כמה מילים על רווח ועל פחת
בעקבות השרשור הקודם, ומאחר והדברים לדעתי חשובים להבנה לכל בעל עסק (לפחות ברמה הבסיסית), רציתי להרחיב על כך מעט את הדיבור. כאשר אנו מריצים עסק, אנו חיים את חיי תזרים המזומנים. שילמנו למישהו כסף, בין אם קנינו שרות או מוצר? כעת יש לנו פחות. קיבלנו ממשהו כסף? עכשיו יש לנו יותר. אולם נושא הרווח מורכב בהרבה. רווח איננו סך הכסף שקיבלנו במהלך השנה פחות סך הכסף ששילמנו, אלא אלמנט מורכב בהרבה. לשם הבהרה, אקח דוגמא. נניח שפתחנו עסק והענקנו לו מליון ש"ח כהשקעה (שתמורתם אנו קיבלנו את הבעלות על העסק). כעת סך נכסי העסק שווים בדיוק מליון ש"ח. אנו משלמים לעצמנו שכר בסך 100,000 ש"ח. זוהי הוצאה מוכרת, וכעת לעסק יש 900,000 ש"ח. העסק הפסיד 100,000 ש"ח, והם יורדים מסך רווחיו. עתה אנו הולכים ורוכשים רכב בעבור העסק. הרכב עלה 200,000 ש"ח. כעת לעסק יש 700,000 ש"ח ורכב ששווה 200,000 ש"ח, כלומר שווי סך נכסי העסק לא השתנה. ככלל, קניית נכסים ומכירתם אינה גוררת רווח או הפסד - היא פשוט החלפה של כסף בנכס או ההיפך. יוצאי הדופן הם נכסים אשר עיסוקו של העסק למכור ולקנות, ונעסוק בהם עוד מעט. אבל תקומו ותאמרו שאכן ערך הרכב יורד - פה נכנס הפחת. שילמנו על הרכב כבר את מלוא מחירו, אולם בספרים שלנו יש כעת רכב ששוויו 200,000 ש"ח. אם הפחת על רכב הוא שלוש שנים, אנו נפחית את שוויו של הרכב מהספרים שלנו בהדרגה על פני שלוש שנים, כלומר 200,000/3 בכל שנה, וזוהי ההוצאה המוכרת על קניית הרכב בכל שנה (הוצאות אחזקת הרכב הן עניין נפרד). פחת על פני מספר שנים הוא האופן המקובל לחישובי מס בכל המדינות אותן אני מכיר, ומספר השנים עליהן מבוצע הפחת והדרוג שלו (שבדוגמא הקודמת היה לינארי) משתנה בין סוגי ציוד שונים, ולעיתים אנו רשאים לבחור בדרוג פחת לשיקולנו. אם הורדנו שליש מערך הרכב כל שנה בשלוש השנים הראשונות, ואחרי חמש שנים מכרנו אותו ב-10,000 ש"ח, הרי שהרווחנו 10,000 ש"ח (מאחר שהפחתו כבר את כל שווי הרכב מהספרים שלנו). בקיצור, אם נמכור את הנכס, כל נכס, הרווח או ההוצאה הם ההפרש בין מחיר המכירה לשוויו בספרים,ושוויו בספרים הוא מחיר הקניה שלו פחות הפחת עליו דיווחנו במשך השנים. כאשר אנו מוכרים מוצרים, יש מחיר ששילמנו למי שממנו קנינו את המוצר. זהו ה-Cost of goods sold. מעבר אליו, ישנן עלויות מכירה (פרסום, משלוח וכו'). הרווח שלנו הוא ההפרש בין שני אלו לתשלום אותו גבינו בעבור המוצר. עלויות המכירה מוכרות מיד כאשר אנו מוציאים אותן, Cost of goods sold מוכר כאשר אנו מספקים את המוצר (אחרי הכל, היה לנו המוצר בין הזמן בו קנינו אותו עד שמכרנו אותו). אני מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה. היתרון מבחינתנו בשיטת הפחת הוא יתרון לשנים הבאות לקיום העסק. למשל, אם בשנה הראשונה התחלנו עם מליון ש"ח בבנק ואפס נכסים, וסיימנו עם 200,000 ש"ח בבנק ונכסים בשווי 600,000 ש"ח, ולא לקחנו דיווידנד מהעסק או השקענו כספים נוספים, הרי שהעסק הפסיד 200,000 ש"ח (אנחנו לא בהכרח הפסדנו סכום זה - אף אחד לא אמר כמה לקחנו כשכר...). סך הפחת על הנכסים לשנים הבאות - 600,000 ש"ח - יוכלו להפחית את הרווחים המוצהרים שלנו בשנים הבאות. לכן, לו יכולנו, עדיף לנו להצהיר ששווי נכסינו במקרה זה הוא 800,000 ש"ח, כך שלא הרווחנו ולא הפסדנו (אין חבות מס), אולם הפחת ששמרנו לשנים הבאות גבוה יותר. טל.
