקוס
אז אמנם סלט העלים הירוקים הייתה מנה בנאלית ומשעממת (שאולי קצת יותר רוטב יכל לשפר) אבל הסלט השני, ובעיקר מנת הכרובית היו מנות מעולות, נדיבות ומקוריות. הצלחות כולן נוגבו לגמרי בעזרת הלחם שהוגש באופן חפשי כל הארוחה (חבל שלא נותנים איתו חמאה אבל). שיפור ניכר לעומת הארוחה העסקית הקודמת שאכלתי.
אני לא יודע אם זה נהוג כך כל יום, אבל באותו יום קיבלנו גם מנת ביניים. הגיעה כוס חרס עם קונסומה בקר. המרק היה צלול ועם טעמים חזקים ועמוקים. אני אהבתי מאוד.
לעיקרית אני הזמנתי מסבחה דגים- כמות יפה שלקוביות של טונה ומוסר על ׳׳חומוס׳׳ שעועית ואולי עוד כל מיני דברים. איכות הדגים הייתה מצויינת, ה׳׳חומוס׳׳ היה ממש טעים וסהכ זו הייתה מנה מוצלחת מאוד ונדיבה.
עוד הוזמנו פיקנייה ומעורב ירושלמי. המעורב ירושלמי היה עם חתיכות פרגית, לבבות ושקדים, לא טעמתי את המנה הזו כי אני לא אוכל חלקי פנים. מהפיקנייה כן טעמתי, זהו נתח בקר שמגיע חתוך לרצועות דקות (שנאמר כי הן במידת עשייה מדיום ואפילו מדיום-רייר, אבל למעשה הגיעו כמעט מדיום וול). את המנה הזו הזמנתי בפעם הקודמת, ולמרות שעברה בערך שנה וחצי מאז, לדעתי הפעם המנה הייתה לי יותר טעימה. גם זו מנה שמגיעה במינון נדיב מאוד. לצד המנות העיקריות הוגשו בורגול ומג׳דרה ככה שגם לאכלנים הגדולים ביותר לא יהיה חסר- התוספות היו טעימות אך מעט משעממות אל מול שאר האוכל ולכן כמעט נשארו במלואן בסוף הארוחה. מחיר מנה עיקרית היה סביב ה90 ש״ח...
קינוח שוקולד- נבחר מרשימה של 3 קינוחים שמוצעים במחיר מוזל בזמן העסקית. החלק החלש בארוחה ששמרה על רמה גבוהה עד אליו, הגיע מוס שוקולד חביב אך סתמי עם כמויות של טוויל קפה שלא היה ברור למה צריך כל כך הרבה ממנו. מוזר.
השירות היה אדיב, מהיר ויעיל. האוכל כאמור היה מצויין כמעט לאורך כל הארוחה. מה שקצת חסר בעיניי זה אווירה- המסעדה נמצאת במלון ויש קצת הרגשה שאוכלים בחדר אוכל של מלון. קשה לי להסביר מה בדיוק מפריע לי, אבל חווית הישיבה שם היא לא מהטובות בתל אביב. בכל מקרה אשמח לחזור בעתיד.
אז במשייה זה ביקור שני שלי, הייתי בגלגול הקודם של העסקית כשהעיקרית לוותה בסלטים שונים אבל די רגילים. העסקית אז לא זכורה לי כמצויינת אבל שינוי הקונספט וכמה דיווחים נלהבים גרמו לי ללכת לנסות שוב.
העסקית כוללת לחם ומטבלים, ראשונה, עיקרית וחליטת היביסקוס (שהייתה לי ממש לא טעימה) במחיר העיקרית
היינו שלושה אז חלקנו את הראשונות-
מפרום כרובית
סלט עלים ירוקים
סלט רוקט עם אננס, מג׳הול וקוקוס
אז אמנם סלט העלים הירוקים הייתה מנה בנאלית ומשעממת (שאולי קצת יותר רוטב יכל לשפר) אבל הסלט השני, ובעיקר מנת הכרובית היו מנות מעולות, נדיבות ומקוריות. הצלחות כולן נוגבו לגמרי בעזרת הלחם שהוגש באופן חפשי כל הארוחה (חבל שלא נותנים איתו חמאה אבל). שיפור ניכר לעומת הארוחה העסקית הקודמת שאכלתי.
