כמה עולה חצי שנה בהודו?

כמה עולה חצי שנה בהודו?

אני מתכנן טיול לבד להודו, תאכלס אני לא מתפנק ומחפש לטייל ולנסות באמת לעבור מהצפון לדרום. הבנתי שרב ההוצאות בהודו זה על הנסיעות. כמה יוצא בערך חודש בהודו ??
חושב לטוס באוקטובר שיבוא עלינו לטובה =]

חוויות והמלצות יתקבלו בשימחה =) =)
 

צול1

New member
זאת באמת שאלה שאי אפשר לענות עליה

ואתה בטח גם מבין למה.
אה אתה מתכנן להיות? כמה זמן בכל מקום?
מעברים בטיסות או ברכבות או באוטובוסים?
אתה מתכנן לעשות אטרקציות או להיתקע במקומות ולעשן בהם?
קורסים? מלונות? אתה מתכנן לישון לבד או לחלוק חדרים?
אני יודע שזה אולי נשמע לך קטנוני אבל גם זה לא מספיק כדי לתת לך הערכה כספית לטיול.
הודו היא מדינה מאד הפכפכה והיא יכולה להיות מאד יקרה וגם מאד זולה. זה תלוי בך ובמה שאתה מחפש.
אני רק יכול להגיד לך שכל מי שאומר לך שהודו היא מדינה שמוציאים בה גג (!) 300 דולר בחודש בקושי טייל אלא פשוט שהה במקומות ולא זז בהם.
בחודש אחד של הטיול שלי בהודו הוצאתי בערך חמשת אלפים שקלים וזה כלל טיולים בדלהי, מומבאי, וכן בהימאצ'אל פרדש ובלדאק.
 

צול1

New member
וחשוב לי לציין שחלקתי חדר

אז אם אתה מתכנן לטייל לבד אז תצטרך להכפיל את ההוצאות על לינה.
 

sailor

New member
אפשר לטייל המון בעלות זעומה

טילתי יחד עם מישהו שסע ברכבות המחלקה שלישית, בראמסווארם ישן באכסניה של צלינים הודים (25 רופי), במקומות אחרים מצא לעתים מקדשים בהם ישן חינם ואם לא, אולמות שינה 10-30 רופי ללילה, אכל רק בדהבות מאד זולות אבל ראה המון הודו.
אני לא ממליץ לאף אחד לטיל כך, מי שזה מתאים לו לא צריך המלצה והאחרים ישנו את דעתם אחרי יום יומים, אבל זה בהחלט אפשרי.
 
אם אתה לא מתכלב

ולא אכפת לך לישון במקומות לא הכי מסודדים, לנסוע עם ההודים באוטובוס מקומי וברכבות עם המיטות שזה פחות גרוע מהקרונות של ההודים שלא משלמים ונדחפים כמו גפרורים , או לחילופין פחות טוב מהקרונות של התיירים עם המקומות השמורים אתה תסתדר מעולה לדעתי.
לא יודע איך זה היום אבל היו מקומות שבהם שילמתי 50 רופי ללילה עם מקלחות ושרותים משותפים ולא היה נורא בכלל. במקדים ואולמות לא ישנתי כי בכל זאת יש גבול שהצבתי לעצמי .
לגבי אוכל מסכים עם סיילור יש המון דאבות שלדעתי הן טעימות וזולות.
המון הצלחה הודו מדהימה
 

צול1

New member
לא ראיתי בשום מקום מחירים כאלה

בחלק מהטרקים והאיזורים המאד כפריים המחירים היו מאה ללילה, אבל זה היה נדיר. לגבי אוכל זה מאד משתנה ממקום למקום ובמה שאוכלים, אבל זאת עדין לא ההוצאה העיקרית.
לגבי הנסיעות, לא משנה באיזו צורה תיסע אתה תיסע עם הודים. פשוט ממעמד סוציו אקונומי שונה. אגב, הרבה מאד ישראלים שפגשתי בהודו נמנעו מהקשר עם ההודים וזה חבל. אולי אם ישראלים לא ינסו להימנע מקשר עם הודים חוץ מלגבי קניית סמים התדמית שלנו בהודו תשתנה (היא מאד רעה היום למי שלא יודע).
בקשר למה שסיילור אמר- אפשר גם לטוס ללונדון או לניו יורק עם אוהל, גזייה ומנות חמות, אבל זה נראה לי פספוס.
 
