כמה מוזר לחזור לרשום ב"תפוז" אבל נכנעתי...

[just 20 f]

כמה מוזר לחזור לרשום ב"תפוז" אבל נכנעתי...

נראה לי שהעובדה שנתקלתי בפורום הזה יכולה להעיק עליכם... יש לי כל כך הרבה להוציא ומלא זמן לא הוצאתי בכלל, עד שהתחלתי לכתוב ואז הפסקתי ועכשיו אני חוזרת איכשהו, בקושי... התחלתי לכתוב בפורומים עם הודעה של כמה אני חרמנית (זה היה אחרי פרידה מקשר רציני). עכשיו אני לא אתפתה לחזור לשם למרות שזה כל כך קל... כל כך קל לעשות מעשה שטות ולהפקיר את עצמך, כמו שעשיתי פעם 1 ויחידה שלא תחזור על עצמה בחיים שלי. כל כך פשוט לא לחשוב על העתיד, על מה שיבוא אחר כך ורק לרצות לספק את הצרכים, ספק הרצונות, המיידיים שלנו. כל כך קל עד שאני שמה לב פתאום שהדמעות כבר חונקות לי ת'גרון... מוזר, אני בקושי מבינה למה. הכל נראה תלוש מהמציאות, מהמהות. אני נכנסת לאתר של רשת חברתית אבל מה זה משנה אם אלה לא החברים שלי?? עוד 1 מאותם הרגלים מקבעים ושוחקים... "יום אחד אולי אפרוש כנפיים...", כך אומר השיר- משאלת לבי...

 

[just 20 f]

ורק בבקשה- רגישות. מקווה שלא חפרתי... ../images/Emo4.gif

 

[just 20 f]

תודה רבה לכולכן!

האמת שהעניינים שנגעתי בהם בהודעה הם אפשר לומר עבר. והיו עוד עניינים שלא נגעתי בהם... העניין הוא שממש הרגשתי צורך לכתוב ומשום מה אני מתקשה לכתוב לעצמי, למרות שחזרתי לזה לפני כמה זמן אחרי ששנים לא נגעתי בכתיבה. אני תולה ציפיות לשיפור בחיי בזמן הקרוב במציאת עבודה שאני מקווה שתהיה בקרוב... יש לי גם מזל גדול שיש לי את החבר הכי טוב שלי ומצד שני הקשר איתו קצת בעייתי ולא ברור לאיזה כיוון הוא הולך אבל בכוונה לא רציתי לדבר על זה. רק רציתי לכתוב... וזה היה שווה את זה בזכות התגובות החמות אז אני אשמח להישאר.

 

[ע ו פ ר ה]

היי just 20 f, ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

איך שאני לא מסתכלת על זה, וכמה שאני מכירה את הפורום הזה, אני לא רואה איך את יכולה להעיק. יש לי כמה הנחות יסוד שעוזרות לי בחיים. א. כל דבר שאדם עושה, יש בו כוונה טובה עבור עצמו. ב. אין כשלונות, אלא משוב להצלחה. ג. כל בחירה שאנחנו עושים, זו הבחירה הכי נכונה עבורנו באותו רגע. את לא שבעת רצון ממה שעשית, תעברי הלאה, ובפעם הבאה תנהגי אחרת. תזכרי שכל מה שעשית ואת עושה, תמיד יש שם כוונה טובה עבור עצמך. אדם לא מזיק לעצמו. גם אדם שלכאורה, נראה שהוא עושה משהו נגד עצמו, אולי הכוונה שלו היא "שקט" ואז הוא עושה דברים שם נראים לו שטוטיים. אבל יש שם כוונה טובה. שלושת היסודות האלה עוזרים לי בחיים ואיתם אני עובדת כשאני מנחה אנשים. מקווה שזה יתן לך חומר למחשבה. ואגב, את נראית לי על הכיפאק, וכשתחזקי קצת את הביטחון העצמי שלך, גם את תוכלי לראות את זה. באהבה עופרה

 

[רחל הדרומית]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

מתוך כל מה שכתבת לא מצאתי שום דבר פסול, אלא התמודדות עם המציאות. עברת חוויות בחיים, אחד מהם זו הפרידה שגרמה לך לפרוש לכיוונים שאולי העיקו עלייך עם הזמן. אבל לחוויות האלו הייתה מטרה, והייתה להם כוונה מסויימת לשחרר אותך מכל מה שעברת להתחלה חדשה. כל חוויה העבירה עימה מסר, וא צריכה לחפש את הכלים המתאימים איך להמשיך הלאה. חוץ מזה מה זה להעיק? עדיף להשאיר בלב ולחיות במועקה ללא תמיכה ועזרה? בשביל זה אנחנו פה, לייעץ, לתמוך, לתת תשובות שאולי חלקן יוכלו לעזור. עכשיו את צריכה לקום ולהחליט מה את רוצה מעצמך, מה מפה והלאה, מה עלייך לעשות כדיי לפרוש כנפיים ולעוף ליעד שלך. נכון, זה פשוט לא לחשוב על העתיד, אבל אנחנו מגיעים לשלב שבו ראיית העתיד מאד חשובה לנו, כדיי לבנות את חיינו.

 

[Q T g i r l]

מסתבר

שאנחנו באמת דומות בקטע הזה... אולי יום אחד שתינו נפרוש כנפיים? =) אם בא לך שלחי הודעה במסרים האישיים יהיה נחמד להחליף חוויות =) (או שאת יכולה להגיד לי ואני ישלח לך הודעה)