אני לא יודע אם זה נהוג כך כל יום, אבל באותו יום קיבלנו גם מנת ביניים. הגיעה כוס חרס עם קונסומה בקר. המרק היה צלול ועם טעמים חזקים ועמוקים. אני אהבתי מאוד.
לעיקרית אני הזמנתי מסבחה דגים- כמות יפה שלקוביות של טונה ומוסר על ׳׳חומוס׳׳ שעועית ואולי עוד כל מיני דברים. איכות הדגים הייתה מצויינת, ה׳׳חומוס׳׳ היה ממש טעים וסהכ זו הייתה מנה מוצלחת מאוד ונדיבה.
עוד הוזמנו פיקנייה ומעורב ירושלמי. המעורב ירושלמי היה עם חתיכות פרגית, לבבות ושקדים, לא טעמתי את המנה הזו כי אני לא אוכל חלקי פנים. מהפיקנייה כן טעמתי, זהו נתח בקר שמגיע חתוך לרצועות דקות (שנאמר כי הן במידת עשייה מדיום ואפילו מדיום-רייר, אבל למעשה הגיעו כמעט מדיום וול). את המנה הזו הזמנתי בפעם הקודמת, ולמרות שעברה בערך שנה וחצי מאז, לדעתי הפעם המנה הייתה לי יותר טעימה. גם זו מנה שמגיעה במינון נדיב מאוד. לצד המנות העיקריות הוגשו בורגול ומג׳דרה ככה שגם לאכלנים הגדולים ביותר לא יהיה חסר- התוספות היו טעימות אך מעט משעממות אל מול שאר האוכל ולכן כמעט נשארו במלואן בסוף הארוחה. מחיר מנה עיקרית היה סביב ה90 ש״ח...
קינוח שוקולד- נבחר מרשימה של 3 קינוחים שמוצעים במחיר מוזל בזמן העסקית. החלק החלש בארוחה ששמרה על רמה גבוהה עד אליו, הגיע מוס שוקולד חביב אך סתמי עם כמויות של טוויל קפה שלא היה ברור למה צריך כל כך הרבה ממנו. מוזר.
השירות היה אדיב, מהיר ויעיל. האוכל כאמור היה מצויין כמעט לאורך כל הארוחה. מה שקצת חסר בעיניי זה אווירה- המסעדה נמצאת במלון ויש קצת הרגשה שאוכלים בחדר אוכל של מלון. קשה לי להסביר מה בדיוק מפריע לי, אבל חווית הישיבה שם היא לא מהטובות בתל אביב. בכל מקרה אשמח לחזור בעתיד.
הוטל מונטיפיורי
אז עסקית בהוטל מונטיפיורי היא כנראה העסקית הכי מדוברת בארץ, היא מופיעה בכל רשימת המלצות, שופעת ביקורות נלהבות בבלוגים וגם אהובה מאוד על חברי הפורום כאן (ממה שקראתי).
אחרי שתי העסקיות בתחילת השבוע, נדמה היה שאין צורך להזמין מקום מראש לצהריים באמצ״ש. מהר מאוד התבררה הטעות, המסעדה סביב השעה 14:30 הייתה מפוצצת לחלוטין ואף שולחן לא היה פנוי וגם מקום על הבר לא נראה באופק. המזל היה ששולחן שביצע הזמנה לא הגיע, וכך קיבלנו את המקומות שנשמרו ולא נאלצנו לחכות יותר מכמה דקות.
העסקית כוללת- לחם, ראשונה, עיקרית, שתייה חמה וקינוח קטן במחיר העיקרית.
אחרי הבחירה מהתפריט הוגש לשולחן לחם עם חמאה- טעים טעים.
מרק טום יאם היה המנה הראשונה, אני מאוד אוהב מרקים חמוצים ונהנתי מהמנה. בתוך המרק היו גם שני שרימפס קטנים וסטנדרטים ועגבניית שרי אחת.
אם יש חלק חלש בארוחה זה המבחר של הראשונות (4 אפשרויות)- לי למשל לא הייתה כל כך ברירה אלא לבחור במנת המרק כי המנות האחרות כללו דברים שאני לא אוכל- אחת שמיר והשנייה כבד. הייתה גם מנה של סלט כלשהו אבל הוא נשמע קצת סתמי. בכל מקרה המרק היה טעים אז זה לא פגם בשום דבר מהארוחה.