כפי שאמרתי

המחירים הללו היו לפני המון שנים היום אני מניח שכבר אין כאלו אך עדיין תמיד ניצן למצוא משהו זול.
לנסוע עם ההודים זו חוויה ועשיתי אותה עשרות פעמים וזו לדעתי
חלק מלחוות את הודו.
אוטובוס עם מקומיים שיש בו עזים ותרנגולות עם מוזיקה פול ווליום
ורמקולים שתלויים על התקרה עם חוט מהרדיו של הנהג שמעביר את השמע זו בהחלט חוויה.
הכי עצבן אותי לגבי ההודים זה איזה ישראלי אחד שכל הזמן חזר ואמר כמה היא מסריחה, וכמה ההודים מסריחים והכל חרא שם.
אז למה אתה עוד כאן ? לא טוב לך? תעזוב את המקום.
זה משהו שאני בחיים לא אבין
 

צול1

New member
"הודים"

ההודים הם לא רק כפריים ובורים, ולהיות איתם בקשר זה לא רק לגלות אורח רוח. בהודו (כמו בכל מדינה) יש מעמדות סוציו אקונומיים שונים ומגוונים. בנסיעות ברכבות ישבתי ליד סטודנטים ואנשי עסקים והתחברתי איתם. פגשתי אנשים עם יותר כסף ממה שסביר להניח יהיה לי בחיים וכו'.
נסעתי כמה פעמים באוטובוסים מקומיים ואף פעם לא עם תרנגולות ועזים. פעם אחת נסענו מקאסול (נשבע לך Kowega שקיים מקום כזה, שאפילו רשום בהינדי כתחנה בפני עצמה בתחנות האוטובוסים בקולו, מנאלי ומאניקארן) והיו מיליון אנשים באוטובוס בגלל פסטיבל שהתקיים באיזור.

בכל מקרה, בקשר למחירים שנתת- הם השתנו מאד. הגסט-האוסים, לפי מה שאני ראיתי, מתחילים ממחירים של 300-500 רופי. לא כדאי לבנות על מחירים כמו 50-100 רופי. וגם בקשר לאוכל- מנה ממוצעת (גם בדוכן רחוב) מתחילה מ50 רופי. שמעתי סיפורים על אנשים שאכלו לפני שנים טהאלי ב10 רופי. זה לא קיים יותר.
 

sailor

New member
מחירי לינה מגוחכים הם באכסניות להודים

בהן ישנים עשרות אנשים באולם שינה, מי שטוב לו ללון במקום כזה לא ישלם יותר מכמה עשרות רופי ללילה.
בדהבות אכלתי ב-30 רופי וגם ב-150 רופי, תלוי קודם כל במיקום ואח"כ באוכל.
 
זה ברור וידוע שיש מעמדות

אני רק סיפרתי את החוויות שלי
אנשי עסקים וסטודנטים ראיתי בלי בסוף .
ואין מה לעשות עבורי נסיעה באוטובוס של מקומיים היא חוויה מדהימה
מציד שיהיו גם 9990000 בתוך האוטובוס.
ורק שהייתי על גג האוטובוס כמה שעות בנסיעה ארוכה
הבנתי כמה לאט הם נוסעים (באחת הנסיעות שלי)
 
אתה טיילת הרבה בחודש

לטייל ב 5000 שקל את המרחקים שאתה עשית בחודש אחד זה מחיר ממש ממש סביר לדעתי.
יש מצב אתה מספר קצת על הטיול שלך וחוויות?
 

