כמה הרהורים על גריז של אתמול
תודה לאל שגל עפה סוף סוף. ציפי פינס (התאהבתי בשופטת הזו!) הבהירה חד משמעית שגם היא וגם אילנה מיצו את עצמן בתכנית (מזמן מזמן...) ונשאר רק לקבוע באיזה סדר הן ילכו. בעיני נכון יותר להשאיר את אילנה לחצי הגמר, היא אמנם זמרת עם קול בעייתי (כפי שציינו בצדק) אבל בסה"כ היא נותנת הופעה מקצועית הרבה יותר. אגב, מה יש למלבישה שגורם לה להלביש את גל כאילו היא הולכת להופעה של היהודים, בלי קשר לשיר שהיא שרה? מהבנים עזב איתי, ולא הייתי מופתעת או עצובה. הוא התחיל כאחד הפייבוריטים שלי, אבל ככל שהתקדמו התכניות הוא הרשים אותי פחות ופחות, ולבסוף לא נותר לי אלא לקבוע בצער: זה לא זה. לא הפעם, לפחות. לעומת זאת גלעד, שבתחילת התחרות לא הבנתי מה מתלהבים ממנו, מתחבב עלי יותר ויותר. מאז הביצוע המעולה ל"כסף" מ"קברט" התאהבתי בו סופית, והוא הפך לאחד הפייבוריטים שלי. גם את שחר אני מחבבת יותר, אם כי באופן מסויג. ניר הפתיע אותי ביכולת הריקוד שלו, והוא זמר מצוין, אבל יש בו משהו מעצבן. הוא מקרין סוג של שחצנות, ואני תוהה עד כמה הוא מקצועי מספיק כשחקן, כדי להחזיק על כתפיו תפקיד ראשי בהפקה כזו. יונתן, שאהבתי עוד לפני התחרות, היה אחד הפייבוריטים הבלתי מעורערים אצלי עד אתמול. אמנם אני מעדיפה אותו על ניר (כלומר, בעיני ניר צריך לנשור בתכנית הבאה) אבל לאורך כל הביצוע שלו לא יכולתי שלא לחשוב שהוא חוזר על אותן תנועות בדיוק, בלי קשר לשיר. אפשר לקשור לו את הידיים בבקשה? זה מתחיל להיות ממש מטריד... אסף אמדורסקי העיר לו על זה, כאילו קרא את מחשבותיי בדיוק. לצערי הוא היה היחיד. בחזרה לבנות: התאהבתי סופית בכנרת. כפי שאלון גל אמר לה, חוסר האונים שלה הוציא ממנה כנות ורגש ואפשר לצופים להזדהות איתה יותר מכל משחק (כי זה לא היה משחק). בתחילת התחרות לא התלהבתי ממנה כלל, ועכשיו היא הפייבוריטית שלי. לעומתה, רויטל, שהיתה פייבוריטית שלי עוד מבית צבי, קצת מאכזבת אותי. היא באמת טובה, מהבחינה המקצועית היא מספקת את הסחורה, ללא ספק. אבל היא תמיד משחקת, והיא לא הצליחה אף פעם לרגש אותי באמת כפי שכנרת הצליחה (כבר כמה וכמה פעמים). פרט לכך, היא נוטה לצעוק בכל השירים, ואני לא משתגעת על ההגשה הזאת. למרות זאת, בסיכומו של דבר, אני חושבת שכנרת תהיה טובה יותר בתפקיד סנדי. נראה לי שנכון להיות הייתי בוחרת ברויטל ובגלעד. שני שאולי טובה, אבל היא פחות סנדי בעיני ביחס לשתיהן. יש לה עוצמה ונשיות, אבל חסרה בה איזושהי תמימות, עדינות. נקודה אחרונה לגבי ההפקה: לבחור שירים מ"מחזות זמר ישראלים" זה מעולה; אבל כשבוחרים שירים שנכתבו כשירים (נטו) ורק לימים תפרו מהם מחזמר, זה קצת לרמות, אתם לא חושבים? יותר מכל עצבן אותי היחס ל"שיר השיכור" מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". בחירת שיר מצוינת (ומשעשעת, בהתחשב בכך שזה כמובן היה הסולו של קושניר, והופתעתי שלא התייחסו לכך אפילו ברמז). רוב הצופים (אלה שלא ראו את ההפקה האחרונה של הבימה) מכירים את הביצוע הותיק והמוכר של אילי גורליצקי, ב-4/4. גם חני נחמיאס מכירה רק אותו, כנראה, אחרת לא ברור כיצד החמיאה לטל פורר על העיבוד החדשני והמרענן, כשהוא גנב אותו כמעט אחד לאחד מהעיבוד של יוני רכטר (הוא הגאון המוזיקלי האמיתי שחשב להפוך את השיר -7/8). אין לי ספק שפורר עשה התאמה ללהקה של התכנית; אבל רבאק, תנו קרדיט לרכטר! מגיע לו. ישבתי בסלון, שמעתי את חני משבחת את פורר על המקוריות, ואף אחד (בפרט לא קושניר) לא מתקן שזה נעשה ע"ס העיבוד של ההפקה האחרונה. כמעט נזל לי דם מהאוזניים מרוב עצבים.
