כמה רגעים של הרהורים
כמו בדרך כלל אני מניחה שבסוף איכשהו זה יצא לי ככתיבה עצמית משהו כזה ששוב עוד כמה זמן אני אסתכל ורק אשכיל ממנו.אבל זה לא אומר שאסור לכם להגיב... לפני שנה נפגעתי מאוד מאמיר, הבחור שיצאתי איתו כמה שנים. זה נגמר בשברון לב מאוד גדול. אחרי אמיר פשוט הפסקתי להאמין בבנים, במערכת יחסים נורמלית וכל מה שמשתמע מזה. אחרי אמיר אפילו הפכתי להיות קצת פראנוידית למשעי ומנתחת מוצלחת בכל מה שקשור למערכות יחסים. לפני חודש וחצי הלכתי למסיבה יחד עם חברות. ממש נהנתי במסיבה, היה משעשע והתחילו איתי בחורים ממש משעשעים... ופתאום ככה לכיון השעה 02:00 קלטתי איזה בחור מסתכל עליי מהצד, מסתכל ולא ממש יודע מה לעשות עם עצמו.כל בחור שהתקרב אליי הוא עשה פרצופים של אוי לא היא תכף תעלם מפה.ואני? כל מה שרציתי שהוא יתחיל איתי. אז אחרי 30 דקות בערך הוא התחיל איתי.הדרך מלרקוד עד לצאת החוצה ולדבר כמו שני בני אדם הייתה מאוד מאוד מאוד מהירה. ולא, לפני שאני אמשיך ממש לא קרה כלום. דיברנו 4 שעות, כל אחד מאיתנו נטש את החברים ופשוט דיברנו על הכול. בשעה 06:30 כבר סגרו את המסיבה ונאלצנו ללכת הביתה. נתתי לו את הטלפון שלי. אם האמנתי שהוא יתקשר?ממש לא. אבל הפלא ופלא הוא התקשר יום למחרת בשעות הצהריים ושאל אם אני עדיין רוצה לצאת איתו. אמרתי לו שאני אשמח ועדיין לא האמנתי שהוא יתקשר שוב בערב כדי לקבוע איתי שעה.. הממ כן. יצאנו בערב התעקשתי להגיע לאזור שלו ולא לאיזור שלי קודם מתוך חוסר ידע וסמיכות על אדם שבעצם הכרתי לפני רגע וחצי והכרתי אותו במסיבה.נסענו ביחד לאיזשהו מקום בהרצליה. כשהגעתי הוא הביא לי זר פרחים,משהו שנורא מקסים בעיני.שוב השיחה זרמה, כל כך זרמה ששוב סגרנו את המקום.בדרך חזרה לכיון האוטו הוא הציע לי לקפוץ אליו. התגובה הראשונית והמיידית שלי הייתה תודה אבל לא תודה. פתאום הוא נעצר הסתכל לי בעיניים והודיע לי חד משמעית שאם הוא היה רוצה להפוך את זה למשהו זול ומהיר כנראה שכבר היה קורה משהו אתמול או לחילופין היום. פתאום נרגעתי, הסתכלתי לו בעיניים והרגשתי ממש בטוחה. הגענו אליו הביתה והשיחה נמשכה עד 09:30 בבוקר. עד שהוא היה צריך לחזור לצבא.רק בבוקר אחרי אלוהים יודע כמה שעות שהיינו ביחד הוא שאל אותי אם הוא יכול לנשק אותי. זה היה מקסים,הנשיקה הייתה נהדרת והכול מצוין. דורון הוא קצין בקבע, שחוזר פעם בשבועיים הביתה ואין לו הרבה זמן. אין לי בעיה עם זה, ידעתי את זה ברגע שהתחלנו לדבר וזה לא שלא חוויתי מערכת יחסים כזאת כבר בעבר... . הבחור חזר לצבא ואני לפני כל שיחה אותו בשבועיים שאחרי פשוט הייתי בלחץ.. לחץ שגם עד עכשיו לא עובר. כל שיחה איתו מלחיצה אותי , רק בצורה החיובית. בשבועיים הראשונים דיברנו בין 50 דקות לשעתיים כל יום. היה אדיר,הרגשתי שאני מכירה אותו קצת יותר מיום ליום. אחרי שבועיים הוא חזר הביתה או יותר נכון חזר הביתה לקראת הדייט השני. הסופ"ש