כמה מילים על שבירת מהירות האור

כמה מילים על שבירת מהירות האור

לספיק ומרחף שדנו למטה אשמח אם תתשתפו בדיון . אפשר לשבור את מהירות האור בכמה דרכים : אפשר להגיד שהתנועה של החלקיקים היא קצת מיקרית ולכן אין "מהירות " האור . אפשר לדבר על ניסוי מסוג EPR ולהראות העברת אינפורמציה בזמן אפס ואפשר לדבר על חזרה בזמן ברשותכם ארחיב את הנושא השני : הרבה טוענים שהמידע שמועבר הוא מיקרי וחסר חשיבות. נכון שיש מרכיב סטטיסטי בהעברת המידע מהר ממהירות האור אבל, אם מצליבים מידע סטטיסטי אפשר לקבל וודאות גדולה וכך להעביר אינפורמציה . יש דוגמה באחד המגזינים נדמה לי נייצר אבל צריך למצא את הקישור , על תמונה של פנים של חתול או משהו שמועברת בחלקיקים מתואמים (אנטנגל) ברור מייד שמידע עובר ! אפשר להבין בקלות אם רואים את התקדמות החלקיקים שהקשר שלהם הוא בעבר , ומהירות האור בהעברת אינפורמציה נשברת התיחסות בבקשה
 

ארול01

New member
קישור מעניין אבל ....

כתוב במפורש שבכל תמונה בנפרד אין מידע אלא רק בחיבור 2 התמונות. Perhaps most strikingly, the quantum images produced by these researchers are born in pairs. Transmitted by two light beams originating from the same point, the two images are like twins separated at birth. Look at one quantum image, and it displays random and unpredictable changes over time. Look at the other image, and it exhibits very similar random fluctuations at the same time, even if the two images are far apart and unable to transmit information to one another. They are "entangled"--their properties are linked in such a way that they exist as a unit rather than individually. Moreover, they are squeezed: Matching up both quantum images and subtracting their fluctuations, their noise is lower--and their information content potentially higher--than it is from any two classical images. ולכן מידע לא עובר מהר ממהירות האור.
 
אם אתה מזה את התמונה אז מידע עובר

ואם קרני האור מתואמים בהתחלה . והשקופית של החתול היא בצד אחד , והתמונה מתקבלת בצד שני , בבברררורררר שמידע עובר , כי רואים את זה .
 

ארול01

New member
לאחר קריאת המאמר עצמו

קודם כל תתעלם מתמונות החתול, הן לא נמצאות במאמר, כנראה ש דיילי סיינס הוסיפו אותן כדי לתפוס את העין. במאמר אכן משדרים פוטונים שזורים המרכיבים תמונה לשתי נקודות. עד כאן אין שום דבר מעניין כל צד מקבל תמונה(למעשה מדובר בתמונה ובתמונה הפוכה בתדר שונה). החלק המעניין נכנס כשמסתכלים על הרעש בתמונות. כידוע לכל שדה אלקטרומגנטי יש רעש קוונטי, החוקרים במאמר השמשו בשיטה שנקראת squeezed light שבעצם מאפשר להם להוריד את הרעש הקוונטי בעוצמת על חשבון הרעש בפאזה(עקרון אי הודאות). על מנת לראות את התמונה בעלת הרעש הנמוך, יש להשתמש במידע משתי התמונות. או במילים אחרות, יש קורלציה ברעש של 2 התמונות. כותבי המאמר מציאים זאת כשיטת קידוד קוונטית ואין פה קשר ל EPR או להעברת מידע מהר ממהירות האור. אם אתה רוצה אני יכול לשלוח לך את המאמר המלא במסר אישי, אבל הוא די טכני ודורש הכרת מושגים מתחום האופטיקה קוונטית.
 

Hard Nut

New member
כאמור לא מדובר בקוונטים אלא בצימוד מופע

צימוד מופע - Phase Conjugation - איננה נסמכת על שום אספקט של אופטיקה קוונטית, אלא על קורלציה בלבד, ואיננה דורשת הבנה של מושגים קונטיים באופטיקה. לעומת זאת, כדי לנצל את הטכניקה הזו - נדרש לייזר מונוכרומטי קוהרנטי (מסונכרן פאזה), והוא אינו מעניין את המשתמש בו, אבל מי שמייצר את הלייזר הזה משתמש בפסי אנרגיה קונטיים לשם יצירת קרן הלייזר.
 

ארול01

New member
לא נראה לי שקראת את המאמר

מדובר בפרוש ב squeezed light ולא ב"אור קלאסי" המתואר ע"י מצב קוהרנטי. צימוד מופע לא קשור לעניין פה.
 

