כמה לא מבינים

דנה אז

New member
כמה לא מבינים

סיפרתי בעבר על משפחה שליוותי שבנם התינוק נפטר בתחילת השנה.
היום נפגשתי עם המורה של אחת הבנות שמתקשה להבין את קושי המשפחה.
ומספרת לנו שיום אחד הילדה לא הגיעה, וכששאלו אותה למחרת אמרה שאתמול חגגו לו יום הולדת, ואחרי כמה דקות הוסיפה שירדו לקבר. והמורה שואלת מה זה? איך ההורים האלה.
אחר כך סיפרה שבכיתה דיברו על אחים והילדה סיפרה על האחים כולל האח שאיננו.ואמרה שאפיל ילדי הכיתה העירו לה שהוא איננו, והילדה אמרה שנכון הוא איננו הוא מת.
ואני בפנים כעסתי, רתחתי על המורה איך היא לא מבינה, איזה אטומה.
בנשימה עמוקה הסברתי לה שאכן זה המצב גם אצלנו, שילדתי ואני מטופלים ועיבדנו... ועברו כבר ארבע שנים. עדיין בני שנפטר הוא עדיין בני, ומבחינתה הוא עדיין אחיה.
ואני תוהה איך מתמודדים האחים השכולים מול המורים, החברים לבדם. בנוסףעל הכאב שם בפנים.
 
למעלה