שנתיים
היה לי מאוד קשה לחזור שוב לטיפולים.גם בגלל שזו הייתה תקופה קשה שלא רציתי לחזור אליה.גם ידעתי במקרה שלנו כניראה שהפעם השניה תהיה ארוכה יותר ומאוד חחשתי מזה.בנוסף הטיפול בתינוק לקח ממני המון אנרגיות ופחדתי שהטיפולים ייקשו עלי אפילו יותר.
 
בפעם הראשונה הוקפצנו יישר לivf בגלל בעיית זרע חמורה.היו לנו 4 מנות זרע שנמצאו בניתוח שבעלי עבר.בivf3 נכנסנו להריון. בגלל שבעלי היה צריך ניתוח אז בפעם הראשונה לקח לנו שנה מרגע שהגענו לרופא פוריות בפעם הראשונה ועד הניתוח ואז עוד 5 חודשים של 3 שאיבות ו3 החזרות.סהכ שנה וחמישה חודשים מרגע ההחלטה ועד להצלחה.
 
בפעם השניה נישארה לנו מנה אחרונה מהניתוח.ניסינו איתה סיבוב אחד של ivf שלא הצליח.הטיפול הזה היה לי מאוד קשה פיזית ונפשית ובגלל זה לקחו לנו עוד שנתיים עד שבעלי עשה שוב ניתוח.הניתוח השני לא הצליח והקפיאו את הבייציות.
 
שנה אחרי הניתוח הצלחנו למצוא זרע במעבדת mfc.
ואז חזרנו לטיפולים ביותר מרץ.
הפשרה ראשונה של מחצית הבייציות והחזרה-בטא שלילית
הפשרה שניה של המחצית השניה של הביציות והחזרה- בטא חיובית הפלה בשבוע 7.
(הפסקה של חודשיים אחרי ההפלה)
שאיבה והחזרה- בטא שלילית
(הפסקה של חודש בחגים)
שאיבה והחזרה-בטא חיובית מחר בדיקת דופק
סהכ כבר 4 שנים אבל עם הרבה הפסקות בין לבין.
 
אני חושבת ששיקול חשוב הוא הסיבה לטיפולים
אצל הרבה לא מוסברים הפעם הראשונה ארוכה אבל בדרך מגלים את הבעיה
או שעולים על פרוטוקול מנצח הפעם השניה קצרה יותר.
גם גיל האישה הוא פקטור מאוד חשוב שצריך לקחת בחשבון (אני אוטוטו בת 35)
 
אני מצטערת שלקח לי זמן לחזור ועל ההפסקות שעשיתי ומעריצה את הנשים שמצליחות לחזור מהר שוב לטיפולים.