היה מדהים ובאמת הרגשתי שגם אני משתנה לטובה, אני לא נלחצת משטויות,משתדלת לנתח כמה שפחות עד בכלל לא בקיצור הכול מצוין. הוא חזר לצבא לפני שבועיים וזמן השיחות התמעט. לגיטמי,הבחור באמת עסוק ובאמת שאני מעריכה כל שיחה ושיחה איתו. יום שישי דיברנו ממש כמה דקות שאחד מהמשפטים שלו היו וואי לא דיברתי עם ההורים שלי שבוע. פתאום הבנתי שהוא משקיע בי גם את מעט הזמן שלו,זה באמת היה ממש ממש נעים לשמוע. אתמול לא דיברנו, לא יודעת הייתה לי תחושה שהוא ממש עסוק והוא גם לא התקשר. במצב של פעם כנראה שהייתי מתחילה לנתח את זה אבל באמת לא הרגשתי צורך. הלכתי לישון אתמול לפני המשמרת כשהתעוררתי בבהלה מחלום מאוד מוזר. חלמתי על אדם שנופל לתוך תעלה.התעוררתי במצב מאוד רע. ראיתי שהשעה אחת ושהוא לא התקשר. רצתי לביפר של אבא כי הוא מקבל הודעות על כל מיני פעולות והוא קיבל הודעה שהייתה פעולה קשה בכלכיליה,חיילים נפצעו. מצוין,הגזרה של דורון.פתאום לא ידעתי מה לעשות, להתקשר אליו?באחת בלילה?איך הוא יבין שאני יודעת הרי גם אבא שלי לא יודע שאני מציצה לו שם בביפר.וכל שיחה שלי איתו מלחיצה אותי.הוא אמור להיות עכשיו בבית לארבעה ימים, אפילו לקחתי חופש בשביל להיות איתו. עוד לא שמעתי ממנו ואני אפילו לא יודעת אם להתקשר או לא. אני נותנת לעצמי פתאום דד ליינים לא אני אחכה עד השעה הזאת והזאת ואם הוא לא יתקשר אני אתקשר.. אוף... שונאת להיות כזאת כי אני לא. להתקשר לא להתקשר?מתישהו האצבעות שלי יחייגו בלי לשאול אותי...
כמו בדרך כלל אני מניחה שבסוף איכשהו זה יצא לי ככתיבה עצמית משהו כזה ששוב עוד כמה זמן אני אסתכל ורק אשכיל ממנו.אבל זה לא אומר שאסור לכם להגיב... לפני שנה נפגעתי מאוד מאמיר, הבחור שיצאתי איתו כמה שנים. זה נגמר בשברון לב מאוד גדול. אחרי אמיר פשוט הפסקתי להאמין בבנים, במערכת יחסים נורמלית וכל מה שמשתמע מזה. אחרי אמיר אפילו הפכתי להיות קצת פראנוידית למשעי ומנתחת מוצלחת בכל מה שקשור למערכות יחסים. לפני חודש וחצי הלכתי למסיבה יחד עם חברות. ממש נהנתי במסיבה, היה משעשע והתחילו איתי בחורים ממש משעשעים... ופתאום ככה לכיון השעה 02:00 קלטתי איזה בחור מסתכל עליי מהצד, מסתכל ולא ממש יודע מה לעשות עם עצמו.כל בחור שהתקרב אליי הוא עשה פרצופים של אוי לא היא תכף תעלם מפה.ואני? כל מה שרציתי שהוא יתחיל איתי. אז אחרי 30 דקות בערך הוא התחיל איתי.הדרך מלרקוד עד לצאת החוצה ולדבר כמו שני בני אדם הייתה מאוד מאוד מאוד מהירה. ולא, לפני שאני אמשיך ממש לא קרה כלום. דיברנו 4 שעות, כל אחד מאיתנו נטש את החברים ופשוט דיברנו על הכול. בשעה 06:30 כבר סגרו את המסיבה ונאלצנו ללכת הביתה. נתתי לו את הטלפון שלי. אם האמנתי שהוא יתקשר?ממש לא. אבל הפלא ופלא הוא התקשר יום למחרת בשעות הצהריים ושאל אם אני עדיין רוצה לצאת איתו. אמרתי לו שאני אשמח ועדיין לא האמנתי שהוא יתקשר שוב בערב כדי לקבוע איתי שעה.. הממ כן. יצאנו בערב התעקשתי להגיע לאזור שלו ולא לאיזור שלי קודם מתוך חוסר ידע וסמיכות על אדם שבעצם הכרתי לפני רגע וחצי והכרתי אותו במסיבה.