לעיקרית הזמנתי (לפי המלצות מהפורום) את הצ׳יקן טיקה ואורז דביק (70 ומשהו ש״ח). המנה הייתה נדיבה מאוד בכמות, הרוטב ממכר מאוד והמשכתי לאכול הרבה אחרי שכבר הרגשתי שבע.
טעמתי גם מהצלע חזיר עם בייקון ומנצ׳גו שמגיעה על אגסים מבושלים (קצת פחות מ100 ש״ח), נהנתי לטעום אותה אבל לא נראה לי שהייתי מסתדר עם מנה שלמה- זה קצת יותר מדי בשבילי, בעיקר הגבינה המותכת. גם זו מנה נדיבה שקשה לא לצאת שבע ממנה. הפירה שהוזמן בתור התוספת לצד המנה היה גם טעים.
לסיום הארוחה בחרתי בקפה קר שהיה מוצלח מאוד ולצידו הוגש באותו יום מקרון תות שהיה טעים וסגר את הפינה של המתוק.
עם השירות המעולה לאורך כל הארוחה אפשר לסכם את הארוחה כאחת הטובות, המשתלמות והמהנות שחוויתי בארץ. ההשוואה המתבקשת למשייה, בה אכלתי יום לפני, חידדה את ההרגשה שלמרות שהאוכל הוא לא הכי מקורי ומחדש שאפשר למצוא (כמו למשל במשייה), עדיין החוויה השלמה היא רמה אחת מעל. בטוח אחזור בעתיד.
אז עסקית בהוטל מונטיפיורי היא כנראה העסקית הכי מדוברת בארץ, היא מופיעה בכל רשימת המלצות, שופעת ביקורות נלהבות בבלוגים וגם אהובה מאוד על חברי הפורום כאן (ממה שקראתי).
אחרי שתי העסקיות בתחילת השבוע, נדמה היה שאין צורך להזמין מקום מראש לצהריים באמצ״ש. מהר מאוד התבררה הטעות, המסעדה סביב השעה 14:30 הייתה מפוצצת לחלוטין ואף שולחן לא היה פנוי וגם מקום על הבר לא נראה באופק. המזל היה ששולחן שביצע הזמנה לא הגיע, וכך קיבלנו את המקומות שנשמרו ולא נאלצנו לחכות יותר מכמה דקות.
העסקית כוללת- לחם, ראשונה, עיקרית, שתייה חמה וקינוח קטן במחיר העיקרית.
אחרי הבחירה מהתפריט הוגש לשולחן לחם עם חמאה- טעים טעים.
מרק טום יאם היה המנה הראשונה, אני מאוד אוהב מרקים חמוצים ונהנתי מהמנה. בתוך המרק היו גם שני שרימפס קטנים וסטנדרטים ועגבניית שרי אחת.
אם יש חלק חלש בארוחה זה המבחר של הראשונות (4 אפשרויות)- לי למשל לא הייתה כל כך ברירה אלא לבחור במנת המרק כי המנות האחרות כללו דברים שאני לא אוכל- אחת שמיר והשנייה כבד. הייתה גם מנה של סלט כלשהו אבל הוא נשמע קצת סתמי. בכל מקרה המרק היה טעים אז זה לא פגם בשום דבר מהארוחה.
לעיקרית הזמנתי (לפי המלצות מהפורום) את הצ׳יקן טיקה ואורז דביק (70 ומשהו ש״ח). המנה הייתה נדיבה מאוד בכמות, הרוטב ממכר מאוד והמשכתי לאכול הרבה אחרי שכבר הרגשתי שבע.
טעמתי גם מהצלע חזיר עם בייקון ומנצ׳גו שמגיעה על אגסים מבושלים (קצת פחות מ100 ש״ח), נהנתי לטעום אותה אבל לא נראה לי שהייתי מסתדר עם מנה שלמה- זה קצת יותר מדי בשבילי, בעיקר הגבינה המותכת. גם זו מנה נדיבה שקשה לא לצאת שבע ממנה. הפירה שהוזמן בתור התוספת לצד המנה היה גם טעים.
לסיום הארוחה בחרתי בקפה קר שהיה מוצלח מאוד ולצידו הוגש באותו יום מקרון תות שהיה טעים וסגר את הפינה של המתוק.
