כמה קישורים כלליים

התעוררת עוד פעם?

שמע, אתה מאוד מעייף אותי עם ההערות השליליות שלך שמעידות על חור בהשכלה שלך.
חוק המקרקעין כולו חל גם על בניין משותף.
כל אחד מהדיירים בבניין משותף, שותף בבעלות על החצר המשותפת.
אין דבר כזה "חוק הבתים המשותפים" יא מצחיקון שאני לא יודע מאיפה הגרילו אותך.
תקרא את הקישורים שציינתי, מדובר שם על שימוש סביר בהתאם להוראות סע' 31 לחוק המקרקעין ( ואל תמציא חוקים ).
אל תמהר להגיב, אלא תלמד את הנושא יותר לעומק.
&nbsp
אנשים מצחיקים יש פה...
 
דיירים הם שותפים במקרקעין, יא מצחיקון

רק שבבניין משותף חל עליהם גם התקנון המצוי לרבות התוספות שלו.
&nbsp
כל דייר הוא שותף במקרקעין שחלים עליו גם תנאי התקנון המצוי והתוספות לחוק המקרקעין.
אז מה חשבת לגבי חצר משותפת? שהיא לא מקרקעין של שותפים? שמע, אתה ליצן אמתי...
 
סע' 31, חל גם על חצר משותפת

וזאת לא דעתי האישית, כמו שאמרתי אני בכלל לא מציין כאן דיעות אישיות.
אם בא לך, אתה מוזמן לקרוא את הפסה"ד הבא של בימ"ש המחוזי שדן בשאלה לגבי שימוש סביר לפי סע' 31 לחוק המקרקעין כשמדובר בחצר משותפת.
&nbsp
קרא כאן-
https://www.ruling.co.il/בית-המשפט-...23-09-15_30b477b8-f34d-41cd-bfc7-63175c1c837e
&nbsp
שמע, אני אודה לך אם תפסיק להשפיל אותי כפי שאתה משפיל אותי.
 
איך קובע שאין פירות ?

להשכיר חנייה לגורם זר ולקבל דמי חנייה, זה לא פירות מנכס?
ומה קשור פירות בכלל לשיתוף מקרקעין?
מקרקעין לא חייבים להצמיח שום פירות.
אם יש שיתוף מכל סוג, אז חייב להתקיים שימוש סביר.
מדובר בסע' חוק שחל על כל החוק כולו, ואינו נעצר לעמידת דום כשמדובר בבניין משותף.
איזה המצאות משונות אתה ממציא....
&nbsp
כמובן שחצר משותפת זה מקרקעין לכל דבר ועניין.
חלק מהחצרות המשותפות בארץ, הן רכוש פרטי משותף לכלל הדיירים.
חלק אחר של החצרות, בבעלות רשמית של מנהל מקרקעי ישראל. אבל גם אז חל עליהן חוק שימוש סביר.
אין דבר כזה שימוש שאיננו סביר.
חובת הסבירות, נובעת מסע' 31 לחוק.
 
אני מנסה להבין אותך....

כשאתה מנומס, אני מוכן לשמוע הכל.
האם אתה אומר שאין שום חובה להשתמש במקרקעין באופן סביר?
האם מותר להשתמש במקרקעין משותפים באופן בלתי סביר?
אם יש חובה כזאת, איפה היא מופיעה אם לא בסע' 31 לחוק המקרקעין ?
אשמח ללמוד ממך...
&nbsp
בכל מאמר שאני קורא או פס"ד, אני שומע על "שימוש סביר".
 
פססס, קרמר ?

מה עם סעיף "תום הלב" בחוק החוזים?
האם חל על ניהול / התנהלות בבניין משותף, או שכל קשר הוא פרי דמיוני הפרוע ?
&nbsp
לפי גישתך, אין שום קשר בכלל בכלל....
 
מה עם צמחים בסמוך למיצר ?