בעקבות השרשור הקודם, ומאחר והדברים לדעתי חשובים להבנה לכל בעל עסק (לפחות ברמה הבסיסית), רציתי להרחיב על כך מעט את הדיבור. כאשר אנו מריצים עסק, אנו חיים את חיי תזרים המזומנים. שילמנו למישהו כסף, בין אם קנינו שרות או מוצר? כעת יש לנו פחות. קיבלנו ממשהו כסף? עכשיו יש לנו יותר. אולם נושא הרווח מורכב בהרבה. רווח איננו סך הכסף שקיבלנו במהלך השנה פחות סך הכסף ששילמנו, אלא אלמנט מורכב בהרבה. לשם הבהרה, אקח דוגמא. נניח שפתחנו עסק והענקנו לו מליון ש"ח כהשקעה (שתמורתם אנו קיבלנו את הבעלות על העסק). כעת סך נכסי העסק שווים בדיוק מליון ש"ח. אנו משלמים לעצמנו שכר בסך 100,000 ש"ח. זוהי הוצאה מוכרת, וכעת לעסק יש 900,000 ש"ח. העסק הפסיד 100,000 ש"ח, והם יורדים מסך רווחיו. עתה אנו הולכים ורוכשים רכב בעבור העסק. הרכב עלה 200,000 ש"ח. כעת לעסק יש 700,000 ש"ח ורכב ששווה 200,000 ש"ח, כלומר שווי סך נכסי העסק לא השתנה. ככלל, קניית נכסים ומכירתם אינה גוררת רווח או הפסד - היא פשוט החלפה של כסף בנכס או ההיפך. יוצאי הדופן הם נכסים אשר עיסוקו של העסק למכור ולקנות, ונעסוק בהם עוד מעט. אבל תקומו ותאמרו שאכן ערך הרכב יורד - פה נכנס הפחת. שילמנו על הרכב כבר את מלוא מחירו, אולם בספרים שלנו יש כעת רכב ששוויו 200,000 ש"ח. אם הפחת על רכב הוא שלוש שנים, אנו נפחית את שוויו של הרכב מהספרים שלנו בהדרגה על פני שלוש שנים, כלומר 200,000/3 בכל שנה, וזוהי ההוצאה המוכרת על קניית הרכב בכל שנה (הוצאות אחזקת הרכב הן עניין נפרד). פחת על פני מספר שנים הוא האופן המקובל לחישובי מס בכל המדינות אותן אני מכיר, ומספר השנים עליהן מבוצע הפחת והדרוג שלו (שבדוגמא הקודמת היה לינארי) משתנה בין סוגי ציוד שונים, ולעיתים אנו רשאים לבחור בדרוג פחת לשיקולנו. אם הורדנו שליש מערך הרכב כל שנה בשלוש השנים הראשונות, ואחרי חמש שנים מכרנו אותו ב-10,000 ש"ח, הרי שהרווחנו 10,000 ש"ח (מאחר שהפחתו כבר את כל שווי הרכב מהספרים שלנו). בקיצור, אם נמכור את הנכס, כל נכס, הרווח או ההוצאה הם ההפרש בין מחיר המכירה לשוויו בספרים,ושוויו בספרים הוא מחיר הקניה שלו פחות הפחת עליו דיווחנו במשך השנים. כאשר אנו מוכרים מוצרים, יש מחיר ששילמנו למי שממנו קנינו את המוצר. זהו ה-Cost of goods sold. מעבר אליו, ישנן עלויות מכירה (פרסום, משלוח וכו'). הרווח שלנו הוא ההפרש בין שני אלו לתשלום אותו גבינו בעבור המוצר. עלויות המכירה מוכרות מיד כאשר אנו מוציאים אותן, Cost of goods sold מוכר כאשר אנו מספקים את המוצר (אחרי הכל, היה לנו המוצר בין הזמן בו קנינו אותו עד שמכרנו אותו). אני מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה. היתרון מבחינתנו בשיטת הפחת הוא יתרון לשנים הבאות לקיום העסק. למשל, אם בשנה הראשונה התחלנו עם מליון ש"ח בבנק ואפס נכסים, וסיימנו עם 200,000 ש"ח בבנק ונכסים בשווי 600,000 ש"ח, ולא לקחנו דיווידנד מהעסק או השקענו כספים נוספים, הרי שהעסק הפסיד 200,000 ש"ח (אנחנו לא בהכרח הפסדנו סכום זה - אף אחד לא אמר כמה לקחנו כשכר...). סך הפחת על הנכסים לשנים הבאות - 600,000 ש"ח - יוכלו להפחית את הרווחים המוצהרים שלנו בשנים הבאות. לכן, לו יכולנו, עדיף לנו להצהיר ששווי נכסינו במקרה זה הוא 800,000 ש"ח, כך שלא הרווחנו ולא הפסדנו (אין חבות מס), אולם הפחת ששמרנו לשנים הבאות גבוה יותר. טל.