כמה מחשבות על יום השואה...
תקשיבו, אני לא יודעת לכמה מכם זה באמת משנה, היום הזה, אני יודעת שלי לפחות עד לפני כמה שנים זה לא שינה בהרבה... אבל אני חושבת שהשינוי התחיל בעיקר בכיתה יא', כשטסתי עם המשלחת לפולין, ואז- כל הנקודת מבט שלך משתנה. אתה מרגיש הרבה דברים, מיליון רגשות מתערבבים לך בתוך הנשמה וזה טוב, וזה רע, וזה הרבה וזה כלום, אבל מאז- כל יום זיכרון כזה אני מרגישה יותר ויותר פחד. כי יגיע היום, והוא מתקרב בצעדי ענק- שדברים לאט לאט יישכחו, המשמעות של היום הזה תרד, ילדים קטנים לא כ"כ יבינו מה היה שם- חיילים יתגייסו ולא יבינו כמה כבוד יש בעצם לבישת המדים שהם לובשים ומה זה אומר לגבי המשמעות של המדינה שלנו היום.וזה מפחיד. כשחלק ענקי מההיסטוריה של העם שלך מתחילה להעלם. יכול מאוד להיות שזה לא המקום הנכון להעלות את זה, אבל הייתי חייבת. אז קחו כמה רגעים, פתחו טלוויזיה , תראו כמה סרטים ותלמדו עוד משהו. יש לנו עוד כ"כ הרבה ללמוד על התקופה הזאת... נשיקות, אני.
תקשיבו, אני לא יודעת לכמה מכם זה באמת משנה, היום הזה, אני יודעת שלי לפחות עד לפני כמה שנים זה לא שינה בהרבה... אבל אני חושבת שהשינוי התחיל בעיקר בכיתה יא', כשטסתי עם המשלחת לפולין, ואז- כל הנקודת מבט שלך משתנה. אתה מרגיש הרבה דברים, מיליון רגשות מתערבבים לך בתוך הנשמה וזה טוב, וזה רע, וזה הרבה וזה כלום, אבל מאז- כל יום זיכרון כזה אני מרגישה יותר ויותר פחד. כי יגיע היום, והוא מתקרב בצעדי ענק- שדברים לאט לאט יישכחו, המשמעות של היום הזה תרד, ילדים קטנים לא כ"כ יבינו מה היה שם- חיילים יתגייסו ולא יבינו כמה כבוד יש בעצם לבישת המדים שהם לובשים ומה זה אומר לגבי המשמעות של המדינה שלנו היום.וזה מפחיד. כשחלק ענקי מההיסטוריה של העם שלך מתחילה להעלם. יכול מאוד להיות שזה לא המקום הנכון להעלות את זה, אבל הייתי חייבת. אז קחו כמה רגעים, פתחו טלוויזיה , תראו כמה סרטים ותלמדו עוד משהו. יש לנו עוד כ"כ הרבה ללמוד על התקופה הזאת... נשיקות, אני.