עם השירות המעולה לאורך כל הארוחה אפשר לסכם את הארוחה כאחת הטובות, המשתלמות והמהנות שחוויתי בארץ. ההשוואה המתבקשת למשייה, בה אכלתי יום לפני, חידדה את ההרגשה שלמרות שהאוכל הוא לא הכי מקורי ומחדש שאפשר למצוא (כמו למשל במשייה), עדיין החוויה השלמה היא רמה אחת מעל. בטוח אחזור בעתיד.
כשקראתי את השורה הראשונה שלך נבהלתי
היות ואני מאלה שתמיד ממליצים על העיסקית שם .
לפני כשבועים הייתי בדרך לפגישה בדרום תל אביב , התקשרתי לשאול אם יהיה לי מקום על הבר בעוד כשעה אמרו שכן. הגעתי, מסרתי מכוניתי לשרות החניה שלהם (מקום החניה הקבוע הסודי שלי היה תפוס) ו..חיכיתי 25 דקות למקום על הבר. הייתי עוברת לבינדלה . את המנה הראשונה (אותו טום יאם , דוקא לא אהבתי והרב נשאר בקערה) לא פינו כשהגישו את העיקרית (סטייק שהיה טוב ) , העזתי ובקשתי לקינוח פחזנית כמו זה שישב לידי (ולא מקרון ) הבחור שהביא את המנה הביט בי אמר זה למספר 7 אבל המבט אמר- לא הגיוני שזה עבורך ונשאר עם המנה ביד . רק לאחר שוידא עם הברמן שזה עבורי קבלתי. גם מים מזגו רק כשבקשתי והיתה תחושה שעל הבר יושבים רק קבועים ורק הם מקבלים יחס
א ב ל - אחרי כל כך הרבה עיסקיות מוצלחות שם- סלחתי
היות ואני מאלה שתמיד ממליצים על העיסקית שם .
לפני כשבועים הייתי בדרך לפגישה בדרום תל אביב , התקשרתי לשאול אם יהיה לי מקום על הבר בעוד כשעה אמרו שכן. הגעתי, מסרתי מכוניתי לשרות החניה שלהם (מקום החניה הקבוע הסודי שלי היה תפוס) ו..חיכיתי 25 דקות למקום על הבר. הייתי עוברת לבינדלה . את המנה הראשונה (אותו טום יאם , דוקא לא אהבתי והרב נשאר בקערה) לא פינו כשהגישו את העיקרית (סטייק שהיה טוב ) , העזתי ובקשתי לקינוח פחזנית כמו זה שישב לידי (ולא מקרון ) הבחור שהביא את המנה הביט בי אמר זה למספר 7 אבל המבט אמר- לא הגיוני שזה עבורך ונשאר עם המנה ביד . רק לאחר שוידא עם הברמן שזה עבורי קבלתי. גם מים מזגו רק כשבקשתי והיתה תחושה שעל הבר יושבים רק קבועים ורק הם מקבלים יחס
א ב ל - אחרי כל כך הרבה עיסקיות מוצלחות שם- סלחתי
טופולופומפו
עד לפני כמה חודשים היה לי ממש אנטי למסעדה הזו. הדיווחים על המחירים המופקעים, ה״מים החיים״, ועל כל המסביב גרמו לי להרגיש שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לא להדפק. ברור שבמצב כזה אי אפשר להנות מארוחה. לאחרונה המחשבה קצת השתנתה- בשל דיווחים אוהדים והמלצות (בעיקר על העסקית) ורצון לטעום אוכל קצת שונה.
הגענו למסעדה סביב השעה 14:00, לא היו הרבה סועדים אבל גם לא ריק לחלוטין. הארוחה העסקית כוללת ראשונה, עיקרית ושתייה.
בשתייה מוצעת לימונדת אשכוליות, ״מים חיים״ או חליטה אקזוטית. אני הלכתי על החליטה ה״אקזוטית״ שבאותו יום הייתה משהו-דובדבן. קיבלתי כוס עם משקה שהטעם שלו היה כאילו המיסו קרטיב דובדבן. זה לא היה טעים, אבל בכל זאת זה היה מאוד ממותק ככה ששתיתי את זה.
לראשונות לקחתי כיסון טפיוקה במילוי עוף דלעת וקשיו, מנה טעימה מאוד, אהבתי מאוד את המרקם. מה שכן היא לחלוטין לא ניתנת לחלוקה. טעים אך קמצני.