צול1

New member
בשמחה

בגדול טסתי לחודשיים כשמתוכם חודש אחד טיילתי עם בת הזוג שלי ובחודש השני למדתי.
המסלול שלנו היה כזה:
- נחתנו בבוקר במומבאי וטיילנו עם מונית צמודה כל היום באיזור הקולבה. בלילה טסנו ללה (חשוב להזמין כרטיסים מראש אחרת הם יקרים), כשהגענו לשם היה לי קשה להתרגל לגובה ובמשך השלשה ימים הראשונים הסתובבנו בעיר, שהיא נחמדה מאד וידידותית מאד. לאחר מכן עשינו טרק (עם מדריך. כל מי שעשה שם טרק לבד חזר בחילוץ), עלינו לאגם פאנגון והלכנו לשמוע הרצאה של הדלאי לאמה שהייתה באיזור.
- לאחר מכן ירדנו במשך יומיים למנאלי. בדרך עצרנו באגם צומורורי שהוא ממש יפה וממש נחמד. הייתה אווירה מאד פסטורלית ונחמדה. הירידה למנאלי ממש לא נוראית. אני מתאר לעצמי שהעלייה לשם במכונית היא יותר קשה מכיוון שאתה מרגיש את המחסור בחמצן ואילו בירידה אתה רק מרגיש יותר טוב ככל שאתה יורד בגובה. אני לא אגיד שזאת הייתה הנסיעה הכי טובה של חיי, אבל יחסית למה שעשו ממנה וכל המיתוסים סביבה היה בסדר גמור.
- את מנאלי בת הזוג שלי מאד אהבה אבל אני פחות. אני מתאר לעצמי שזה עניין של טעם. יש שם המון אטרקציות בסגנון של טרקים בכפרים שמסביב, דאייה, רכיבה על סוסים וכו'. אולד מנאלי כשלעצמה זה פשוט רחוב אחד ארוך עם המון מסעדות וגסטהאוסים, וניו מנאלי זאת עיר קטנה. התיירים בדרך כלל נמצאים באולד מנאלי והתיירים ההודים נמצאים בניו מנאלי. אני הלכתי למקדשים באיזור ולהסתובב בניו מנאלי.
- משם יצאנו באוטובוס לפרוואטי כשעצרנו בעיירה "נגאר" שהיא חמודה. יש שם מקדשים וטירה עתיקה ומוזיאונים. הגענו בטעות ביום שני כשהכל היה סגור אבל בקטנה. בכל מקרה, משם לקחנו מונית לעמק פרוואטי.
פרוואטי בנויה משביל אחד או שניים מאד ארוכים שיש עליהם כפרים מרכזיים שמהם יוצאים לכפרים יותר רחוקים. אנחנו עצרנו ללילה הראשון בכפר "ג'רהי" והתארחנו במקום מאד נחמד. למחרת נסענו ועלינו לכפר מלאנה שחיה בו קהילה מבודדת מאד. זה מעניין מאד לראות אותם אבל הם לא ממש חברותיים. לפחות הדרך מאד יפה .
לאחר מכן נסענו לכפר מאניקארן שהוא פשוט מדהים! רוב הישראלים מפספסים אותו מסיבות שאני לא מסוגל להבין. זה אחד מהמקומות המיוחדים ביותר שהייתי בהם בהודו. זה כפר קטן שיש בו שני מקדשים שהם אתרי עליה לרגל להינדואים ולסיקהים. הכפר בנוי על מעיין חם כשנקודת הפעפוע המרכזית שלו מזוהה עם האל שיווה, ויש בה פסל יפה שלו שנראה כמו יוצא מתוך המים המבעבעים. כמו כן יש שם מקדש סיקהי מקסים עם בריכות רחצה שאפשר להתרחץ בהן ביחד עם הסיקהים. אני וחבר קמנו לתפילת הבוקר שלהם והייתה חוויה. בנוסף לזה, יש שם שוק מאד נחמד וזה מקום טוב מאד מבחינת מחירים לתפור בגדים.
- לאחר מכן נסענו לקאסול כי היינו חייבים לראות מה זה המקום הזה. זה שטויות. בסך הכל שני רחובות קטנים עם המון גסטהאוסים ומסעדות. יש משם יציאה לשני כפרים יפים וביה'ס לילדים מקומיים. יש שם אוכל טוב ובית חב"ד ועושים מסיבות כל הזמן ביער. אני לא אהבתי את המקום אבל כל אחד ומה שעושה לו את זה.
משם חזרנו למנאלי ונסענו לצ'נדיגהר על מנת לנסוע להרידוואר ולרישיקש. בצ'נדיגהר לא כל כך נהנינו. היה שם חם מאד (!) והמחירים היו יקרים והיה לנו רצף של תקריות לא נעימות כמו פשפשים בחדר במלון, בלבלו אותנו בין התחנות אוטובוס ואף אחד לא ידע להגיד לנו איזה אוטובוס נוסע להרידוואר וכו' אבל בסוף יצאנו משם. צ'נדיגהר רגועה מאד ויש בה מה לראות. סתם היה לנו קצת מזל רע איתה.
בהרידוואר היה מדהים! פשוט מדהים! יש שם שוק ע-נ-ק והמון מה לראות. אפשר לקנות כרטיס משולב לשני מקדשים שיש שם שכולל הסעה אליהם, עליה לרכבל במקום לעלות במדרגות וכו'. המקדשים נחמדים מאד ויש אווירה נעימה. פוגשים שם המון הודים מכל רחבי הודו ומעמדות סוציו אקונומיים שונים. התלבטנו אם להגיע לשם ובסוף נשארנו שלשה ימים כי נהנינו מאד. כמו כן הפוג'ה על המים מדהימה. שווה האמת להגיע לשם רק בשביל לראות את הפסל הענקי של שיווה בכניסה לעיר ואת ה"VAAAAA" שכל ההודים עושים כשהם רואים אותו. פשוט חווייה.
- משם נסענו לרישיקש לארוחת ראש השנה. לא ממש נהנינו ברישיקש. די שיעמם לנו אז נסענו לדלהי אחרי כמה ימים.
- בדלהי היה מדהים! כל מי שמספר לך שדלהי מסריחה לא טייל בה. ישנו בפהר' גאנג' (המיין באזאר) שהוא בכלל לא כזה נורא כמו שמספרים. הוא לא יותר מלוכלך מהקוואסאן בבנגקוק ובטח שלא יותר המוני ממנו או לא נעים ממנו. כמעט אף אחד לא יודע אבל חמש דקות הליכה מההארי ראמה (מעוז הישראלים המפורסם) יש את תחנת המטרו של דלהי שממנה נוח מאד לנסוע לכל רחבי דלהי. טיילנו בדלהי במבצר האדום, בג'אמה מסג'יד ובשוק שלידו, הלכנו לגן חיות של דלהי, הלכנו ברגל מהמיין באזאר למתחם הקניון שנמצא ממש עשר דקות משם, וכמו כן נסענו במטרו למקדש האקשרדהאם שחייבים ללכת לשם לחצי יום! הוא הרבה יותר יפה בעייני מהטאג' מהאל. המקדש עצמו מדהים ביופיו ויש גם שלשה מתחמים של אטרקציות ליד במחיר 250 רופי. ב19:00 יש כל יום טקס פוג'ה ומופע אורות מדהים ב30 רופי. קיצר שווה.
- שם פגשנו את אבא של בת הזוג שלי ונסענו איתו ליומיים לאגרה עם נהג פרטי. לאחר מכן חזרתי לאיזור רישיקש לעיירה בשם MUSSOORIE כדי ללמוד. היא גם עיירה נחמדה. עיר נופש שנמצאת על הר גבוה. נחמד. יש שם את הממתקים הכי טובים שאכלתי בטיול.
מקווה שעזר.
 

