אשה מרציפן
New member
כמה מילים על אירוח
בעקבות השרשור של מיכל שנראה שלא הובן כהלכה (ועם מיכל הסליחה), נזכרתי בכל מיני חילוקי דעות וקטעים לא נעימים שקשורים לאירוח, ונראה לי שזו הזדמנות טובה לדבר כאן על גישות שונות של אירוח ומה מקובל אצלכם בחבר'ה. החברים שלי נוהגים להיפגש מדי פעם לערבי על האש או למפגשים חברתיים בבית/בפארק, יש מי שמעדיפים את זה על פני בית קפה ולפעמים גם חושבים על החיסכון בכסף, אם אנחנו כמות יפה של אנשים העלות שמתחלקת בין כולם לרוב יוצאת הרבה פחות מאשר אם נשב בבית קפה/פאב. זה היה פרקטי מאוד כשרובנו היינו סטודנטים ותופס גם עכשיו כי עדיין זה נחמד לבלות ביחד בעלות פחותה. גם כשנפגשים בבית של מישהו בדרך כלל מישהו אחד עושה קנייה מרוכזת של שתייה קלה וחטיפים וכולם מתחלקים בעלות, לפעמים בעל הבית או מישהו אחר מוסיף הפתעה או שתיים וזה מתקזז. לפעמים נוצרות "בעיות קלות" כשמגיעים פחות אנשים מהצפוי מה שמקפיץ את העלות פר משתתף, אבל לרוב מסתדרים. בעבר נתקלתי במקרים פחות סימפטיים עם חברים אחרים שהיו מתחשבנים בצורה בעייתית, שהחליטו על כיבוד מסוים שלא התאים לכולם (התעקשות על על האש כשיש חברים צמחונים/הייתה פעם שעשו את זה בתקופת בין המיצרים ויותר מחצי מהאורחים לא אכלו מהבשרים), ואז נוצר מצב לא נעים שדורשים מכל משתתף לשלם סכום לא סמלי בזמן שהם אכלו באופן סמלי. באותה תקופה הייתה פעם שאירחתי אצלי והיות שהתקציב שלי לא היה בשמיים הלכתי על כיבוד פשוט יחסית, אפיתי פשטידות ועוגות, הכנתי כמה סלטים, קניתי קרקרים וגבינה, במקום לקנות שישיה של קולה ושישייה של דיאט קולה הכנתי סיידר חם והכל ביחד עלה לי בסביבות 100 ש"ח (כמובן שלא דרשתי מהאורחים שישתתפו בעלות). לאחר מכן כשהוזמנתי לאירוח שכלל על האש שנדרשתי לשלם בו 50 ש"ח דמי השתתפות בכיבוד למרות שחוץ מסלט לא אכלתי כלום והמארחת ידעה את זה, היה לי מאוד לא נעים. כשחברה אחרת, צמחונית, שיתפה גם היא שלא נעים לה העסק הזה אבל ניסתה לתרץ בטענה שהמארחים במצב כלכלי לא טוב, עניתי לה שאף אחד לא מכריח אותם לארח ככה ושהם יכולים להסתפק בקפה ועוגה והיא הסכימה איתי, אבל לא אמרה להם כלום ושילמה כמו גדולה בשביל לכרסם סלטים... מה הגישה שלכם לגבי אירוח? איך זה הולך אצלכם?
בעקבות השרשור של מיכל שנראה שלא הובן כהלכה (ועם מיכל הסליחה), נזכרתי בכל מיני חילוקי דעות וקטעים לא נעימים שקשורים לאירוח, ונראה לי שזו הזדמנות טובה לדבר כאן על גישות שונות של אירוח ומה מקובל אצלכם בחבר'ה. החברים שלי נוהגים להיפגש מדי פעם לערבי על האש או למפגשים חברתיים בבית/בפארק, יש מי שמעדיפים את זה על פני בית קפה ולפעמים גם חושבים על החיסכון בכסף, אם אנחנו כמות יפה של אנשים העלות שמתחלקת בין כולם לרוב יוצאת הרבה פחות מאשר אם נשב בבית קפה/פאב. זה היה פרקטי מאוד כשרובנו היינו סטודנטים ותופס גם עכשיו כי עדיין זה נחמד לבלות ביחד בעלות פחותה. גם כשנפגשים בבית של מישהו בדרך כלל מישהו אחד עושה קנייה מרוכזת של שתייה קלה וחטיפים וכולם מתחלקים בעלות, לפעמים בעל הבית או מישהו אחר מוסיף הפתעה או שתיים וזה מתקזז. לפעמים נוצרות "בעיות קלות" כשמגיעים פחות אנשים מהצפוי מה שמקפיץ את העלות פר משתתף, אבל לרוב מסתדרים. בעבר נתקלתי במקרים פחות סימפטיים עם חברים אחרים שהיו מתחשבנים בצורה בעייתית, שהחליטו על כיבוד מסוים שלא התאים לכולם (התעקשות על על האש כשיש חברים צמחונים/הייתה פעם שעשו את זה בתקופת בין המיצרים ויותר מחצי מהאורחים לא אכלו מהבשרים), ואז נוצר מצב לא נעים שדורשים מכל משתתף לשלם סכום לא סמלי בזמן שהם אכלו באופן סמלי. באותה תקופה הייתה פעם שאירחתי אצלי והיות שהתקציב שלי לא היה בשמיים הלכתי על כיבוד פשוט יחסית, אפיתי פשטידות ועוגות, הכנתי כמה סלטים, קניתי קרקרים וגבינה, במקום לקנות שישיה של קולה ושישייה של דיאט קולה הכנתי סיידר חם והכל ביחד עלה לי בסביבות 100 ש"ח (כמובן שלא דרשתי מהאורחים שישתתפו בעלות). לאחר מכן כשהוזמנתי לאירוח שכלל על האש שנדרשתי לשלם בו 50 ש"ח דמי השתתפות בכיבוד למרות שחוץ מסלט לא אכלתי כלום והמארחת ידעה את זה, היה לי מאוד לא נעים. כשחברה אחרת, צמחונית, שיתפה גם היא שלא נעים לה העסק הזה אבל ניסתה לתרץ בטענה שהמארחים במצב כלכלי לא טוב, עניתי לה שאף אחד לא מכריח אותם לארח ככה ושהם יכולים להסתפק בקפה ועוגה והיא הסכימה איתי, אבל לא אמרה להם כלום ושילמה כמו גדולה בשביל לכרסם סלטים... מה הגישה שלכם לגבי אירוח? איך זה הולך אצלכם?