עוד הוזמנו- כיסון נוסף שלא יצא לי לטעום בשל גודלו (או יותר נכון-קוטנו) ומנה של כרובית ״מושחרת״ שלשם שינוי הייתה ניתנת לחלוקה וטעימה מאוד, קצת פחות ממנת הכרובית במשייה בתחילת השבוע.
לעיקרית לקחתי- טונג הון בקר(88ש״ח) - אטריות שעועית מש, בקר, כרובית ושעועית ברוטב צ׳ילי. המנה הייתה לי מאוד מוזרה. היה בה מרכיב שלא טעמתי עד היום. הוא גרם לי למין תחושת מנטה בשליש הקדמי של הלשון וגם לשינוי בטעמים, הדוגמה הבולטת הייתה שכשתיתי מים הם נטעמו לי חמוצים. סיימתי את המנה ולא סבלתי במיוחד אבל אין סיכוי שאזמין אותה שוב. גם מינון הבקר היה נמוך ורוב המנה הייתה אטריות מש.
ממנה נוספת של ברווז בקארי (110 ש״ח) לא טעמתי אבל הייתה שביעות רצון ממנה. מה שכן טעמתי הייתה מנה הודית ׳׳בנגלור צ׳יקן׳׳, בה היה צריך להרכיב בעצמך צפאטי עם חתיכות פרגית ורטבים שונים. המנה הייתה בסדר אבל לא הרבה יותר מזה. עבור 92 ש״ח זה בהחלט מאכזב.
לצערי אין קינוחים בעסקית ומוצע התפריט הרגיל של הקינוחים. כל המנות מתומחרות במעל 50 ש״ח ולדעתי זה מוגזם. החלטנו לותר על קינוחים בארוחה הזו.
השירות היה נעים, יעיל ואדיב. לסיכום- ארוחה קצת מאכזבת, יש תחושה שכן אפשר לאכול ארוחה טובה ומהנה ופשוט הבחירה שלנו באותו יום הייתה בעייתית. זו הייתה העסקית היקרה ביותר בשבוע אבל בהחלט לא הטובה ביותר, בכל מקרה הVFM נמוך.
עד לפני כמה חודשים היה לי ממש אנטי למסעדה הזו. הדיווחים על המחירים המופקעים, ה״מים החיים״, ועל כל המסביב גרמו לי להרגיש שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לא להדפק. ברור שבמצב כזה אי אפשר להנות מארוחה. לאחרונה המחשבה קצת השתנתה- בשל דיווחים אוהדים והמלצות (בעיקר על העסקית) ורצון לטעום אוכל קצת שונה.
הגענו למסעדה סביב השעה 14:00, לא היו הרבה סועדים אבל גם לא ריק לחלוטין. הארוחה העסקית כוללת ראשונה, עיקרית ושתייה.
בשתייה מוצעת לימונדת אשכוליות, ״מים חיים״ או חליטה אקזוטית. אני הלכתי על החליטה ה״אקזוטית״ שבאותו יום הייתה משהו-דובדבן. קיבלתי כוס עם משקה שהטעם שלו היה כאילו המיסו קרטיב דובדבן. זה לא היה טעים, אבל בכל זאת זה היה מאוד ממותק ככה ששתיתי את זה.
לראשונות לקחתי כיסון טפיוקה במילוי עוף דלעת וקשיו, מנה טעימה מאוד, אהבתי מאוד את המרקם. מה שכן היא לחלוטין לא ניתנת לחלוקה. טעים אך קמצני.
עוד הוזמנו- כיסון נוסף שלא יצא לי לטעום בשל גודלו (או יותר נכון-קוטנו) ומנה של כרובית ״מושחרת״ שלשם שינוי הייתה ניתנת לחלוקה וטעימה מאוד, קצת פחות ממנת הכרובית במשייה בתחילת השבוע.
לעיקרית לקחתי- טונג הון בקר(88ש״ח) - אטריות שעועית מש, בקר, כרובית ושעועית ברוטב צ׳ילי. המנה הייתה לי מאוד מוזרה. היה בה מרכיב שלא טעמתי עד היום. הוא גרם לי למין תחושת מנטה בשליש הקדמי של הלשון וגם לשינוי בטעמים, הדוגמה הבולטת הייתה שכשתיתי מים הם נטעמו לי חמוצים. סיימתי את המנה ולא סבלתי במיוחד אבל אין סיכוי שאזמין אותה שוב. גם מינון הבקר היה נמוך ורוב המנה הייתה אטריות מש.
