כמה סתירות בין הברית בחדשה לברית הישנה

[SimSim314]

כמה סתירות בין הברית בחדשה לברית הישנה

לא מזמן דיברתי עם יהודי חרדי והוא שאל אותי את השאלות הבאות. אני יודע בערך את התשובות, אבל הייתי רוצה תשובה מסודרת שמפרקת את השאלות באופן מוחץ. תודה לעונים. א. בברית החדשה כתוב שיעקב ירד למצרים עם 75 נפש וברור מהמקרא שיעקב ירד רק עם 70 נפש. . (מעשי השליחים ז 14) ב. התורה אומרת: הבא להרגך השכם להורגו הברית החדשה אומרת: אם מרביצים לך הושט את הלחי השניה ג. התורה אומרת: גנב משלם כפל הברית החדשה : אם טובעים אותך לדין בטענה שהמקטורן שלך שייך למישהו אחר,תן לו גם את המעיל שלך ד. מתיו :24 אם אדם עושה קסמים ואומר לכם שהוא המשיח אל תאמינו לו כי יש הרבה נביאי שקר שעושים קסמים (לוק-7)(גון 4) תלמידיו של ישו שואלים איך נדע שאתה המשיח והוא עונה: כי אני עושה קסמים!. ה. בתנ"ך כתוב שהשם נתן תורה לעמו ובב"ח כתוב שעל ידי מלאכים נעשתה המלאכה ו. השם דיבר עם משה מהסנה הבוער, בברית החדשה היה זה מלאך שדיבר בשם השם עם משה . (מעשי השליחים ז 16) ז. שאברם עזב את עיר מולדתו הרן היה חי וכן חי עוד שנים רבות – וב"ח מסופר שהרן כבר נפטר כשאברם עזב את מולדתו . (מעשי השליחים ג 2) ח. בשמואל א כב דוד לוקח ככרות של לחם הפנים מידי אחימלך ,ואילו בב"ח מסופר שדוד לקח את הככרות מידי אביתר (מארק ב 23) ט. התורה אומרת שקובנות מכפרות על חטאים שאדם עושה בטעות (שגגה) – וב"ח כתוב שקורבנות לא מכפרים על חטאים כלל וכלל רק ישו (אל העבריים י 4) י. התורה אומרת לא תקם ולא תתר ואסרת על שנאה אפילו של אויבך- - הב"ח אומרת במתי פרק 5 אהב את עמיתך ושנא את אויבך.

 

[שוקו דיאט]

מה נסגר ?

בחרתי להתייחס לחלק מדבריך. אני לא יכול להתייחס לכל הפרטים. בעניין- שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ [ הבשורה על פי מתי פרק ה' 43 ] לא ידוע לי למה מתי מציין שנאמר בתורה על חובת שנאה כלפי האויב. ישוע לא מעיד על עצמו שהוא "עושה קסמים". מאיפה הבאת את זה, דארלינג ? תלמידיו של ישוע שואלים אותו לגבי קץ העולם ועל בואו השני. מָתַי תִּהְיֶה זֹאת וּמָה אוֹת בּוֹאֲךָ וְאוֹת קֵץ הָעוֹלָם׃ 4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם רְאוּ פֶּן־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ׃ 5 כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִּשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא הַמָּשִׁיחַ וְהִתְעוּ רַבִּים׃ ישוע משיב להם ומזהיר פן מאמיניו ייפלו באמונת שווא לגבי משיחי שקר הבאים בשמו.-- וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָקוּמוּ וְהִתְעוּ רַבִּים׃ כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אֹתוֹת גְּדֹלוֹת וּמוֹפְתִים לְמַעַן הַתְעוֹת ישוע מסביר כי הוא יבוא כבוא העננים בשמיים. בואו לא יהיה שקט, ולא בדרך של שמועה מפה לאוזן. לָכֵן כִּי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנּוֹ בַמִּדְבָּר אַל־תֵּצֵאוּ הִנּוֹ בַחֲדָרִים אַל־תַּאֲמִינוּ׃ 27 כִּי כַבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד־הַמַּעֲרָב כֵּן יִהְיֶה גַּם־בּוֹאוֹ שֶׁל־בֶּן־הָאָדָם׃ בואו של המשיח יהיה "על טבעי". עוד ישוע מסביר, כי בואו השני יהיה רק *לאחר* הופעת "השיקוץ המשומם" שצוין בספר דניאל, ולאחר "הצרה הגדולה". בואו של ישוע לא יהיה לפני הצרה הגדולה, ולא לפני לפני השיקוץ המשומם, ולא לפני בואו של "צר המשיח" (התגלמות השטן בעולם הזה). אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָׁמָיִם וְסָפְדוּ כָּל־מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְרָאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם־עַנֲנֵי הַשָׁמַיִם בִּגְבוּרָה וְכָבוֹד רָב׃ פסוק זה מתיישב עם הנאמר בנבואת זכריה פרק יב- וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר.

