בירושלים יש מינהלים קהילתיים
שזה דבר ייחודי בארץ - שילוב של מרכז קהילתי וניהול עצמי ברמה שכונתית. הרעיון מבוסס על ההבנה שירושלים היא עיר רב-תרבותית ולכל קהילה יש צרכים שונים ורצונות שונים, ולעתים אפילו סותרים.
גבולות המינהלים נקבעים לרוב לפי גבולות היסטוריים ואופי האוכלוסייה, אבל לא תמיד יש התאמה מלאה ויש פה ושם "סכסוכי גבולות" ושינויים שמוכתבים ע"י שינויים דמוגרפיים ולחצים פוליטיים. יש כ-30 מינהלים, שמחולקים ל"יהודים-כלליים" (חילונים/דתיים), ערביים וחרדיים. בכל מינהל יש הנהלה בת מ-15 חברים, מהם 9 נבחרים ו-6 ממונים, והיא מחולקת לוועדות (חינוך, תרבות, תחבורה ועוד), ודרג מקצועי (מתכנן, עובד קהילתי ועוד) שמייעצים לוועדות השונות ומהווים קשר עם הדרג המקצועי בעירייה.
לפני כ-4 שנים חלו שני מהפכים בניהול המינהלים:
1) פירוק החברה הירושלמית שניהלה את המינהלים הקהילתיים וראש העיר ראה בה מכשול לקידום רפורמות דמוקרטיות (לטענת אנשי החברה הכוונה הייתה להדק את השליטה של העירייה במינהלים ולטרפד התארגנות עצמאית). לאחר כשנה החל מהלך של בחירות במהמינהלים (אחרי שנים שהעסק קירטע) שהסתיים כעבור כשנתיים. בחלק מהמינהלים נבחרו הנהלות חדשות שהורכבו מפעילים מקומיים ובכמה מקרים זה לא מצא חן בעיני ההנהלות הישנות ונוצר נתק.
2) המהלך הנוסף היה חלוקת העיר ל-7 רובעים תפעוליים. בשונה מהמינהלים, הרובעים מהווים באופן רשמי זרוע ביצועית של העירייה ומטרתם לייעל את הפעולות ברמה המקומית וגם להוות חוליה מקשרת בין המינהלים לעירייה.
אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת, חשוב לציין שבסופה האחרונה המינהלים הקהילתיים מילאו תפקיד מרכזי בניהול המשברים המקומיים, בעזרה לנזקקים ובארגון פעילויות, וזכו לשבחים על כך.
שזה דבר ייחודי בארץ - שילוב של מרכז קהילתי וניהול עצמי ברמה שכונתית. הרעיון מבוסס על ההבנה שירושלים היא עיר רב-תרבותית ולכל קהילה יש צרכים שונים ורצונות שונים, ולעתים אפילו סותרים.
גבולות המינהלים נקבעים לרוב לפי גבולות היסטוריים ואופי האוכלוסייה, אבל לא תמיד יש התאמה מלאה ויש פה ושם "סכסוכי גבולות" ושינויים שמוכתבים ע"י שינויים דמוגרפיים ולחצים פוליטיים. יש כ-30 מינהלים, שמחולקים ל"יהודים-כלליים" (חילונים/דתיים), ערביים וחרדיים. בכל מינהל יש הנהלה בת מ-15 חברים, מהם 9 נבחרים ו-6 ממונים, והיא מחולקת לוועדות (חינוך, תרבות, תחבורה ועוד), ודרג מקצועי (מתכנן, עובד קהילתי ועוד) שמייעצים לוועדות השונות ומהווים קשר עם הדרג המקצועי בעירייה.
לפני כ-4 שנים חלו שני מהפכים בניהול המינהלים:
1) פירוק החברה הירושלמית שניהלה את המינהלים הקהילתיים וראש העיר ראה בה מכשול לקידום רפורמות דמוקרטיות (לטענת אנשי החברה הכוונה הייתה להדק את השליטה של העירייה במינהלים ולטרפד התארגנות עצמאית). לאחר כשנה החל מהלך של בחירות במהמינהלים (אחרי שנים שהעסק קירטע) שהסתיים כעבור כשנתיים. בחלק מהמינהלים נבחרו הנהלות חדשות שהורכבו מפעילים מקומיים ובכמה מקרים זה לא מצא חן בעיני ההנהלות הישנות ונוצר נתק.
2) המהלך הנוסף היה חלוקת העיר ל-7 רובעים תפעוליים. בשונה מהמינהלים, הרובעים מהווים באופן רשמי זרוע ביצועית של העירייה ומטרתם לייעל את הפעולות ברמה המקומית וגם להוות חוליה מקשרת בין המינהלים לעירייה.
אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת, חשוב לציין שבסופה האחרונה המינהלים הקהילתיים מילאו תפקיד מרכזי בניהול המשברים המקומיים, בעזרה לנזקקים ובארגון פעילויות, וזכו לשבחים על כך.