תודה לאל שגל עפה סוף סוף. ציפי פינס (התאהבתי בשופטת הזו!) הבהירה חד משמעית שגם היא וגם אילנה מיצו את עצמן בתכנית (מזמן מזמן...) ונשאר רק לקבוע באיזה סדר הן ילכו. בעיני נכון יותר להשאיר את אילנה לחצי הגמר, היא אמנם זמרת עם קול בעייתי (כפי שציינו בצדק) אבל בסה"כ היא נותנת הופעה מקצועית הרבה יותר. אגב, מה יש למלבישה שגורם לה להלביש את גל כאילו היא הולכת להופעה של היהודים, בלי קשר לשיר שהיא שרה? מהבנים עזב איתי, ולא הייתי מופתעת או עצובה. הוא התחיל כאחד הפייבוריטים שלי, אבל ככל שהתקדמו התכניות הוא הרשים אותי פחות ופחות, ולבסוף לא נותר לי אלא לקבוע בצער: זה לא זה. לא הפעם, לפחות. לעומת זאת גלעד, שבתחילת התחרות לא הבנתי מה מתלהבים ממנו, מתחבב עלי יותר ויותר. מאז הביצוע המעולה ל"כסף" מ"קברט" התאהבתי בו סופית, והוא הפך לאחד הפייבוריטים שלי. גם את שחר אני מחבבת יותר, אם כי באופן מסויג. ניר הפתיע אותי ביכולת הריקוד שלו, והוא זמר מצוין, אבל יש בו משהו מעצבן. הוא מקרין סוג של שחצנות, ואני תוהה עד כמה הוא מקצועי מספיק כשחקן, כדי להחזיק על כתפיו תפקיד ראשי בהפקה כזו. יונתן, שאהבתי עוד לפני התחרות, היה אחד הפייבוריטים הבלתי מעורערים אצלי עד אתמול. אמנם אני מעדיפה אותו על ניר (כלומר, בעיני ניר צריך לנשור בתכנית הבאה) אבל לאורך כל הביצוע שלו לא יכולתי שלא לחשוב שהוא חוזר על אותן תנועות בדיוק, בלי קשר לשיר. אפשר לקשור לו את הידיים בבקשה? זה מתחיל להיות ממש מטריד... אסף אמדורסקי העיר לו על זה, כאילו קרא את מחשבותיי בדיוק. לצערי הוא היה היחיד. בחזרה לבנות: התאהבתי סופית בכנרת. כפי שאלון גל אמר לה, חוסר האונים שלה הוציא ממנה כנות ורגש ואפשר לצופים להזדהות איתה יותר מכל משחק (כי זה לא היה משחק). בתחילת התחרות לא התלהבתי ממנה כלל, ועכשיו היא הפייבוריטית שלי. לעומתה, רויטל, שהיתה פייבוריטית שלי עוד מבית צבי, קצת מאכזבת אותי. היא באמת טובה, מהבחינה המקצועית היא מספקת את הסחורה, ללא ספק. אבל היא תמיד משחקת, והיא לא הצליחה אף פעם לרגש אותי באמת כפי שכנרת הצליחה (כבר כמה וכמה פעמים). פרט לכך, היא נוטה לצעוק בכל השירים, ואני לא משתגעת על ההגשה הזאת. למרות זאת, בסיכומו של דבר, אני חושבת שכנרת תהיה טובה יותר בתפקיד סנדי. נראה לי שנכון להיות הייתי בוחרת ברויטל ובגלעד. שני שאולי טובה, אבל היא פחות סנדי בעיני ביחס לשתיהן. יש לה עוצמה ונשיות, אבל חסרה בה איזושהי תמימות, עדינות. נקודה אחרונה לגבי ההפקה: לבחור שירים מ"מחזות זמר ישראלים" זה מעולה; אבל כשבוחרים שירים שנכתבו כשירים (נטו) ורק לימים תפרו מהם מחזמר, זה קצת לרמות, אתם לא חושבים? יותר מכל עצבן אותי היחס ל"שיר השיכור" מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". בחירת שיר מצוינת (ומשעשעת, בהתחשב בכך שזה כמובן היה הסולו של קושניר, והופתעתי שלא התייחסו לכך אפילו ברמז). רוב הצופים (אלה שלא ראו את ההפקה האחרונה של הבימה) מכירים את הביצוע הותיק והמוכר של אילי גורליצקי, ב-4/4. גם חני נחמיאס מכירה רק אותו, כנראה, אחרת לא ברור כיצד החמיאה לטל פורר על העיבוד החדשני והמרענן, כשהוא גנב אותו כמעט אחד לאחד מהעיבוד של יוני רכטר (הוא הגאון המוזיקלי האמיתי שחשב להפוך את השיר -7/8). אין לי ספק שפורר עשה התאמה ללהקה של התכנית; אבל רבאק, תנו קרדיט לרכטר! מגיע לו. ישבתי בסלון, שמעתי את חני משבחת את פורר על המקוריות, ואף אחד (בפרט לא קושניר) לא מתקן שזה נעשה ע"ס העיבוד של ההפקה האחרונה. כמעט נזל לי דם מהאוזניים מרוב עצבים.