ממנה נוספת של ברווז בקארי (110 ש״ח) לא טעמתי אבל הייתה שביעות רצון ממנה. מה שכן טעמתי הייתה מנה הודית ׳׳בנגלור צ׳יקן׳׳, בה היה צריך להרכיב בעצמך צפאטי עם חתיכות פרגית ורטבים שונים. המנה הייתה בסדר אבל לא הרבה יותר מזה. עבור 92 ש״ח זה בהחלט מאכזב.
לצערי אין קינוחים בעסקית ומוצע התפריט הרגיל של הקינוחים. כל המנות מתומחרות במעל 50 ש״ח ולדעתי זה מוגזם. החלטנו לותר על קינוחים בארוחה הזו.
השירות היה נעים, יעיל ואדיב. לסיכום- ארוחה קצת מאכזבת, יש תחושה שכן אפשר לאכול ארוחה טובה ומהנה ופשוט הבחירה שלנו באותו יום הייתה בעייתית. זו הייתה העסקית היקרה ביותר בשבוע אבל בהחלט לא הטובה ביותר, בכל מקרה הVFM נמוך.
עומר גולדברג
New member
מה הכוונה ב"בחירות בעייתיות"?
יאקימונו
זוהי מסעדה ותיקה אבל לא יצא לי לאכול בה מעולם. קצת היה קשה למצוא אותה כי היא נמצאת בתוך בניין שכלל לא נראה כאילו הוא מכיל מסעדה בתוכו. באותו יום נראה שבאמת לא הרבה אנשים מצאו אותה והיו רק עוד כ10 סועדים מלבדנו.
העסקית כוללת מרק, מתאבן, מנה עיקרית, תוספת ותה או קפה, במחיר העיקרית.
אני בחרתי במרק עם דג, הוא היה בעל טעמים אסייתים נחמדים, והדג בו היה טעים גם הוא. פתיחה נחמדה לארוחה. מולי נלקח מרק פירות ים (+8 ש״ח) שלדעתי בבסיסו היה זהה ורק תוספת פירות הים (שרימפס אחד, קלאמרי אחד ועוד כמה צדפות) היוותה את ההבדל בין המרקים, אבל אולי אני טועה.
גיוזה וקונוס סלמון ואבוקדו היו המתאבנים שחלקנו. הגיוזה הייתה סולידית אבל לא מעבר לכך. לעומת זאת הקונוס סלמון היה מושלם- האצה הפריכה, הסלמון הרך והטרי והאבוקדו שהוסיף עוד מרקם אחר השתלבו מצויין אחד עם השני. שוב-מושלם.
התוספות שהזמנו היו- אורז שום וסלט מלפפונים ואצות. אין הרבה מה להגיד ולספר כי זה בדיוק כמו שזה נשמע, לא פחות ולא יותר.
בעיקריות חלקנו סלמון (90 ש״ח) ברוטב טריאקי עם ירקות- איכות הדג המצויינת עשתה מבחינתי את המנה כי שאר המרכיבים של המנה היו ממוצעים לז׳אנר. מנה טובה וטעימה.
הסושי (100 ש״ח) היה כוכב הארוחה בעיני. מקבלים שני רולים (במקור אחד מטוגן אבל ביקשנו ששניהם יהיו עם דגים נאים), הדגים- טונה, סלמון ודג לבן- היו בשיא הטריות, ללא טעמי לוואי, במרקם מושלם ובמינון נדיב. אני לא חובב סושי גדול אבל מהסושי הזה ממש התלהבתי. כיף.
לסיום קיבלתי אספרסו שהיה סבבה. דרך אגב התה מגיע בקנקן ענקי ומספיק להרבה יותר מכוס אחת.
השירות היה יעיל אדיב ומהיר.
לסיכום הארוחה הייתה טובה מאוד. אם המסעדה הייתה קצת יותר מלאה כנראה גם האווירה הייתה משתפרת. אבל עדיין החוויה הייתה שונה, טעימה ומהנה. אם ארצה לאכול סושי בעתיד כנראה שאבחר לחזור לפה.