 

[שוקו דיאט]

בעניין עדותו של ישוע על עצמו

כשיוחנן המטביל היה בכלא, הוא שאל באמצעות שליחים אם ישוע הוא המשיח. כנראה שהיו לו ספקות. ישוע לא השיב "כן. אני הוא המשיח". אלא ענה במרומז- יֵשׁוּעַ סִיֵּם אֶת הוֹרָאוֹתָיו לִשְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְהָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַטִּיף בְּעָרֵיהֶם. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר עַל מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ שָׁלַח בְּיַד תַּלְמִידָיו לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: 3 "אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים: 5 עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, עֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים, 6 וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל." [ הבשורה על פי מתי, יא 1-6] לרפא עיוור מעיוורונו, או נכה מהנכות שלו, או מצורע מהצרעת שלו- ניתן אך ורק ברוח הקודש. ריפוי- איננו קסם ולא להטוט. כל זה- רק כדי שתבין שישוע הוא המשיח היחידי. לא יתכן שיהיה משיח נוסף או אחר. בשום אופן לא יתכן שיהיה משיח אחר או נוסף. אם אתה מפנים את זה, זכית. אם לא- אלוהים יודע.

 

[סיק טרו]

../images/Emo4.gif רמז

קלוש משהו...

 

[nrmlsr]

