כמה מילים על הפרסומות האחרונות
א. יש איזו פרסומת מעפנה חדשה לסלקום (באומן) עם ילד שאוסף גוגואים וחולם שיהיו לו מלאן-תאלפים גוגואים באיזו כספת. לא ממש ברור הסיפור שם, גםלא מרגש במיוחד או חכם. סתם שפכו כסף על כלום. יכול להיות שהם הריחו שהתקציב בורח להם אז הם זרקו זין? ב. בסדרת הפרסומות החדשה של מפעל הפיס (אדלר) ניכר שהחליטו שלא צריך אסטרטגיה. כמו עם הלקוח הקטנים ביותר, נכנעו למנטרת ה"מבצע משוגע" וזהו. יש קמפיין.(מה הקמפיין הבא- "חולמים על כסף גדול? תתעוררו!"). ראיתי בינתיים שני סרטים. אחד על נגנית כינור שהתחרפנה באמצע קונצרט שהיה קצת מעצבן וסרט אחד משעשע על שופט כדורגל שמתחרפן באמצע המשחק ומביא אותה במספרת. ג. אניטה פללי של אסקייפ (מקאן) היא מה שנקרא שיחוק של ליהוק. רק מה, אחרי שירדנו לגמרי מהמפלצות, לא הבנתי מה הקו שמחבר את כל הקמפיינים האחרונים שלהם. לא, עיצוב סורייאליסטי זה לא מספיק בתור קונספט. ד. יש פרסומת חדשה ללאומי (אריאלי) עם אחד שנותן לחברה שלו 10 טבעות נישואין. קשה להתרכז במה הסרט רוצה להגיד בגלל הבחורה הנורא נורא מכוערת שבחרו שם. מה העניין, האם היא קרובת משפחה של המנכ"ל או שיש מסר חבוי בסרט, שרק אני לא הבנתי. בלי כל קשר, חרא של סרט. ה. לקידום אין משרד פרסום. הם חושבים שהם יכולים להסתדר טוב בלי. מסתבר שלא ממש. קידום העלו סרט הממחיש את שיטת הלימוד האישי שלהם. מה עשו? הראו שאצל המתחרים עם הספר הצהוב כולם לומדים אותו דבר כמו רובוטים ואז אמרו שבקידום לא כולם לומדים אותו דבר אלא יש שיטת לימוד אישי. מה שנקרא אחד על אחד. חבל, קידום זה מוצר סקסי וחכם לאחלה קהל יעד. אפשר היה לעשות לו אחלה קמפיינים. וזה שאני יורד על קידום זה רק בגלל שלסרטים הגרועים של אנקורי לא מגיע אפילו התייחסות.