ארול01

New member
לא רק.

four wave mixing אכן מייצר צימוד מופע בין התמונות ואחת היא הצמודה של השנייה, אבל הסיבה שהמאמר התפרסם ובעיתון טוב היא לא זו כיוון שזה ידוע מזמן, אלא על העובדה שבנוסף לצימוד המופע ה FWM גם יכול לייצר queezed light שזה בפירוש תופעה קוונטית. כאן ה squeezing נעשה בצימוד בין 2 התמונות ולכן הרעש הקוונטי המופחת, שזה המאפיין של "אור לחוץ", מתקבל רק בקורלציה בין 2 התמונות. כל זה כתוב שחור על גבי LCD במאמר המלא ולא בדיילי סיינס. שבת שלום
 

Hard Nut

New member
או שהתכוונת ל- Phase Conjugation...?

המאמר האידיוטי הזה הוא לא אחר מאשר מאמר "זבל" (spam). השטות המוחלטת שבמאמר, מוסברת באמצעות שיטה וותיקה שנחקרה רבות ב- 20 השנים האחרונות, והיא נקראת - צימוד-מופע - Phase Conjugation לא קוונטים ולא בטיח...
 

Hard Nut

New member
או שהתכוונת אולי, ל- Holography ?

הולגרמות - Holography - הומצאו בשנת 1947 (כלומר לפני 61 שנה) ע"י המדען ההונגרי, זוכה פרס-נובל - Dennis Gabor. לא קוונטים ולא בטיח... שלא ימכרו לך לוקשים...
 

spake

New member
נראה לי שאני יודע למה הוא התכוון...

זה אכן לא מוצג במאמר הנ"ל אך עקרונית אם אכן התוצאות הנצפות כעת בניסויים הקשורים לEPR נכונים ישנה אפשרות להעברת נתונים מהר יותר ממהירות האור........נכון שזה נשמע מופרך אבל עובדים על זה. ואם מישהו יצליח עם זה כניראה שגם לו יהיה פרס נובל.
 

Hard Nut

New member
אתה מכיר את תיאורית המספריים ?

במספריים, כשאתה מקרב את שתי הטבעות, שבהן אוחזות האצבעות, במהירות - זו אל זו (כדי לבצע גזירה), אזי - נקודת החיתוך של המספריים - נעה מהר הרבה יותר, במיוחד בזוויות קטנות, כי זה ההבדל בין הסינוס לקוסינוס. לכאורה, מהירות הכניסה של האינפורמציה שהוכנסה למערכת של המספריים - היא הסינוס, אבל מהירות היציאה של האינפורמציה מהמערכת היא - הקוסינוס.
 

Hard Nut

New member
כי מספריים כאלה יכולים לנוע מעל מהירות האור

אם נקרב את הטבעות (של האצבעות) זו לזו - במהירות האור, הרי שנקודת הגזירה תנוע מהר יותר ממהירות האור.
 

spake

New member
אוקיי...

לא לזה התכוונתי אבל אני לא בטוח שהם ינועו מהר יותר ממהירות האור אם תכניס אפקטים יחסותיים כמו למשל שלוקח זמן למידע לעבור בתוך המספריים.........ועקב כך אם אכן הם התקרבו מספיק למהירות האור יתכנו מספר דברים שבאף אחד מהם לא כלול "עקיפת מהירות האור".
 

revision

New member
נכון.ברגע שאתה סוגר את המספריים בצד אחד

האינפורמציה על הסגירה תגיע אל החלקיקים בצד השני של המספרים לכול היותר במהירות האור ורק אז הם יתחילו לזוז. הניסוי שהאגוז מציע דומה לניסוי אחר שבו לכאורה עוברים את מהירות האור. קח לייזר ותזיז אותו מימין לשמאל בזוית מסויימת ותקרין אותו מול קיר.אתה תראה נקודה שעוברת מצד ימין של הקיר לצד השמאלי שלו באיזה מהירות שתרצה,גם פי 8 ממהירות האור,תלוי במרחק שלך מהקיר.כמובן שהנקודה הזאת לא מעבירה שום אינפורמציה.
 

spake

New member
אגב....

כשאמרתי שניתן להעביר אינפורמציה מהר ממהירות האור לא דיברתי על ניסוי כזה אלא הרבה יותר מסובך שטכנית לא ניתן לביצוע כיום ביעילות מספקת על כן לא ניתן (כיום) להוכיח או להפריך זאת. למרות שתיאורתית זה נכון.
 
למעלה