כמה מילים.. 
טוב, אמנם קצת באיחור אבל היו לי כמה דברים להגיד על הסדרה הנפלאה הזאת וחיפשתי את המקום המתאים.. אני כבר הרבה זמן מחכה ומחכה להברקה טלוויזיונית ישראלית וכל מה שאני מקבלת זה מפלצות רייטיניג או טלנובלות לעוסות , כמעט שהרמתי ידיים.. כמעט.. ואז התאהבתי בה. אבל כמו התאהבות מציאותית גם זה לקח קצת זמן. תחילה הרגשתי שהעלילה קצת תקועה, שאני צופה כל יום בפרקים חסרי פואנטה והתחלתי לשאול את עצמי אם זה אשמתי (אולי אני רגילה ל-5 פיקים גרוטסקיים בכל פרק כמיטב הסדרות הישראליות) והחלטתי לתת לה עוד הזדמנות. לאט לאט הדמויות התחילו לגדול, ההזדהות (שהכרחית בעיני) התחילה לבעוט ובלי ששמתי לב נשאבתי פנימה. הייתי חייבת "לראות אותה היום", לא להפסיד אף פרק. רציתי פשוט להביע את הערכתי ליצירת מופת הזאת (לא פחות בעיני) שריגשה אותי והעבירה רגש גם בלי מילים וטוויסטים מגוחכים. נהנתי כמו שהרבה זמן לא נהנתי, ושיתפתי את כולם, מלא אנשים שמעו ממני ונסחפו גם. קראתי כאן קצת תגובות על הפרק האחרון ושאנשים לא מבינים למה מייק גילח את השיער.. אומנם אני לא בין הכותבים המוכשרים אך לדעתי לא היה יכול להיות סוף מתאים יותר מזה שהיה. כפי שאני ראיתי את זה (וזו רק אני) אם מייק היה חוזר לנגה היינו מחייכים , אומרים איזה יופי וממשיכים לדלג לסדרה הצבעונית הבאה. אבל מה שמייק עשה זה לא רק לגלח את השיער, הוא פשוט החליט, לראשונה בחייו , לקחת את הגורל שלו בידיים שלו. הרי כל הפרקים שלפני הגראנד פינלה הוא ספג מכות לא קלות (אם זה משותפו לבר שאמר לו שיתבגר, או מנגה והבגידה ששמה לו מראה מול הפרצוף) והתחיל לעשות חשבון נפש (בין זיונים , שגם הם תרמו להבאתו לתחתית שממנה הוא היה חייב לטפס ). גילוח הראש (והרמז להתאבדות שהיה לפניו) היה לדעתי אקט סימלי שמעתה הוא אדון לגורלו. סוג של התבגרות והתנקות עבור הדמות וקטרזיס עבור הצופים הנאמנים. אנל'א אכנס לעוד אלמנים שממש אהבתי אני רק אציין לטובה את התגלגלות העלילה לפי חגים ועונות (רעיון חמוד וקורץ לישראלים) והפסקול (במיוחד שיר הנושא ) בעיבוד מקסים. תודה!!
טוב, אמנם קצת באיחור אבל היו לי כמה דברים להגיד על הסדרה הנפלאה הזאת וחיפשתי את המקום המתאים.. אני כבר הרבה זמן מחכה ומחכה להברקה טלוויזיונית ישראלית וכל מה שאני מקבלת זה מפלצות רייטיניג או טלנובלות לעוסות , כמעט שהרמתי ידיים.. כמעט.. ואז התאהבתי בה. אבל כמו התאהבות מציאותית גם זה לקח קצת זמן. תחילה הרגשתי שהעלילה קצת תקועה, שאני צופה כל יום בפרקים חסרי פואנטה והתחלתי לשאול את עצמי אם זה אשמתי (אולי אני רגילה ל-5 פיקים גרוטסקיים בכל פרק כמיטב הסדרות הישראליות) והחלטתי לתת לה עוד הזדמנות. לאט לאט הדמויות התחילו לגדול, ההזדהות (שהכרחית בעיני) התחילה לבעוט ובלי ששמתי לב נשאבתי פנימה. הייתי חייבת "לראות אותה היום", לא להפסיד אף פרק. רציתי פשוט להביע את הערכתי ליצירת מופת הזאת (לא פחות בעיני) שריגשה אותי והעבירה רגש גם בלי מילים וטוויסטים מגוחכים. נהנתי כמו שהרבה זמן לא נהנתי, ושיתפתי את כולם, מלא אנשים שמעו ממני ונסחפו גם. קראתי כאן קצת תגובות על הפרק האחרון ושאנשים לא מבינים למה מייק גילח את השיער.. אומנם אני לא בין הכותבים המוכשרים אך לדעתי לא היה יכול להיות סוף מתאים יותר מזה שהיה. כפי שאני ראיתי את זה (וזו רק אני) אם מייק היה חוזר לנגה היינו מחייכים , אומרים איזה יופי וממשיכים לדלג לסדרה הצבעונית הבאה. אבל מה שמייק עשה זה לא רק לגלח את השיער, הוא פשוט החליט, לראשונה בחייו , לקחת את הגורל שלו בידיים שלו. הרי כל הפרקים שלפני הגראנד פינלה הוא ספג מכות לא קלות (אם זה משותפו לבר שאמר לו שיתבגר, או מנגה והבגידה ששמה לו מראה מול הפרצוף) והתחיל לעשות חשבון נפש (בין זיונים , שגם הם תרמו להבאתו לתחתית שממנה הוא היה חייב לטפס ). גילוח הראש (והרמז להתאבדות שהיה לפניו) היה לדעתי אקט סימלי שמעתה הוא אדון לגורלו. סוג של התבגרות והתנקות עבור הדמות וקטרזיס עבור הצופים הנאמנים. אנל'א אכנס לעוד אלמנים שממש אהבתי אני רק אציין לטובה את התגלגלות העלילה לפי חגים ועונות (רעיון חמוד וקורץ לישראלים) והפסקול (במיוחד שיר הנושא ) בעיבוד מקסים. תודה!!