כמה הארות לאוהדי אולריך: ../images/Emo24.gif
ראשית אני חייב להודות שגם אני רציתי שהחולצה הצהובה לא תלך YELLOWSTRONG מכיוון שלדעתי הוא לא יותר גדול משאר בעלי 5משת הזכיות (לפחות לא מחלקם). אבל בכל זאת כמה תובנות שיש לי לגבי אולריך מהיכרותנו הקצרה: 1. כנראה שאולריך דומה לסיפור מעולם המניות. אחת הסכנות שמציינים "ממוחים" בתחום ההשקעות, היא תופעת ההתאהבות במניה. ההתאהבות במניה גורמת לך המשקיע לפעול בצורה לא רציונאלית ויותר לחשוב שאם החברה הזאת היתה מצויינת לפני כמה שנים עם מוצרים טובים והניבה דיבדנד טוב אז היא תמשיך כך, למה? כי היא הניבה לי דיבידנד והיתה טובה אלי אז היא תמשיך כך. כלומר אני פועל מתוך רגש מסויים ולא מתוך הערכה אמיתית על הביצועים בהווה ואלו שיהיה בעתיד ע"ס הנתונים הקיימים. למה לקחתי את הדוגמא הזאת כי ההחלטות שלנו בספורט נובעות מרגש ואם אנחנו מחוברים לאולריך שהיה מלך הטור ב-97 אז הוא שווה גם ב-2004 והוא יציל אותנו מהשישית של YELLOWSTRONG. אך המציאות שונה (למרות שיש מצב שאני אוכל את הכובע - אגב בשמחה) וכנראה שזה לא הטור של אולריך וכנראה ההתקפה שאנו ממתינים לה לא תגיע וזה מה שיש וזאת המציאות. 2. נושא ההתקפה - YELLOWSTRONG להבדיל מהסורים במלחמת יום הכיפור (הסורים חשבו שאם הם הגיעו רחוק כל כך ומהר כל כך אז זאת מלכודת של הישראלים) אינו חושב עוד שאולריך מכין לו איזו מלכודת אימתנית ובכוונה הוא נותן לו להגדיל את ההפרש. כנראה שזה ההבדל האמיתי ביניהם בטור הזה. אולריך מתאמץ, מנסה, אבל כנראה לא יכול לYELLOWSTRONG וכנראה גם לא לבאסו. אבל בכל זאת מילה טובה, הוא מתאמץ, נלחם, נלחם ועוד נלחם למרות שהוא עד עכשיו רואה את רכבת הדואר מפרקת כל מה שזז. אם יש נחמה אז היא בחברה הצעירים שעומדים בגבורה מול רכבת הדואר האימתנית ועדין מחזיקים בחולצה הצהובה (למרות שאף אחד לא האמין גם רבים וטובים כאן בפורום), איבן באסו שנותן לYELLOWSTRONG להזיע, הקהל עם הקראוואנים בכל פינה שזה פשוט למות מקנאה ועוד דברים טובים אחרים שמשכיחים את בעית אולריך.
ראשית אני חייב להודות שגם אני רציתי שהחולצה הצהובה לא תלך YELLOWSTRONG מכיוון שלדעתי הוא לא יותר גדול משאר בעלי 5משת הזכיות (לפחות לא מחלקם). אבל בכל זאת כמה תובנות שיש לי לגבי אולריך מהיכרותנו הקצרה: 1. כנראה שאולריך דומה לסיפור מעולם המניות. אחת הסכנות שמציינים "ממוחים" בתחום ההשקעות, היא תופעת ההתאהבות במניה. ההתאהבות במניה גורמת לך המשקיע לפעול בצורה לא רציונאלית ויותר לחשוב שאם החברה הזאת היתה מצויינת לפני כמה שנים עם מוצרים טובים והניבה דיבדנד טוב אז היא תמשיך כך, למה? כי היא הניבה לי דיבידנד והיתה טובה אלי אז היא תמשיך כך. כלומר אני פועל מתוך רגש מסויים ולא מתוך הערכה אמיתית על הביצועים בהווה ואלו שיהיה בעתיד ע"ס הנתונים הקיימים. למה לקחתי את הדוגמא הזאת כי ההחלטות שלנו בספורט נובעות מרגש ואם אנחנו מחוברים לאולריך שהיה מלך הטור ב-97 אז הוא שווה גם ב-2004 והוא יציל אותנו מהשישית של YELLOWSTRONG. אך המציאות שונה (למרות שיש מצב שאני אוכל את הכובע - אגב בשמחה) וכנראה שזה לא הטור של אולריך וכנראה ההתקפה שאנו ממתינים לה לא תגיע וזה מה שיש וזאת המציאות. 2. נושא ההתקפה - YELLOWSTRONG להבדיל מהסורים במלחמת יום הכיפור (הסורים חשבו שאם הם הגיעו רחוק כל כך ומהר כל כך אז זאת מלכודת של הישראלים) אינו חושב עוד שאולריך מכין לו איזו מלכודת אימתנית ובכוונה הוא נותן לו להגדיל את ההפרש. כנראה שזה ההבדל האמיתי ביניהם בטור הזה. אולריך מתאמץ, מנסה, אבל כנראה לא יכול לYELLOWSTRONG וכנראה גם לא לבאסו. אבל בכל זאת מילה טובה, הוא מתאמץ, נלחם, נלחם ועוד נלחם למרות שהוא עד עכשיו רואה את רכבת הדואר מפרקת כל מה שזז. אם יש נחמה אז היא בחברה הצעירים שעומדים בגבורה מול רכבת הדואר האימתנית ועדין מחזיקים בחולצה הצהובה (למרות שאף אחד לא האמין גם רבים וטובים כאן בפורום), איבן באסו שנותן לYELLOWSTRONG להזיע, הקהל עם הקראוואנים בכל פינה שזה פשוט למות מקנאה ועוד דברים טובים אחרים שמשכיחים את בעית אולריך.