תשובה לגבי מספר בני ישראל +שאלות נוספות

שלום SimSim314, בימי התנ"ך היה נהוג לעגל את מספר שאיננו עגול ולכן נאמר שם שמספרם היה 70 למרות שככל הנראה היה הוא אף גדול יותר. זה לפי מה שידוע לי ממקור משיחי. בימי התנ"ך רק הקורבן הצדיק את האדם מפני חטא שעשה וכיפר על החטאים של האדם רק פעם בשנה. אך הקורבן שהוקרב בימי התנ"ך לא טיהר את האדם מבפנים והשאיר אותו חוטא שחוזר על אותם חטאים ולא טיהר אותו מבפנים אלא רק כיפר על החטאים הפיזיים שלו. ישוע הוא זה אשר יכפר על החטאים בספר ישעיהו בפרק נ"ג והוא מתואר כ:"נוגע מוכה אלוהים ומעונה". וגם כ:"וחטא רבים נשא ולפושעים יפגיע". הוא ישא חטאים רבים על עצמו ויכפר גם על חטאי הפושעים ויקבל על עצמו דין שהוא לא ראוי לו. פילטוס בעצמו אמר לעם לאחר שהם צעקו שלוש פעמיים צלוב אותו:"נקי אנוכי מדמו של הצדיק הזה אתם עוד ראו..." פילטוס בעצמו שטף את ידיו והצהיר שהוא לא אשם במותו של ישוע ואמר את המשפט שציטטתי ורוב העם שהיה נגד ישוע זולתי מעטים צעק:"דמו עלינו ועל בנינו" = שהאשמה תיפול עלינו לא אכפת לנו שגם בנינו ישאו באשמה. התורה באה להוות פתרון זמני מבחינת ההצדקה העצמית אך היא לא בוטלה שהרי לא הכל התקיים בה. הנה ציטוט מאיגרת שאול אל הגלטים מפרק ג': 7 וּבְכֵן דְּעוּ כִּי בְּנֵי הָאֱמוּנָה הֵם בְּנֵי אַבְרָהָם. 8 וְהַכָּתוּב, בְּיָדְעוֹ מֵרֹאשׁ שֶׁאֱלֹהִים יַצְדִּיק אֶת הַגּוֹיִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, הִקְדִּים לְבַשֵֹר לְאַבְרָהָם: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל הַגּוֹיִם." 9 מִכָּאן שֶׁהַמַּחֲזִיקִים בָּאֱמוּנָה מְבֹרָכִים יַחַד עִם אַבְרָהָם הַמַּאֲמִין. 10 הַנִּשְׁעָנִים עַל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה נְתוּנִים תַּחַת קְלָלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, "אָרוּר כָּל מִי שֶׁלֹּא יָקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם." 11 דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאִישׁ לֹא יֻצְדַּק לִפְנֵי אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. 12 וְהַתּוֹרָה אֵינֶנָּה נִזְקֶקֶת לֶאֱמוּנָה, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֶת דְּבָרֶיהָ וָחַי בָּהֶם. 13 הַמָּשִׁיחַ פָּדָה אוֹתָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בְּכָךְ שֶׁהָיָה לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ - שֶׁכֵּן הַכָּתוּב אוֹמֵר, "קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי עַל־עֵץ", 14 כְּדֵי שֶׁבְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תַּגִּיעַ בִּרְכַּת אַבְרָהָם אֶל הַגּוֹיִם, לְמַעַן נִנְחַל עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה אֶת הָרוּחַ הַמֻּבְטַחַת. 15 אַחַי, אֲדַבֵּר מִנְּקֻדַּת רְאוּת אֱנוֹשִׁית, אֲפִלּוּ צַוָּאָה שֶׁל אָדָם, לְאַחַר שֶׁקִּבְּלָה תֹּקֶף, אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלָהּ אוֹ לְהוֹסִיף עָלֶיהָ. 16 וְהִנֵּה הַהַבְטָחוֹת נֶאֶמְרוּ לְאַבְרָהָם, וּלְזַרְעוֹ. לֹא נֶאֱמַר "לִזְרָעֶיךָ", כְּמוֹ עַל רַבִּים, אֶלָּא "לְזַרְעֲךָ", כְּמוֹ עַל יָחִיד, וְהוּא הַמָּשִׁיחַ. 17 הֲרֵינִי אוֹמֵר זֹאת: בְּרִית אֲשֶׁר אֱלֹהִים כָּרַת מִקֶּדֶם, הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה אַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה לֹא תּוּכַל לְהָפֵר אוֹתָהּ וּלְבַטֵּל אֶת הַהַבְטָחָה; 18 שֶׁהֲרֵי אִם הַנַּחֲלָה הִיא מִן הַתּוֹרָה, אֲזַי אֵינֶנָּה מְבֻסֶּסֶת עוֹד עַל הַהַבְטָחָה. אֲבָל בְּהַבְטָחָה הֶעֱנִיק אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם אֶת הַנַּחֲלָה. 19 אִם כֵּן לְשֵׁם מָה הַתּוֹרָה? הִיא נוֹסְפָה בִּגְלַל הָעֲבֵרוֹת, עַד כִּי יָבוֹא הַזֶּרַע אֲשֶׁר לוֹ מְכֻוֶּנֶת הַהַבְטָחָה. הַתּוֹרָה נִמְסְרָה בְּאֶמְצָעוּת מַלְאָכִים בִּידֵי מְתַוֵּךְ. 20 הַמְתַוֵּךְ אֵינֶנּוּ שֶׁל אֶחָד וֶאֱלֹהִים הוּא אֶחָד. 21 הַאִם מִכָּאן שֶׁהַתּוֹרָה נוֹגֶדֶת אֶת הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים? חָלִילָה! שֶׁכֵּן אִלּוּ נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבִּיכָלְתָּהּ לָתֵת חַיִּים, כִּי אָז בֶּאֱמֶת הָיָה אֶפְשָׁר לְהִצָּדֵק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה. 22 אֲבָל הַמִּקְרָא הִסְגִּיר אֶת הַכֹּל בְּיַד הַחֵטְא, כְּדֵי שֶׁעַל סְמַךְ אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּנָּתֵן הַהַבְטָחָה לַמַּאֲמִינִים. 23 לִפְנֵי בּוֹא הָאֱמוּנָה נִשְׁמַרְנוּ תַּחַת יַד הַתּוֹרָה, כְּלוּאִים הָיִינוּ לִקְרַאת הָאֱמוּנָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת. 24 לְפִיכָךְ הָיְתָה הַתּוֹרָה אוֹמֶנֶת הַמַּדְרִיכָה אוֹתָנוּ אֶל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן נֻצְדַּק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. 25 אֲבָל לְאַחַר בּוֹא הָאֱמוּנָה אֵינֶנּוּ נְתוּנִים עוֹד לְמָרוּת הָאוֹמֶנֶת. 26 כֻּלְכֶם בָּנִים־לֵאלֹהִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; 27 כִּי כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר נִטְבַּלְתֶּם לַמָּשִׁיחַ לְבַשְׁתֶּם אֶת הַמָּשִׁיחַ; 28 אֵין יְהוּדִי אַף לֹא גּוֹי, אֵין עֶבֶד אַף לֹא בֶּן חוֹרִין, לֹא זָכָר אַף לֹא נְקֵבָה, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלְּכֶם אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. 29 וְאִם אַתֶּם שַׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ, אֲזַי זֶרַע אַבְרָהָם אַתֶּם וְיוֹרְשִׁים עַל־פִּי הַהַבְטָחָה.