סע' 51 הדן על מחוברים במיצר, איננו חלק מהפרק על בתים משותפים.
לשיטתך, הסעיף איננו חל על דיירי בניין משותף, או וועד בית של בניין משותף, מפני שאיננו חלק מהוראות החוק שיוחדו לבניין משותף.

האם כך ?
 
כמה קישורים כלליים

חשבתי לעצמי, הואיל והפורום הזה פורום משפטי או מעין משפטי, אציין כאן כמה קישורים שישמשו אותי וגם אחרים.
הבסיס ליחסי וועד הבית, הוא התקנון המצוי בחוק המקרקעין, וחוק המקרעין עצמו כמובן על כל יתר הסעיפים שלו.
התקנון המצוי, ניתן לשינוי בידי אסיפת הדיירים. אך כל זמן שלא צוין אחרת, התקנון המצוי הוא ברירת המחדל לכל בניין משותף.

https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/286_001.htm

https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/286_001.htm#hed28

באופן כללי, אני מציין כאן דברים תוך סימוכין ולעולם לא קובע שום דבר על דעת עצמי.
אני חושב שזה חשוב לנמק כל המלצה, או לפחות להפנות לדבריהם של עו"ד אחרים, מאמרים מקצועיים, פורומים שמנוהלים בידי עו"ד.
כך אני חושב.. זו דעתי האישית....
לדעתי זה לא מכובד להגיב בסגנון "אתה טועה וזהו" מבלי להפנות לסימוכין מכל סוג. והייתי אומר זאת גם לעו"ד מקצועי. מי שזה לא יהיה.

יתכן שאשרשר לעצמי עוד כמה הודעות.
 
זהו התקנון המצוי

זהו התקנון המצוי בקישור ישיר. ( לאחר סע' 170 לחוק המקרקעין ).
חשוב לציין שמדובר בתקנון מאוד מאוד קצר, שלא עודכן כבר שנים ארוכות.
על כן יש גם עניינים שהתקנון המצוי שותק לגביהם או שאיננו ברור לגביהם.
אם מישהו סקרן, אפרט בתגובה אחרת.
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/286_001.htm#med11

בעיקרון, בדר"כ כשמדובר בחוק / בתקנון / או במאמר על "רוב הדיירים", הכוונה ל"רוב רגיל באסיפת הדיירים".
כשמדובר על "רוב מיוחס" או "רוב של שני שליש", הכוונה היא ל"רוב של שני שליש באסיפת הדיירים".
רציתי רק לציין את זה מפני שהיו כאן כמה שרשורים בנושא שהנושא לא הובהר במפורש.
החוק או התקנון, מתייחס לרצונם של הדיירים רק כפי שהוא מבוטא באסיפת הדיירים ולא מחוצה לה.

כדאי לקרוא את כל התקנון לרבות התוספת השנייה והשלישית, מפני שאסיפת הדיירים איננה "כל יכולה", ובכל זאת ישנן תניות חוק שקובעות שינויים כאלה ואחרים שאינם דורשים את הסכמת רוב הדיירים.
ישנן גם תניות שדורשות רוב רגיל, או רוב מיוחס. תלוי בהקשר.
 
איזה רוב נדרש לכל החלטה

בעיקרון, יש החלטות שמחייבות החלטת רוב רגיל, רוב מיוחס, או שאינן מחייבות אישור האסיפה הכללית בכלל.
התקנון המצוי והתוספת השנייה והשלישית מפרטות לגבי כל פעולה וסוג הרוב שהיא מחייבת, אם בכלל מחייבת רוב כלשהו.
יש כאן מן טבלה שנערכה במאמר של עו"ד, שבעצם אמורה להכליל את החוק למן טבלה נוחה.
בכל פער שקיים בין הטבלה / המאמר לבין החוק, החוק הוא זה שקובע ( חוק המקרקעין ).
אני לא אחראי לנכונות של תוכן הטבלה.

https://www.melnik.org.il/בתים-משותפים/אלו-החלטות-ניתן-לקבל-בבית-משותף-ומהו-הרוב-הדרוש/
 
