אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
כמה כבר אפשר להגיד...
- פותח הנושא netaK
- פורסם בתאריך
lollapalooza
New member
אמ,
זה שאת שונאת אותה, זה לא חדש. השאלה היא מה עושים עם זה. לא בהכרח ללמוד לאהוב אותה, אלא איך לחיות איתה, כי כרגע אין לך הרבה ברירות. רוצה לפרט מה קורה?
זה שאת שונאת אותה, זה לא חדש. השאלה היא מה עושים עם זה. לא בהכרח ללמוד לאהוב אותה, אלא איך לחיות איתה, כי כרגע אין לך הרבה ברירות. רוצה לפרט מה קורה?
לא משנה כמה אני משתדלת...
שום דבר לא טוב לה לא מה שאני עושה, לא מה שאח שלי עושה ובטח לא מה שאבא שלי עושה והיא תמיד מתלוננת, תמיד, כל הזמן ומילא, אני מודה שבפעמים הקודמות באמת שלא התשדלתי יותר מדי בשבילה, אבל אני יודעת שעכשיו אני עושה את כל מה שאני יכולה, אבל מה עושים כשזה לא מספיק?
שום דבר לא טוב לה לא מה שאני עושה, לא מה שאח שלי עושה ובטח לא מה שאבא שלי עושה והיא תמיד מתלוננת, תמיד, כל הזמן ומילא, אני מודה שבפעמים הקודמות באמת שלא התשדלתי יותר מדי בשבילה, אבל אני יודעת שעכשיו אני עושה את כל מה שאני יכולה, אבל מה עושים כשזה לא מספיק?
מנסים להבין שה"לא מספיק" הזה
לא תלוי בך, אלא בה. כל עוד את נותנת את כל מה שאת יכולה - זה מספיק. אם זה לא מספיק לה, זה כבר דורש בירור. אבל לא צעקות, ריבים וכעסים, אלא באמת שיחה של לברר מה את עושה שלא מספיק לה, מה היא מצפה שכן תעשי, מה את מצפה ממנה. קיצור - תיאום ציפיות. אני מכירה את הסיטואציה כי חוויתי את זה בעצמי לא מעט, אצלי זה פשוט הסתדר איכשהו. אבל זה בהחלט שווה את המאמץ.
לא תלוי בך, אלא בה. כל עוד את נותנת את כל מה שאת יכולה - זה מספיק. אם זה לא מספיק לה, זה כבר דורש בירור. אבל לא צעקות, ריבים וכעסים, אלא באמת שיחה של לברר מה את עושה שלא מספיק לה, מה היא מצפה שכן תעשי, מה את מצפה ממנה. קיצור - תיאום ציפיות. אני מכירה את הסיטואציה כי חוויתי את זה בעצמי לא מעט, אצלי זה פשוט הסתדר איכשהו. אבל זה בהחלט שווה את המאמץ.
לא, אממ, זה לא "תיאום ציפיות"
זה ריב. תיאום ציפיות זה לשבת ולדבר, לא לצעוק אחת על השניה בסערת רגשות, לא להטיל אשמה בצורת "כשאני היית יבגילך" (יו, כמה אני שונאת את זה) ולא להגיד "את לא בסדר". זה פשוט לשבת ולהגיד מה לא בסדר, מה זה מבחינתה "כן בסדר", ומה היא חושבת שאת צריכה לעשות כדי שכן תהיי בסדר. ואז את אומרת מה לדעתך זה בסדר, מה מתוך ה"כן בסדר" שלה את יכולה, ריאלית, לעשות, מה לא, איפה היא צריכה להתגמש, ומה לדעתך היא עושה לא בסדר. וככה מדברים, עד שמגיעים לעמק השווה ומתפשרים על משהו. חייבים להתפשר על משהו, שני הצדדים, לא רק צד אחד.
זה ריב. תיאום ציפיות זה לשבת ולדבר, לא לצעוק אחת על השניה בסערת רגשות, לא להטיל אשמה בצורת "כשאני היית יבגילך" (יו, כמה אני שונאת את זה) ולא להגיד "את לא בסדר". זה פשוט לשבת ולהגיד מה לא בסדר, מה זה מבחינתה "כן בסדר", ומה היא חושבת שאת צריכה לעשות כדי שכן תהיי בסדר. ואז את אומרת מה לדעתך זה בסדר, מה מתוך ה"כן בסדר" שלה את יכולה, ריאלית, לעשות, מה לא, איפה היא צריכה להתגמש, ומה לדעתך היא עושה לא בסדר. וככה מדברים, עד שמגיעים לעמק השווה ומתפשרים על משהו. חייבים להתפשר על משהו, שני הצדדים, לא רק צד אחד.