זוהי מסעדה ותיקה אבל לא יצא לי לאכול בה מעולם. קצת היה קשה למצוא אותה כי היא נמצאת בתוך בניין שכלל לא נראה כאילו הוא מכיל מסעדה בתוכו. באותו יום נראה שבאמת לא הרבה אנשים מצאו אותה והיו רק עוד כ10 סועדים מלבדנו.
העסקית כוללת מרק, מתאבן, מנה עיקרית, תוספת ותה או קפה, במחיר העיקרית.
אני בחרתי במרק עם דג, הוא היה בעל טעמים אסייתים נחמדים, והדג בו היה טעים גם הוא. פתיחה נחמדה לארוחה. מולי נלקח מרק פירות ים (+8 ש״ח) שלדעתי בבסיסו היה זהה ורק תוספת פירות הים (שרימפס אחד, קלאמרי אחד ועוד כמה צדפות) היוותה את ההבדל בין המרקים, אבל אולי אני טועה.
גיוזה וקונוס סלמון ואבוקדו היו המתאבנים שחלקנו. הגיוזה הייתה סולידית אבל לא מעבר לכך. לעומת זאת הקונוס סלמון היה מושלם- האצה הפריכה, הסלמון הרך והטרי והאבוקדו שהוסיף עוד מרקם אחר השתלבו מצויין אחד עם השני. שוב-מושלם.
התוספות שהזמנו היו- אורז שום וסלט מלפפונים ואצות. אין הרבה מה להגיד ולספר כי זה בדיוק כמו שזה נשמע, לא פחות ולא יותר.
בעיקריות חלקנו סלמון (90 ש״ח) ברוטב טריאקי עם ירקות- איכות הדג המצויינת עשתה מבחינתי את המנה כי שאר המרכיבים של המנה היו ממוצעים לז׳אנר. מנה טובה וטעימה.
הסושי (100 ש״ח) היה כוכב הארוחה בעיני. מקבלים שני רולים (במקור אחד מטוגן אבל ביקשנו ששניהם יהיו עם דגים נאים), הדגים- טונה, סלמון ודג לבן- היו בשיא הטריות, ללא טעמי לוואי, במרקם מושלם ובמינון נדיב. אני לא חובב סושי גדול אבל מהסושי הזה ממש התלהבתי. כיף.
לסיום קיבלתי אספרסו שהיה סבבה. דרך אגב התה מגיע בקנקן ענקי ומספיק להרבה יותר מכוס אחת.
השירות היה יעיל אדיב ומהיר.
לסיכום הארוחה הייתה טובה מאוד. אם המסעדה הייתה קצת יותר מלאה כנראה גם האווירה הייתה משתפרת. אבל עדיין החוויה הייתה שונה, טעימה ומהנה. אם ארצה לאכול סושי בעתיד כנראה שאבחר לחזור לפה.
אני לא יודע מה המחיר מחוץ לעסקית
אבל אפשר להרכיב ארוחה עסקית שכוללת מרק צמחוני+מתאבן של דג נא (יש יותר מאפשרות אחת)+ ועיקרית של דג נא (שוב אפשר לבחור בין מנות שונות שמתבססות על דג נא) ויחד עם איזו תוספת אני לא חושב שאדם ממוצע ייצא רעב מארוחה כזו (אבל גם לא מפוצץ) המחיר הוא 100ש״ח לאופצייה של הסושי, ופחות לאופציות אחרות שאינן סושי
 
זה אולי נשמע שאפשר לאכול במחיר דומה 3 רולים ואפילו 4 בחלק מהמסעדות והרשתות אבל לדעתי ביאקימונו הרבה הרבה יותר טעים
אבל אפשר להרכיב ארוחה עסקית שכוללת מרק צמחוני+מתאבן של דג נא (יש יותר מאפשרות אחת)+ ועיקרית של דג נא (שוב אפשר לבחור בין מנות שונות שמתבססות על דג נא) ויחד עם איזו תוספת אני לא חושב שאדם ממוצע ייצא רעב מארוחה כזו (אבל גם לא מפוצץ) המחיר הוא 100ש״ח לאופצייה של הסושי, ופחות לאופציות אחרות שאינן סושי
 
זה אולי נשמע שאפשר לאכול במחיר דומה 3 רולים ואפילו 4 בחלק מהמסעדות והרשתות אבל לדעתי ביאקימונו הרבה הרבה יותר טעים
סבתא רותרות
New member
יופי של דיווחים! תודה. קח חופש לעיתים יותר קרובות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.