הכלל הוא שכל החלטה נקבעת ברוב רגיל

סע' 12 ל"תוספת הראשונה" לחוק המקרקעין, קובע שהחלטות של האסיפה הכללית תתקבלנה ברוב של אסיפת הדיירים.
לכלל הזה יש חריגים, אבל הכלל הוא שלאף אחד מהדיירים אין זכות לדין עצמי, למעט חריגים שצויינו במפורש בתופסת השנייה.
כל החלטה אחרת טעונה רוב רגיל / מיוחס של אסיפת הדיירים ( תלוי בהקשר ).
יוצא מזה, שאם מדובר בהחלטה שאיננה מפורטת בתקנון המצוי ולא באף תוספת לתקנון בחוק המקרקעין, זו החלטה שנקבעת ברוב דיעות, גם אם יש צורך חיוני במימוש ההחלטה.
לדוגמא- איטום הגג, גינון, הצבת גדר היקפית מסביב לחצר המשותפת וכיוב' עניינים.

התוספת שמדברת על החלטות שמחייבות רוב רגיל, למעשה מיותרת... זה הרי מובן מאליו, מפני שזהו הכלל.
אם כבר יש פירוט היה מקום לפרט עוד פעולות כמו איטום הגג וסיוד הגג, גינון, וכיוב'.
 
שכר טרחה לנציגות

כמו שציינתי במקום אחר, אין שום מניעה חוקית לשלם שכר טרחה לנציג וועד בית.
בשום מקום לא נקבע שתפקיד זה ייעשה בהתנדבות.
למעשה, יש כמה מקומות בחוק המקרקעין בהם מדובר באופן מפורש על קביעת שכר לנציג הוועד. ( עיין בסע' 68 לחוק המקרקעין ).
אין שום מניעה חוקית להעלות את הנושא לאסיפה הכללית, ולקבוע שנציג הוועד יקבל שכר כזה וכזה על טרחתו, נאמנותו.
&nbsp
https://www.lawguide.co.il/forum/בתים-משותפים-ועד-בית/?m=291895
&nbsp
קרא גם כאן. אל תתעצל/י....
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4246391,00.html
&nbsp
לא הבנתי את הוויכוח המר והמתיש על חשבוניות....
יתכן שקיימת חובה כזאת ויתכן שלא. אני לא רוצה להתווכח על זה יותר.
 
שימוש סביר ברכוש המשותף

זו אחת הבעיות היותר חריפות של התקנון המצוי וחוק המקרקעין, שאין שום הגדרה ל מהו "שימוש סביר".
סע' 31 לחוק המקרקרעין - "... רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים... להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר".
למעשה, כל שימוש בחצר המשותפת הנו סביר כל זמן שלא נאסר ובתנאי שאינו מונע שימוש כזה מאחרים.
לדוגמא- הדלקת מנגל, הצבת סוכה בחג הסוכות. וגם חניה מאולתרת בחצר המשותפת ( ללא סלילת בטון ). מסיבות על גג הבניין, גם האכלת חתולים ( בדר"כ חוקי ).
כל אלו הוכרו בפסיקה כפעולות "סבירות" של דייר שעושה שימוש בחצר המשותפת ושאינן מונעות שימוש כזה מאחרים.
הוועד רשאי לאסור פעולות כאלה בתקנון באסיפה הכללית אך כל זמן שלא נאסרו בתקנון או בחוק מקומי, מדובר ( כנראה ) בשימוש סביר.
יחד עם זאת, המשטרה והעירייה לא מתערבים בעניינים כאלה, ולא ייתנו לדייר מענה דחוף ומיידי לבקשתו.
&nbsp
https://www.google.co.il/search?new...hUKEwiX_ZLV0OPjAhXtShUIHfFFC-0Q4dUDCAo&uact=5
&nbsp
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4073151,00.html
&nbsp
http://www.tarbut-hadiur.gov.il/content/20156
&nbsp
 
למעלה