כמה פעמים אפשר לעשות את

כמה פעמים אפשר לעשות את

אותה טעות? אני כל הזמן מאמינה לדברים שאבא שלי מבטיח, מתכננת תוכניות לפי זה, מקבלת החלטות, עושה שינויים (אפילו חזרה מחול לארץ) ובסוף- הסטירה מגיעה... הוא מודיע שבסוף הוא החליט שזה לא זה והוא משנה את החלטתו. וזה קורה לי שוב ושוב ופוגע בי שוב ושוב, למה אני לא מצליחה להתנער ולילמוד מהטעויות שלי ?
 

bodas

New member
היי שרון

גולשת יקרה, אנו שמחים על השתתפותך בפורום. על מנת לפתח את הדיון במקרה שלך נבקשך להתייחס לשאלות הבאות, כמיטב יכולתך: • אם טרם תואר – מהו הרקע לטעות? • כיצד נפגעת מהטעות? האם הפגיעה הינה לטווח קצר או ארוך? • כיצד, לדעתך, נתפסה הטעות ע"י הצד השני המעורב בה? כיצד הצד השני נפגע? • מה ניתן היה לעשות כדי למנוע את הטעות? לחילופין, מה היית עושה אחרת? מה למדת מהטעות? • האם הטעות הפיכה? האם יש משהו שניתן לעשות כדי לתקנה כעת? • מה את/ה מצפה להשיג מהדיון בפורום? (פתרון, תמיכה, סיוע?...) חברי הפורום מוזמנים להתייחס לתשובות הכותב/ת, להביע את דעתם או עמדתם ולהציע את פתרונם לתיקון או מניעת הישנות הטעות. בסיום הדיון יגובש "דף מקרה" שיתועד בארכיון הפורום. יש לשמור על כללי התנהגות והתבטאות הולמים, תוך התחשבות ברגישות הדברים! דיון פורה!
 
סליחה שלא אתייחס למיקרה שלי

לפי הנקודות שהעלתם. פרקתי מה שהיה לי על הלב ולצערי אנני יכולה להעמיד את הדברים ולהציגם באופן המבוקש. אם ניגזר עלי כתוצאה מכך לא לקבל מענה בפורום- אקבל את הדין. אמשיך ליצפות מהצד, בנתיים לא ראיתי קוד התנהגותי לצופה. תודה ושבוע טוב.
 

bodas

New member
חס וחלילה ../images/Emo13.gif

הבחירה להשתתף בפורום בפורמט שקבענו לו נתונה לבחירת הגולש. אם הוא מעדיף שלא, זה מקובל ומובן עלינו. המטרה האמיתית של הפורום היא לתת מענה ישיר לפונה, כשעל הדרך היינו רוצים גם לאגד את כל המידע בארכיון הפורום כדי שאנשים אחרים יוכלו ללמוד מטעויות של אחרים. אני מקבל בהבנה מלאה את רצונך, אבל אין צורך להיות דרמטיים - אין דין של התעלמות לגבי מי שלא מפרט.
שבוע טוב
 
נירגעתי....לרגע חשבתי שיש פורמט

קבוע לכתיבה בפורום ואני נילחצת מהגבלות על הכתיבה שלי (ואני הרי כותבת בנישמתי).
 

bodas

New member
את יותר ממוזמנת לפרט את אשר

על ליבך, גם מבלי להתייחס לנקודות שהעלנו בהודעה המנהלתית. גלישה נעימה
 

SCraTCheD

New member
טעות מבחירה.

בתוך עצמך את יודעת שאם תרצי בפעם הבאה שלא לעשות את הטעות אז לא תעשי אותה. פתטי. אין לך שום טעות ללמוד ממנה, יש לך ציפיות מיותרות. את מאמינה בלב שלם שהוא ישתנה או ישנה לפעם הבאה את דפוס ההתנהגות וזאת הטעות. הבעיה כנראה שאת מפחדת שאת לא תאמיני לו בדיוק ביום שהוא כן ישנה. אני לא יודע עד כמה אני צודק, אני יודע שבמקום לבלבל בשכל עדיף שתדברי איתו, כי אחרי שתדברי איתו תוכלי באופן שלם עם עצמך לעשות מה שאת רוצה, גם אם הוא ישתנה אח"כ את תמיד תדעי שאת הבהרת לו איפה הבעיה ולמה עשית את הצעדים שלך כמו שעשית אותם. מקווה שיסתדר, נדב.
 
למעלה