 

[nrmlsr]

המשך התשובה

התפקידים של היהודים ושאר העמים לא בוטלו בגוף המשיח אך יבוטלו ברגע שיהיו:"שמים חדשים וארץ חדשה". אך מבחינה רוחנית אין הבדל כבר בין יהודי ללא יהודי. התפקיד של עם ישראל נשאר והוא להיות:"אור לגויים" על ידי בישור האמונה בישוע ולימוד כי ישוע היה יהודי וכי דברו מבוסס על דבר האלוהים ושהוא בחר בעמו להיות האור לעמים אך השאיר מקום לחזרה בתשובה אליו גם לעמים האחרים דרך האמונה בישוע ובכך אותם עמים יכולים להיות מסופחים לעדת ישראל במישור הרוחני דרך האמונה בישוע. הנה הוכחה שאלוהים לא נטש את עמו מבחינת ההבטחות או כל דבר אחר: באיגרת שאול אל הרומים בפרק י"א כתוב: 1 אִם כֵּן, אֲנִי שׁוֹאֵל, הַאִם נָטַשׁ אֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ? בְּשׁוּם פָּנִים לֹא! הֲרֵי גַּם אֲנִי בֶּן עַם יִשְׂרָאֵל, מִזֶּרַע אַבְרָהָם וּמִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין. 2 אֱלֹהִים לֹא נָטַשׁ אֶת עַמּוֹ, הָעָם שֶׁהוּא יָדַע מִקֶּדֶם. וְכִי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב עַל אֵלִיָּהוּ, כֵּיצַד הִתְלוֹנֵן עַל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֱלֹהִים? 3 "אֲדֹנָי, אֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ." 4 אַךְ מָה אוֹמֵר לוֹ דְּבַר אֱלֹהִים? "הִשְׁאַרְתִּי לִי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבַּעַל." 5 כֵּן גַּם בְּיָמֵינוּ נִשְׁאֲרָה שְׁאֵרִית עַל־פִּי בְּחִירָה שֶׁל חֶסֶד. 6 וְאִם בְּחֶסֶד, הֲרֵי שֶׁלֹּא עוֹד מִתּוֹךְ מַעֲשִׂים; אַחֶרֶת הַחֶסֶד חָדֵל לִהְיוֹת חֶסֶד. 7 וּבְכֵן מָה? יִשְׂרָאֵל לֹא הִשִֹיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, אֲבָל הַנִּבְחָרִים הִשִֹיגוּ; וְהַשְּׁאָר הִקְשׁוּ לְבָבָם, 8 כַּכָּתוּב: "נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה, עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה." 9 וְדָּוִד אוֹמֵר: "יְהִי־שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וּלְרֶשֶׁת וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ. 10 תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד." 11 עַל כֵּן שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם מָעֲדוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ לְלֹא קוּם? חַס וְחָלִילָה! אֶלָּא שֶׁבִּמְעִידָתָם הַיְשׁוּעָה לַגּוֹיִם, לְהַקְנִיא אוֹתָם. 12 וְאִם מְעִידָתָם הִיא עֹשֶׁר לָעוֹלָם וְהֶפְסֵדָם הוּא עֹשֶׁר לַגּוֹיִם, שְׁלֵמוּתָם - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 13 אֲלֵיכֶם הַגּוֹיִם אֲנִי מְדַבֵּר; בִּהְיוֹתִי אֲנִי שָׁלִיחַ לַגּוֹיִם מְכַבֵּד אֲנִי אֶת שֵׁרוּתִי, 14 בְּתִקְוָה לְעוֹרֵר קִנְאָה בִּבְנֵי עַמִּי וּלְהוֹשִׁיעַ כַּמָּה מֵהֶם. 15 הֲרֵי אִם הַדָּחָתָם הִיא רִצּוּי בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, מַה תִּהְיֶה הֲשָׁבָתָם אִם לֹא תְּקוּמָה מִמָּוֶת אֱלֵי חַיִּים? 16 אִם תְּרוּמַת הָעִסָּה קֹדֶשׁ, כֵּן גַּם כָּל הַבָּצֵק! וְאִם הַשֹּׁרֶשׁ קֹדֶשׁ, כֵּן גַּם הָעֲנָפִים. 17 וְאִם נִכְרְתוּ כַּמָּה עֲנָפִים מֵעֵץ הַזַּיִת, וְאַתָּה, זֵית־בָּר, הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם וְשֻׁתַּפְתָּ בְּשֹׁרֶשׁ הָעֵץ וּבִלְשַׁדּוֹ, 18 אֲזַ אַל תִּתְנַשֵֹא עַל הָעֲנָפִים. אִם תִּתְנַשֵֹא, דַּע לְךָ שֶׁלֹּא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ. 