kogawa

New member
אני רואה שהשארת את אתרי דלהי היפים לטיול הבא

אתר התיירות מספר אחד בהודו על פי המבקרים הוא קוטוב-מינאר.
המבנה שיש האומרים שיפה מהטאג', זהו קברו של הומאיון, וכן כל האטרקציות של אזור ניזאם-עוד-דין.
את מקדש הלוטוס הבהאי המדהים.
את מתחם דיללי-האט.
כמובן שהראג'-גהאט.
הג'אנטרמאנטר של דלהי
גני לודי המדהימים
ראג'יפאט, גבעת ראסינה ושער הודו.
השוק בראג'יב-צ'וק במרחק כמה דקות הליכה מפאהרגאנש, וכל קאנוט-פלייס
המקדש הסיקהי
בית החולים הג'ייני לציפורים
בית בירלה בו נרצח גאנדהי
בית הכנסת היהודי
בירלה-מאנדיר
בקיצור, בפעם הבאה בדלהי שריין שבוע לביקור בעיר, ועוד שבוע לאתרי מומבאי שאני מבין שכמעט לא ראית פרט לקולבה, ויש בה אפילו יותר מה לראות מאשר בדלהי. אחת הערים המדהימות שיש בהודו!
 

צול1

New member
הייתי גם ברוב המקומות האלה

והייתי בדלהי יותר משבוע ונהניתי בה מאד. למעשה כל כך נהניתי בה שדחיתי את הטיסה למומבאי ביום כדי להישאר בה יום נוסף.
פשוט כתבתי על המקומות שהייתי בהם בחודש הראשון בהודו. בחודש השני כשלמדתי במסורי השארתי לעצמי עוד יומיים כדי לטייל בדלהי ולבקר שוב במקומות שאהבתי (כמו גני לודהי) ולבקר ברוב המקומות שציינת. בבית החולים הג'אייני וקבר הומאיון לא הספקתי להיות.
 
למעלה