novemberain
New member
כמה טוב לחזור הבייתה
כבר אתמול בלילה הגענו אילתה, אחרי נסיעה לא קשה, אבל מתישה. אחרי יום עמוס סידורים [מסוג שאני לא רגילה אליו, אבל מסתדרת איתו לא רע], התיישבתי לנוח. ועכשיו אליכם, אילת, הפגישה הייתה מדהימה. כל-כך שמחתי לראות את אמא, לראות שהיא אפילו נראית טוב יותר משנראתה במשך החודש האחרון [עוד לפני שגילו מה יש לה], היא חזרה לעצמה, לצחוק, לדבר, להצחיק. השינוי פשוט לא יאומן. לצערי, לא חיבקתי אותה ולא נישקתי אותה
אמא נמצאת בחדר מבודד, שאליו אנחנו נכנסים עם מסכות [מסכות מנתחים] על הפנים וחיטוי הידיים - אסור לבוא איתה במגע. כ"כ רציתי לחבק אותה, לנשק אותה, אבל כשאי-אפשר - אי אפשר. הגעגוע נרגע, הדאגה פחתה, הרצון להיות שם איתה ועם אבא [שאיתה פשוט כל הזמן] חזק, אבל המרחק לא נותן, אולי לקראת סופשבוע הבא ניסע שוב לרחובות לבקר. המשך שבוע נעים גם לך ולמשפחה
גרינגו, הרשמת אותי! אשמח לשמוע על תהליך ההחלמה. הייתי שמחה לו היית יכול לדבר עם אימי, אבל אנחנו מעדיפים שהיא תמנע מלדבר בפלאפון מחשש להעברת חיידקים [המון חיידקים יש בפלאפונים האלה
] כל הכבוד לך והפרחים רק לך
רק [והמון ממנה] בריאות מיכליתשל, אחי הקטן קיבל את הבשורה ממש קשה [אבא סיפר לו ביום שבת בלילה, מחוץ לחדר, כשהגענו], הוא בכה ואני השתדלתי לא לבכות איתו [יש לי הרגל מגונה - לבכות עם אחי הקטן, כשאני רואה אותו בוכה. הרגל שכזה מגיל צעיר] בשביל אבא. נכנסנו לאמא, כשהוא נסער ומאוד השתדלתי להיות על תקן המצחיקנית בשביל שהבכי שלו לא יוריד את המוטיבציה של אמא. אני כל הזמן תומכת בו, כל הזמן מדברת איתו. היום הוא התקשר אליי פעמיים, כשהיה בבית ספר, עודדתי אותו לדבר על זה, ללכת ליועצת אם הוא רוצה. אכן מחכה לנו תקופה לא קלה, אבל אני עושה כמיטב יכולתי. אני עושה דברים שלא דמיינתי לעצמי, שאעשה, להכין לאחי הקטן שניצלים (אמיתיים! [מתכונים אח"כ:]]) לא היה לי קל (צימחונית אנוכי
), אבל כשצריך להתכופף, גם את זה אני יודעת לעשות. להגיע לרכב למקומות שלפני-כן פחדתי להגיע אליהם, גם את זה עשיתי היום. כי כשצריך, אז צריך. ושלל סידורים, שהאמנתי שעוד רחוקים ממני. עד כה, אני מתפקדת מצויין
ועושה כמיטב יכולתי להמשיך כך. מאחלת לך החלמה מהירה ומלאה בחזרה. המון
ובריאות לכולכם! החלמה מהירה ומלאה
כבר אתמול בלילה הגענו אילתה, אחרי נסיעה לא קשה, אבל מתישה. אחרי יום עמוס סידורים [מסוג שאני לא רגילה אליו, אבל מסתדרת איתו לא רע], התיישבתי לנוח. ועכשיו אליכם, אילת, הפגישה הייתה מדהימה. כל-כך שמחתי לראות את אמא, לראות שהיא אפילו נראית טוב יותר משנראתה במשך החודש האחרון [עוד לפני שגילו מה יש לה], היא חזרה לעצמה, לצחוק, לדבר, להצחיק. השינוי פשוט לא יאומן. לצערי, לא חיבקתי אותה ולא נישקתי אותה
מיכליתשל, אחי הקטן קיבל את הבשורה ממש קשה [אבא סיפר לו ביום שבת בלילה, מחוץ לחדר, כשהגענו], הוא בכה ואני השתדלתי לא לבכות איתו [יש לי הרגל מגונה - לבכות עם אחי הקטן, כשאני רואה אותו בוכה. הרגל שכזה מגיל צעיר] בשביל אבא. נכנסנו לאמא, כשהוא נסער ומאוד השתדלתי להיות על תקן המצחיקנית בשביל שהבכי שלו לא יוריד את המוטיבציה של אמא. אני כל הזמן תומכת בו, כל הזמן מדברת איתו. היום הוא התקשר אליי פעמיים, כשהיה בבית ספר, עודדתי אותו לדבר על זה, ללכת ליועצת אם הוא רוצה. אכן מחכה לנו תקופה לא קלה, אבל אני עושה כמיטב יכולתי. אני עושה דברים שלא דמיינתי לעצמי, שאעשה, להכין לאחי הקטן שניצלים (אמיתיים! [מתכונים אח"כ:]]) לא היה לי קל (צימחונית אנוכי