19 אַתָּה תֹּאמַר: "הָעֲנָפִים נִכְרְתוּ כְּדֵי שֶׁאֻרְכַּב אֲנִי." 20 יָפֶה! בִּגְלַל אִי־אֱמוּנָה נִכְרְתוּ, אַךְ אַתָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַחֲזִיק מַעֲמָד. אַל תִּתְגָּאֶה אֶלָּא הִמָּלֵא יִרְאָה, 21 שֶׁהֲרֵי אִם לֹא חָס אֱלֹהִים עַל הָעֲנָפִים הַמְּקוֹרִיִּים, גַּם עָלֶיךָ לֹא יָחוּס. 22 לָכֵן שִׂים לֵב לְטוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וּלְחֻמְרָתוֹ: מֵחַד גִּיסָא חֻמְרָה כְּלַפֵּי הַנִּכְשָׁלִים; מֵאִידָךְ גִּיסָא, טוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים עָלֶיךָ אִם תַּעֲמֹד בְּטוּבוֹ, וָלֹא - גַּם אַתָּה תִּכָּרֵת. 23 וְאִם לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם. 24 הֲרֵי אִם אַתָּה נִכְרַתָּ מֵעֵץ זַיִת בָּר מִטִּבְעוֹ, וּבְנִגּוּד לַטֶּבַע הֻרְכַּבְתָּ עַל עֵץ זַיִת טוֹב, כָּל שֶׁכֵּן אֵלֶּה, הַמְּקוֹרִיִּים, יֻרְכְּבוּ עַל עֵץ הַזַּיִת שֶׁלָּהֶם! 25 הֵן, אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם הַסּוֹד הַזֶּה, פֶּן תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם: קֵהוּת לֵב אָחֲזָה בְּמִדַּת מָה אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר יִכָּנֵס מְלוֹא הַגּוֹיִם. 26 וְכָךְ כָּל יִשְׂרָאֵל יִוָּשַׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יהוה 27 וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם." 28 אָמְנָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּשׂוֹרָה הֵם אוֹיְבִים בִּגְלַלְכֶם, אֲבָל בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּחִירָה אֲהוּבִים הֵם בִּגְלַל הָאָבוֹת, 29 שֶׁהֲרֵי אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ. 30 וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם בֶּעָבָר לֹא צִיַּתֶּם לֵאלֹהִים, אַךְ כָּעֵת רֻחַמְתֶּם אַגַּב אִי־צִיּוּתָם, 31 כֵּן גַּם אֵלֶּה לֹא צִיְּתוּ כָּעֵת, וְכָךְ בָּרַחֲמִים אֲשֶׁר הֻשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם יְרֻחֲמוּ גַּם הֵם כָּעֵת; 32 כִּי אֱלֹהִים כָּלָא אֶת הַכֹּל בְּאִי־צִיּוּת כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל הַכֹּל. 33 מָה עֹמֶק עֹשֶׁר הָאֱלֹהִים, מָה עֹמֶק חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ! אֵין חֵקֶר לְמִשְׁפָּטָיו וְאֵין מַשִֹיג אֶת דְּרָכָיו, 34 כִּי "מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יהוה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ?" 35 וּמִי הִקְדִּים לָתֵת לוֹ דָּבָר וִישֻׁלַּם לוֹ? 36 הֲרֵי הַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַכֹּל דַּרְכּוֹ, וְהַכֹּל אֵלָיו. לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלָמִים! אָמֵן.

