כמה זמן מפר חייב להסיר יצירה מהאינטרנט?..

נוריס

New member
כמה זמן מפר חייב להסיר יצירה מהאינטרנט?..

מצאתי פרסום יצירה שכתבתי לפני שנים, באתר רשמי של משרד מסויים. זה לא מקרה הראשון באינטרנט וכניראה לא האחרון.. פניתי לאתר במכתב מעו"ד להסיר ולשלם פיצוי. מכיוון שחלפו שבועיים וחצי מיום קבלת הרשום ע"י אותו גורם שפירסם, והיצירה ממשיכה להתפרסם, האם יש זמן סביר, או תקדים שמשמש קנה מידה בתוך כמה זמן על המפר להסיר את היצירה שלי? בתודה מראש
 
הסרת קובץ מפר

היות ומלכתכילה היה אסור להעלות את הקובץ המפר, ש חובה להורידה מייד עם קבלת האזהרה. כל זה כמובן בהנחה שאכן יש יצירה במובן החוק, שהקובץ שהועלה הוא אכן קובץ מפר זכויות יוצרים ולא מהווה שימוש הוגן. גם המפר התמים חייב להסיר את הקובץ המפר מייד, אחרת, הוא הופך ממפר תמים למפר רגיל. מצד אחד, קיים פסק דין בו חוייב מפר בפיצוי גם לגבי פירסום שנמשך רק 20 דקות באתר גדול, מצד שני, ישנם פסקי דין שכאשר המפר הוריד ממש מהר והתנצל, הוא לא חוייב בפיצויים.
 
לא צריך להוכיח שהיצירה שלך ???

אתה יכול להוכיח ביכלל שאתה כתבתה את היצירה . יש לך אסמכתא .
 
לא הבנתי אם תגובתך קשורה

לשאלה המקורית, לתגובה שלי, או לתגובה של השואל, עליה שרשרת...וגם לא הבנתי אם אתה מנסה לומר או לשאול משהו, ואם כן מה ומה שלושת סימני השאלה באים לרמוז. אם אתה מצפה לתגובה, אולי תמצא לנכון להבהיר את דברייך.
 
אדון מנהל אז כך

בשנות ה90 אני הואשמתי בגנבת זכויות יוצרים של הקרנה סרטים בכבלים ללא תשלום תמלוגים . נציג הסרטים טען שקרמר גנב זכויות . השופט המכובד במחוזי בחיפה שלא זוכר את שמו אמר לתובע . יכול להיות לקרמר גנב , אבל לא כול אחד יכול לבוא וליטעון , "שקרמר גנב מימני " כי זכויות סרטים מחולקות לכול כך הרבה קטגוריות . מי שיש לו זכויות להום וידאו . אין לו זכויות הקרנה לכבלים ולא יכול לתבוע . והטלויזיה הישראלית קונה רק זכויות הקרנה באויר . אז דם לה אין זכויות לכבלים . ובסוף זה ניגמר בכלום התביעה . לכן כאשר בא אדם יש לי זכויות על תמונה . צריך להוכיח שהוא בעל התמונה . אחרת הוא לא יכול לעשות כלום מקווה שאדוני הבין
 
אדון טכנאי


אז עכשיו הבנתי, הקשר הוא בירה נשר... לשון אחרת, המקרה של השואל, אדון נוריס לא דומה למקרה של אדון טכנאי קרמר, מקרה אחד עוסק ביצירה ספרותית, השני ביצירות קולנועיות, אחד עוסק בנפגע, השני עוסק באדם שנתבע כפוגע, מקרה אחד עוסק בהעתקה, השני בשידור, על מקרה אחד חל החוק משנת 2007, על השני החוק מ 1911, אדון נוריס טוען שיש לו זכויות יוצרים, ואם הוא ירצה להגיש תביעה, הוא יגש לעו,ד שמתמחה בזכויות יוצרים ויבדוק עמו אילו ראיות יש לו ומה הוא צריך להוכיח. בשביל לשלוח מכתב דרישה ואזהרה לפוגע, לא צריך להוכיח כלום, רוב המקרים מוסדרים בלי צורך בתביעה משפטית. בבית משפט, כל אחד יכול לטעון מה שהוא רוצה, אך אדון טכנאי מספר על בעיה של רשיונות שידור בכלל, לא של זכויות יוצרים. בכל מקרה, סעיף 64 לחוק זכות יוצרים קובע: חזקות 64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה. לשאלה של אדון טכנאי, שהיא שאלה טובה, רק באמת לא קשורה, אין תשובה חד משמעית. אני נתקלתי לפחות בשופט אחד בבית משפט השלום בתל אביב, שכאשר החזקה הזאת חלה, הוא מחייב את הנתבע להביא את ראיותיו ראשון, כלומר לפני התובע. לדעתי לא נכון לעשות זאת, כי החוק לא קובע מהלך כזה, אך זה לא עקרוני. ישנם מקרים, של יוצרים שמתנהלים בחובבנות שיכולים להיקלע למצב לא נעים שלא יכולים להוכיח את הזכות שלהם. מצד שני, אני מנהל עכשיו תיק בו, בין היתר התובעים טוענים לזכויות יוצרים ולזכויות מוסריות במאמר (ואני לא אכנס כרגע לעניין שהמאמר לדעתי בכלל לא יצירה מקורית, נניח בכל זאת שהוא כן) שנכתב על ידי צד שלישי. הכתב התביעה התובעים רק טענו שיש להם זכויות יוצרים, הם לא הסבירו אם הכותבת היא עובדת שלהם או שהיא קהלנית עצמאית, אם היא מכרה להם זכות יוצרים או שנתנה להם במתנה או שהורישה להם, הם רק טענו באופן סתמי שאם המאמר מופיע באתר אינטרנט שלהם וכתוב שם נכתב על ידי פלונית, כל זכויות היוצרים הן של האתר, אז זה מספיק. אני מייצג שם נתבע ואני מאד מקווה שכשינתן פסק דין, השופטת תזרוק את התובעים מכל המדרגות, אך למרות שהשופטת הבינה את החוסרים האיומים בפרשת התביעה, בכל זאת הציעה לשלם משהו בפשרה. נחיה ונראה.
 
אדוני לא הבין

אני לא טוען על רשיון שלשידור לפי חוק הבזק . אלה שידור סרטים קסטות בוידאו בשנות ה80 הייתה תופעה כזו שלקחו וידאו ושידרו קסטות למאות מיניים מבלי לשלם תמלוגים לבעלי הסרטים . באו כמה עורכי דין שטענו למרשי יש זכויות על הסרטים האלה ואני רוצה פיצוי כספי . תביעה אזרחית ולא פלילית לפי חוק הבזק . מקווה שאדוני הבין אותי
 
מקווה שאדוני מבין בטכנאות

קצת יותר ממה שהוא מבין בקניין רוחני. מי בכלל דיבר על רשיון לפי חוק הבזק? דיברתי על רשיון לפי חוק זכות יוצרים 1911.
 
בשנות ה80 קראו לזה זכויות שידור .

ולא רשיון . שידור . יש זכויות הפצה להום וידאו זה סיפריות יש זכויות הפצה בכבלים יש זכויות הפצה לטלויזיה אלחוטית האבא של כול הזכיות הוא המפיק בארה"ב . והוא מוכר את הזכויות לכול מפיץ . מי שקנה זכיות להןם ודאו סיפריות . לא יכול לתבוע את זה שמשדר בכבלים סרטים . זה הכול
 
למעלה