חתולי בית הם יצורים מבוייתים למחצה, שעברו במרוצת השנים ברירה מלאכותית בידי האדם. כחיות ממשק הם צריכים להיות זריזים ויעילים בציד עכברים וציפורים מזיקות, כחיות מחמד הם צריכים להיות: יפים, בעלי פני תינוק, חובבי שינה, עדינים, ידידותיים ותקשורתיים, כך שהם יבינו את האדם והאדם יבין אותם. יללת החתול, נשמעת כמו בכי של תינוק ואי אפשר לעמוד בפניה... הם מייללים בעיקר לבעליהם ולא לבני מינים. בני מינם מבינים היטב את שפת הגוף שלהם. בני אדם - וביניהם גם מגדלי חתולים - אינם מבינים תמיד את משמעות תנועות הזנב ושפת הגוף שלהם. לגבי העיניים - לחתול פרצוף תינוקי מתוק ועיניים גדולות יחסית לגודל פרצופו. חתולים בעלי עיניים פקוחות ויפות, נחשבים ליפים ולתקשורתיים ולכן יש להם סיכוי רב להתקבל לאימוץ וסיכוי מצויין לשרוד שנים רבות. פרט לכך, חתולי בית, לומדים במהרה, מה עובד עלינו ואיך לתמרן אותנו לגחמותיהם, ביללות, תנוחות גוף וגם מבט מתחנן שאי אפשר לעמוד בפניו. איני בטוחה שחתולי בר הגדלים בשבי, לומדים זאת כמוהם, אם בכלל.
בנמיביה ביקרתי בחוות טורפים ששם גידלו צ'יטות יתומות. הן גודלו מינקות על בני אדם, אהבו ליטופים, אבל לא הגיבו בכלל כשזרים ( תיירים) ליטפו אותם. הם נראו די מנותקים ואדישים, ומבטם המזוגג, מופנה לעבר האופק שעניין אותם הרבה יותר... לעומת זאת, כשמטפל הגיע לקרבתם לשם השגחה, הם גרגרו בעוז. ראו שהם מכירים אותו.
גידלתי כמה חתולים בחיי וכולם היו בעלי עניים מרהיבות. החתול הנוכחי שלי ( שנה וחצי) שלי שהוא מתוק וחמוד עד מאוד באופיו, אינו מישיר מבט. רוב היום, גם כשהוא ער (נדיר...) עיניו חצי עצומות תמיד. והוא פוקח אותן לרווחה, לזמן קצר בלבד כשהוא מתרגש או נבהל. בהתחלה הייתי בטוחה שמשהו לא בסדר עם הראיה שלו. אבל הוא נבדק בדיקה יסודית ולא מצאו כלום. גם הוא כמו כל החתולים שהיו לי, יודע לסחוט ממני הבטחות גם ללא מבט מתחנן... אבל לי אישית... חסר מאוד מבט מתחנן...