מבחינתה הדרישות שלה הגיוניות
מבחינתינו לא, זה משהו באופי... היא אומרת שניתן לשנות את זה אני לא מאמינה ואחרי כל מה שעברנו לא בטוחה שאני רוצה להגיד שאני רוצה שהיא תעזוב לא יהיה שקר מוחלט היא כל הזמן מאיימת לעזוב, פעם זה הטריד אותי, היום כבר הרבה פחות פעם כשהיא התלוננה [היא תמיד מתלוננת, תמיד, כל הזמן, נמאס לי לשמוע אותה מקללת את אבא שלי בשקט :\] עוד ריחמתי עליה, הרגשתי שאני לא בסדר ושאולי אני באמת יכולה להשתנות אבל עכשיו כשהיא מתלוננת אני פשוט נתקפת זעם וברוב המקרים הולכת לחדר כדי לא להתחיל איתה ריב, כי יש לי הרבה מה לאמר לה וכל מה שיש לה להגיד זה שאני לא בסדר...
מבחינתינו לא, זה משהו באופי... היא אומרת שניתן לשנות את זה אני לא מאמינה ואחרי כל מה שעברנו לא בטוחה שאני רוצה להגיד שאני רוצה שהיא תעזוב לא יהיה שקר מוחלט היא כל הזמן מאיימת לעזוב, פעם זה הטריד אותי, היום כבר הרבה פחות פעם כשהיא התלוננה [היא תמיד מתלוננת, תמיד, כל הזמן, נמאס לי לשמוע אותה מקללת את אבא שלי בשקט :\] עוד ריחמתי עליה, הרגשתי שאני לא בסדר ושאולי אני באמת יכולה להשתנות אבל עכשיו כשהיא מתלוננת אני פשוט נתקפת זעם וברוב המקרים הולכת לחדר כדי לא להתחיל איתה ריב, כי יש לי הרבה מה לאמר לה וכל מה שיש לה להגיד זה שאני לא בסדר...
צ'מעי
זה אולי לא הזמן להגיד לך, כשאת כועסת, אבל הדבר הכי בריא לעשות זה להמשיך עם החיים שלך ולסלוח לה על שהיא כזו. אדם שאף פעם לא טוב לו - באמת אף פעם לא טוב לו ולא משנה כמה מסביב משתדלים. ה"לא טוב" הבסיסי הזה שלו, לא קשור להתאמצות ולהשתדלות של הסובבים. זו ג'יפה קיומית שלא קשורה לסובבים. האמיני לי שמאוד קשה לחיות ככה כשכל הזמן ג'יפה ללא הפוגה. אבל את, במקום להתעסק עם ג'יפה לא לך, קומי וחיי את חייך. עם ולמרות. זה לא קשור אליך הג'יפה הזה. הוא היה שם לפני שבאת וכנראה יהיה שם גם אחרי שתלכי.
זה אולי לא הזמן להגיד לך, כשאת כועסת, אבל הדבר הכי בריא לעשות זה להמשיך עם החיים שלך ולסלוח לה על שהיא כזו. אדם שאף פעם לא טוב לו - באמת אף פעם לא טוב לו ולא משנה כמה מסביב משתדלים. ה"לא טוב" הבסיסי הזה שלו, לא קשור להתאמצות ולהשתדלות של הסובבים. זו ג'יפה קיומית שלא קשורה לסובבים. האמיני לי שמאוד קשה לחיות ככה כשכל הזמן ג'יפה ללא הפוגה. אבל את, במקום להתעסק עם ג'יפה לא לך, קומי וחיי את חייך. עם ולמרות. זה לא קשור אליך הג'יפה הזה. הוא היה שם לפני שבאת וכנראה יהיה שם גם אחרי שתלכי.