 

[nrmlsr]

הוכחה לכך שתפקיד עם ישראל לא בוטל

באיגרת שאול אל הרומים בפרק ט' כתוב: אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, בַּמָּשִׁיחַ, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר; מַצְפּוּנִי מֵעִיד עִמָּדִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: 2 גָּדוֹל צַעֲרִי וְלִבִּי דּוֹאֵב תָּמִיד, 3 עַד כִּי הָיִיתִי מוּכָן לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִן הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי, שֶׁהֵם בְּנֵי עַמִּי, עַצְמִי וּבְשָׂרִי, 4 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אֲשֶׁר לָהֶם מַעֲמַד הַבָּנִים, הַכָּבוֹד, הַבְּרִיתוֹת, מַתַּן הַתּוֹרָה, עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְהַהַבְטָחוֹת; 5 לָהֶם הָאָבוֹת, וּמֵהֶם, מִצַּד יִחוּסוֹ הָאֱנוֹשִׁי, הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מֵעַל כֹּל, אֵל מְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים. אָמֵן. 6 לֹא כְּאִלּוּ דְּבַר אֱלֹהִים שָׁב רֵיקָם. הֲרֵי לֹא כָּל אֲשֶׁר מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל הֵם. 7 גַּם לֹא מִשּׁוּם הֱיוֹתָם צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם הַכֹּל בָּנִים, אֶלָּא - "בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע." 8 כְּלוֹמַר, לֹא בְּנֵי הַבָּשָׂר הֵם בָּנִים לֵאלֹהִים, אֶלָּא בְּנֵי הַהַבְטָחָה נֶחְשָׁבִים לַזֶּרַע. ולגבי הציווים התנכ"יים שהיו תקפים בעבר הם אינם חלים על מי שנמצא תחת תורת החסד. לא יהודי שנמצא תחת תורת החסד פטור מקללת התורה גם הוא ומחוייב רק במצוות המוזכרות בברית החדשה על בסיס פירות הרוח. יהודי שנמצא בגוף המשיח לא חייב לשמור מצוות המבדילות בינו לבין הגוי מבחינה רוחנית משום שישוע במותו שבר את המחיצה בין היהודי לגוי ומבחינה רוחנית איתנית שהייתה קיימת בעבר שרק ליהודים הייתה קרבה לאלוהים בוטלה ולכן הגויים בגוף המשיח הפכו מבחינה רוחנית עבור עם ישראל לאחים. ורק מצוות הקשורות באהבה תקפות לפי תורת החסד כולל אהבת האוייב מתוך מניע של אהבה ללא גבולות. שאול השליח היה בעבר אוייב לאלוהים ואלוהים למרות הכל אהב אותו וגרם לו להשתנות לטובה ולא השליך את שאול השליח החוצה אלא נתן לו הזדמנות להשתנות וכך מצפה אלוהים שהנושעים גם הם יאהבו את אוייביהם ולא רק את אוהביהם ללא תנאים כי יבוא היום שייתכן וגם חלק מהאוייבים עצמם עשויים להפוך לאוהבים אם יבחרו בדרך הנכונה ואם לא אלוהים יענשם אם ישארו בדעתם אך ללא קשר לזה מצווה לאהוב כל אחד אך אין לאהוב את חטאיו.

 

[nrmlsr]

פס' 1 ששכחתי לציין הוא

1 אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, בַּמָּשִׁיחַ, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר; מַצְפּוּנִי מֵעִיד עִמָּדִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: