כמה קשהההה

כמה קשהההה

הקושי בגידול הילד ...כשאין בית קבוע מקום להניח בו את הראש שניתן לקרוא לו "בית" אני אוספת שקל לשקל בשביל לקנות בית ובכל פעם שאני כמעט מגיעה לסכום הראשוני שאני צריכה לתת קם הדולר ומטפס לגבהים חדשים ומרחיק את החלום וכך אנחנו נותרים שוב חסרי דיור נעים ונדים מבית לבית .. מאסתי בזה וקצה נפשי אלוהים איפה רחמיך? שכחת אותי? אני שמאמינה בלב שלם שמישהו למעלה מסתכל עליי ומקשיב ממתינה עדיין שסוף סוף היושב במרומים ישעה לתפילתי ולמרות התקווה יש ימים קשים כמו היום שלפתע הכל חשוך ונראה קודר שהיום הארור הזה יעבור כבר
 
תגובה לכמה קשה....

הקושי שלך נובע מהמחשבה שלך. במקום לחשוב על השפע, את חושבת על החוסר. ומכיוון שהיקום מעניק לנו את מה שאנו חושבים ומתרכזים בו, היקום ממשיך להעניק לך את החוסר. את משוועת לבית אך המצב הכלכלי גורם לך להתרחק מהבית. כן? תשובה: לא! לא הדולר הוא זה שמרחיק לך את הבית, אלא משהו אחר. מלבד הסכום הראשוני לקניית הבית, האם עלו לך מחשבות כגון: האם אצליח לשלם את המשכנתא? מספיקה רק שאלה זו בכדי להרחיק ממך את הבית המיוחל. אם אכן חשבת כך, עליך לשנות את מחשבתך ולחשוב: אין שום בעיה, אצליח לשלם את המשכנתא ועוד ישאר לי כסף רב לצרכים נוספים. היקום/אלוהים מגשים כל משאלה. אם ישנה משאלה שהספק מסתתר בתוכה, משאלה זו תתגשם. אם ישנה משאלה שהספר אינו מסתתר והבטחון רב ועוצמתי, משאלה זו תתגשם. תנסי לשנות את מחשבותיך לגישה חיובית. אם את שמה לב שגישתך שלילית, תחשבי מיד על גישה זו כדרך בונה לגישה חיובית. לדוגמה: האם אצליח לשלם את המשכנתא? (ישנו פה ספק) מיד תחשבי: בטח, וודאי, ברור שאצליח (הסרת הספק) ובכן, מה שהצעתי, לא יזיק ובהחלט עלול לעזור. בהצלחה... ואני אומרת לך: בטח שתוכלי לשלם ובטח שתגיעי במהירות לבית משלך. את ראויה לבית ובית ראוי לך. חיזקי ואימצי...
 
למעלה