אני חייב להגיב על כך, מאחר ויש לי
כבר הרבה שנים תיאוריות שמוכיחות כי אין ולו סתירה אחת בין כל התיאוריות של המדע (תורת האבולוציה, המפץ הגדול וכו') לבין הדת היהודית שעל פיה נברא העולם לפני למעלה מ- 5,000 שנה. הויכוח הרווח הוא שמצד אחר יבוא האדם המאמין ויאמר כי העולם נברא ע"י הקב"ה לפני למעלה מ-5,000 שנה. מנגד יבוא האתאיסט ויטען כי העובדות סותרות את סיפור הבריאה מכיוון שניתן למצוא מאובנים שגילם (ע"פ בדיקות פחמן מדוייקות ואמינות) מתוארך ב- 80,000,000 שנה, ובדיקות אחרות שנעשו ביסוד המתחתי אורניום (באופן שבו הוא מצוי בטבע) אל מול הפחם שאליו הוא הופך עם השנים, המעידות כי גילו של כדה"א מתוארך בכשישה מיליארד שנים. נשאלת השאלה כיצד הילכו ע"פ כדה"א יצורים חיים לפני מיליוני שנים, בעוד שכדה"א נברא לפני פחות זמן? התשובה לכך פשוטה: סיפור הבריאה מספר לנו כיצד נברא העולם ב- 6 ימים. אני נתקל כאן בחברים שטוענים כי "שישה ימים" הם אינם זמן מדוייק, אלא הגדרה שאמורה להיות מובנת לנו למושגי זמן אחרים (אולי "אלוהיים"). הדבר הזה אינו רחוק מן האמת. באשר למושגי זמן: איננו יכולים לאמוד הגדרה של "זמן" במונחים "אלוהיים", מאחר והזמן הינו הגדרה שנבראה בעצמה ע"י בורא עולם. בלתי ניתן לשאול "מה היה בעולם לפני שאלוקים ברא אותו?" או "מה עשה אלוקים לפני שברא את העולם?" מכיוון שמושגי הזמן הינם מושגים הידועים לנו עד כדי כך שאין אנו יכולים "להתנתק" מהם. אילו יכולנו, היינו מבינים כי הקב"ה ברא את הזמן עצמו כפי שברא את היקום עצמו, כך שהשאלה על "לפני" כבר לא רלוונטית כי הזמן הינו הגדרה הכרוכה בבריאה עצמה. (יכול לדוגמא להיות שבעולם שאינו מושתת על הגדרת "זמן", אז בהיעדר המושג הזה כל שנותר הוא "קיום" ו"אי-קיום". מי יודע?). באשר לשאלה "מי צודק באשר לגילו של כדה"א, המאמין או האתאיסט?", התשובה היא שאיש מהם אינו טועה. המאמין מתייחס לגילו של "העולם" (במובנים של יקום, המקום הענק בו אנו חיים), בעוד שהאתאיסט מתייחס לגילו של העולם או היקום ברמה החומרית, "מה גילו של החומר ממנו בנוי היקום?" כאשר יצר הקב"ה את העולם, הוא לא יצר אותו כשגילו הינו גיל אפס, וכל התהליכים הכימיים והביולוגיים בו מתחילים מאותה נקודה, הוא יצר הגדרה שלא היתה קיימת הנקראת "זמן" (עבר, הווה ועתיד). משהתקיים העולם הוא לא רק התקיים לצורך הווה ועתיד, הוא התקיים גם עם עבר, (ניתן לכנות את הדבר כ"בריאה רטרואקטיבית").יהיה הגיוני לומר כי העולם נברא כאשר גילו הינו שישה מיליארד שנה, והוא נמצא ביקום שגילו נעמד בכמה מאות מיליארדי שנים. ממש כמו ש(מן הסתם)נברא האדם הראשון כאשר גילו הוא גיל מבוגר ומפותח דיו בכדי לדאוג לעצמו, הוא לא ברא אותו כ"ולד" בן יומו, שכן לו עשה כך, לא היה מי שיאכיל אותו, יגדל ויניק אותו. את אותו הדבר עשה הקב"ה עם העולם. זוהי ה"תמצית" לתיאוריה שלי המסבירה מדוע אין להבין את טיעוני האמונה הדתית ואת טיעוני המדע כטיעונים סותרים. כל אחד מהם מתייחס למשמעות אחרת של "עולם", "קיום" ו"בריאה". נ.ב: הנה נקודה למחשבה: אם לא היה לנו את חז"ל כדי שיאמרו לנו את הזמן המדוייק לבריאת העולם, היינו יכולים לשאול את עצמנו אם הגיוני לחשוב שהעולם נברא לפני 10 שנים, או 10 דקות, אחרי הכל בורא העולם יכול היה ליצור אותנו עם זיכרון לחיים מלאים ועשירים, ולעולם לא היינו יכולים לדעת האם אנו עצמנו יצירי הבריאה, או "האדם הראשון". לדעתי, הקב"ה בורא את העולם כל יום, כל שעה ובכל רגע מחדש. הוא עומד מאחורי כל נשימה שאנו לוקחים, כל פעימה של ליבנו, כל זריחה של השמש וכל פעם שבה אנו פוקחים את העיניים. להבא, כאשר תקראו את "מוצא המינים" של צ'ארלס דארווין, או את "קיצור תולדות הזמן" של סטיבן הוקינג, אל תראו בזה את העדויות שמנסות לסתור את סיפור הבריאה, אלא את העובדות המדעיות שלכל הפחות אינן משפיעות עליה, ולכל היותר מחזקות אותה. איך אפשר לחשוב שאין שום בורא לכל ההמצאה הגאונית הזאת שנקראת "עולם" או "אדם" (או: "טבע", "יקום", "אבולוציה" וכו').