אל תגידי
באמת -- תני לה לצעוק. אני מבינה שזה לא נעים אבל מה כבר אפשר לעשות? היא בין-כה כבר צועקת... אז שתצעק. נסי את לנשום עמוק ולהעביר את הצעקות לרקע. להזכיר לעצמך שזו לא את, זו היא. שאת בסדר. אמנם עם חום, אבל בסדר. את יודעת מה זה מזכיר לי? (להבדיל אלפי הבדלות) פעם לקחתי קורס לקריאה מהירה. אחד הדברים שאמרו שם הוא שכדי להיות מרוכז ובעירנות גבוהה - ע"מ לקלוט את החומר במהירות - היינו צריכים לבחור מקום לא נוח לקריאה. למשל מקום רועש, וכסא לא נוח וכו'. בהתחלה חשבתי: "יוווּ איזה דפוק!" אבל אחרי שניסיתי ראיתי שיכולתי להתרכז ממש טוב ולהפיק את המקסימום ממה שקראתי כשהיו רעשי רקע בלתי נסבלים. וכך יצא שאת רוב המאמרים שהיה צריך לקרוא משיעור לשיעור קראתי במהירות במנזה כשמסביב רעש נוראי וכמובן שהכיסא לא היה נוח. למה אני מספרת לך את זה? כדי להגיד לך שעם קצת אימון אפשר. אפשר להעביר אל הרקע משהו שעכשיו הוא בחזית. כשהוא ברקע הוא פחות מפריע ולפעמים אפילו עוזר להתרכז בדברים אחרים. בתור שלב ראשון נתקי את הרגשי. תתייחסי לרעש כרעש ולא לתוכן הדברים המכוונים אליך. בתור שלב שני - התרכזי בעצמך. כנסי פנימה למקום צלול - למשל את יכולה להתרכז בחום שלך ולנסות בהתרכזות להוריד אותו - לחשוב על מקום קריר ועל הורדת הדופק - דברים כאלה. חזרי לספר איך הלך.
באמת -- תני לה לצעוק. אני מבינה שזה לא נעים אבל מה כבר אפשר לעשות? היא בין-כה כבר צועקת... אז שתצעק. נסי את לנשום עמוק ולהעביר את הצעקות לרקע. להזכיר לעצמך שזו לא את, זו היא. שאת בסדר. אמנם עם חום, אבל בסדר. את יודעת מה זה מזכיר לי? (להבדיל אלפי הבדלות) פעם לקחתי קורס לקריאה מהירה. אחד הדברים שאמרו שם הוא שכדי להיות מרוכז ובעירנות גבוהה - ע"מ לקלוט את החומר במהירות - היינו צריכים לבחור מקום לא נוח לקריאה. למשל מקום רועש, וכסא לא נוח וכו'. בהתחלה חשבתי: "יוווּ איזה דפוק!" אבל אחרי שניסיתי ראיתי שיכולתי להתרכז ממש טוב ולהפיק את המקסימום ממה שקראתי כשהיו רעשי רקע בלתי נסבלים. וכך יצא שאת רוב המאמרים שהיה צריך לקרוא משיעור לשיעור קראתי במהירות במנזה כשמסביב רעש נוראי וכמובן שהכיסא לא היה נוח. למה אני מספרת לך את זה? כדי להגיד לך שעם קצת אימון אפשר. אפשר להעביר אל הרקע משהו שעכשיו הוא בחזית. כשהוא ברקע הוא פחות מפריע ולפעמים אפילו עוזר להתרכז בדברים אחרים. בתור שלב ראשון נתקי את הרגשי. תתייחסי לרעש כרעש ולא לתוכן הדברים המכוונים אליך. בתור שלב שני - התרכזי בעצמך. כנסי פנימה למקום צלול - למשל את יכולה להתרכז בחום שלך ולנסות בהתרכזות להוריד אותו - לחשוב על מקום קריר ועל הורדת הדופק - דברים כאלה. חזרי לספר איך הלך.
לא.אני לא יכולה. אני אהרוג אותה.
יום אחד היא תצרח כמו מטורפת כמו שהיא עושה ברגעים אלה בדיוק. 10 בבוקר והיא צורחת. כמו משוגעת. אז אני יושבת. אני לא מראה שאכפת לי. אני שותקת. אבל מבפנים אני רוצה להרוג אותה. ברצינות. היא כרגע צועקת עליי. ממש עומדת לא רחוק ממני וצורחת עליי. צורחת שהבת שלה לא בסדר. זה לא נורמלי. זה לא חיים. אני חייבת לצאת מפה. לאן אני אלך. לאן :\
יום אחד היא תצרח כמו מטורפת כמו שהיא עושה ברגעים אלה בדיוק. 10 בבוקר והיא צורחת. כמו משוגעת. אז אני יושבת. אני לא מראה שאכפת לי. אני שותקת. אבל מבפנים אני רוצה להרוג אותה. ברצינות. היא כרגע צועקת עליי. ממש עומדת לא רחוק ממני וצורחת עליי. צורחת שהבת שלה לא בסדר. זה לא נורמלי. זה לא חיים. אני חייבת לצאת מפה. לאן אני אלך. לאן :\
אהההההההההההההההההההההההההההההההההה
ההההההההההההההההההההההההההההההה!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_ היא תגרום לי להתאבד בסוף.
ההההההההההההההההההההההההההההההה!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_!@#$%^&*)(_ היא תגרום לי להתאבד בסוף.
תקליטי אותה
תראי - אני לא יודעת מה להגיד לך חוץ מלהתחיל להתנהג כאילו באמת הצעקות הללו לא קשורות אליך. זו הדרך היחידה להיות שם ולא לתת להן לחדור פנימה. תקליטי אותה - ואם היא תשאל מה את עושה - תגידי שאת מקליטה אותה כי כשתהיי מחוץ לבית בטח תתגעגעי להמולה ושאת רוצה מזכרת... אחר כך נסי לחשוב למי את יכולה להשמיע את זה שיעזור לך לצאת מהבית. אם כרגע זה לא מציאותי לצאת מהבית - את חייבת ללמוד לנתק את עצמך מהצעקות. בינתיים את לא כל כך מצליחה. את כל הזמן רוצה לעשות שהיא תפסיק... ואי אפשר להפסיק אותה. זו המציאות בבית שלכם. את חייבת - אבל ממש חייבת ללמוד לא לתת לצעקות לחדור אותך.
תראי - אני לא יודעת מה להגיד לך חוץ מלהתחיל להתנהג כאילו באמת הצעקות הללו לא קשורות אליך. זו הדרך היחידה להיות שם ולא לתת להן לחדור פנימה. תקליטי אותה - ואם היא תשאל מה את עושה - תגידי שאת מקליטה אותה כי כשתהיי מחוץ לבית בטח תתגעגעי להמולה ושאת רוצה מזכרת... אחר כך נסי לחשוב למי את יכולה להשמיע את זה שיעזור לך לצאת מהבית. אם כרגע זה לא מציאותי לצאת מהבית - את חייבת ללמוד לנתק את עצמך מהצעקות. בינתיים את לא כל כך מצליחה. את כל הזמן רוצה לעשות שהיא תפסיק... ואי אפשר להפסיק אותה. זו המציאות בבית שלכם. את חייבת - אבל ממש חייבת ללמוד לא לתת לצעקות לחדור אותך.
נטע, עם כמה שזה מעצבן לשמוע,
מה שיעל אומרת פשוט נכון. באמת, אני זוכרת את עצמי יושבת בחדר כשברקע יש צעקות ופשוט ממלמלת לעצמי "זה לא קשור אלייך, זה לא קשור אלייך, זה לא קשור אלייך" או שומעת מוזיקה באזניות בפול ווליום או משהו. זה נשמע נוראי, אבל זו הייתה הדרך היחידה שלי למנוע מזה לחדור פנימה ואיכשהו לגרום לי לחשוב שאני לא בסדר, שמשהו לא טוב בי. כי זה לא נכון, ואל תתני למחשבה שלך לזוז בכיוון הזה.
מה שיעל אומרת פשוט נכון. באמת, אני זוכרת את עצמי יושבת בחדר כשברקע יש צעקות ופשוט ממלמלת לעצמי "זה לא קשור אלייך, זה לא קשור אלייך, זה לא קשור אלייך" או שומעת מוזיקה באזניות בפול ווליום או משהו. זה נשמע נוראי, אבל זו הייתה הדרך היחידה שלי למנוע מזה לחדור פנימה ואיכשהו לגרום לי לחשוב שאני לא בסדר, שמשהו לא טוב בי. כי זה לא נכון, ואל תתני למחשבה שלך לזוז בכיוון הזה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.