נסענו ביחד לאיזשהו מקום בהרצליה. כשהגעתי הוא הביא לי זר פרחים,משהו שנורא מקסים בעיני.שוב השיחה זרמה, כל כך זרמה ששוב סגרנו את המקום.בדרך חזרה לכיון האוטו הוא הציע לי לקפוץ אליו. התגובה הראשונית והמיידית שלי הייתה תודה אבל לא תודה. פתאום הוא נעצר הסתכל לי בעיניים והודיע לי חד משמעית שאם הוא היה רוצה להפוך את זה למשהו זול ומהיר כנראה שכבר היה קורה משהו אתמול או לחילופין היום. פתאום נרגעתי, הסתכלתי לו בעיניים והרגשתי ממש בטוחה. הגענו אליו הביתה והשיחה נמשכה עד 09:30 בבוקר. עד שהוא היה צריך לחזור לצבא.רק בבוקר אחרי אלוהים יודע כמה שעות שהיינו ביחד הוא שאל אותי אם הוא יכול לנשק אותי. זה היה מקסים,הנשיקה הייתה נהדרת והכול מצוין. דורון הוא קצין בקבע, שחוזר פעם בשבועיים הביתה ואין לו הרבה זמן. אין לי בעיה עם זה, ידעתי את זה ברגע שהתחלנו לדבר וזה לא שלא חוויתי מערכת יחסים כזאת כבר בעבר... . הבחור חזר לצבא ואני לפני כל שיחה אותו בשבועיים שאחרי פשוט הייתי בלחץ.. לחץ שגם עד עכשיו לא עובר. כל שיחה איתו מלחיצה אותי , רק בצורה החיובית. בשבועיים הראשונים דיברנו בין 50 דקות לשעתיים כל יום. היה אדיר,הרגשתי שאני מכירה אותו קצת יותר מיום ליום. אחרי שבועיים הוא חזר הביתה או יותר נכון חזר הביתה לקראת הדייט השני. הסופ"ש היה מדהים ובאמת הרגשתי שגם אני משתנה לטובה, אני לא נלחצת משטויות,משתדלת לנתח כמה שפחות עד בכלל לא בקיצור הכול מצוין. הוא חזר לצבא לפני שבועיים וזמן השיחות התמעט. לגיטמי,הבחור באמת עסוק ובאמת שאני מעריכה כל שיחה ושיחה איתו. יום שישי דיברנו ממש כמה דקות שאחד מהמשפטים שלו היו וואי לא דיברתי עם ההורים שלי שבוע. פתאום הבנתי שהוא משקיע בי גם את מעט הזמן שלו,זה באמת היה ממש ממש נעים לשמוע. אתמול לא דיברנו, לא יודעת הייתה לי תחושה שהוא ממש עסוק והוא גם לא התקשר. במצב של פעם כנראה שהייתי מתחילה לנתח את זה אבל באמת לא הרגשתי צורך. הלכתי לישון אתמול לפני המשמרת כשהתעוררתי בבהלה מחלום מאוד מוזר. חלמתי על אדם שנופל לתוך תעלה.התעוררתי במצב מאוד רע. ראיתי שהשעה אחת ושהוא לא התקשר. רצתי לביפר של אבא כי הוא מקבל הודעות על כל מיני פעולות והוא קיבל הודעה שהייתה פעולה קשה בכלכיליה,חיילים נפצעו. מצוין,הגזרה של דורון.פתאום לא ידעתי מה לעשות, להתקשר אליו?באחת בלילה?איך הוא יבין שאני יודעת הרי גם אבא שלי לא יודע שאני מציצה לו שם בביפר.וכל שיחה שלי איתו מלחיצה אותי.הוא אמור להיות עכשיו בבית לארבעה ימים, אפילו לקחתי חופש בשביל להיות איתו. עוד לא שמעתי ממנו ואני אפילו לא יודעת אם להתקשר או לא. אני נותנת לעצמי פתאום דד ליינים לא אני אחכה עד השעה הזאת והזאת ואם הוא לא יתקשר אני אתקשר.. אוף... שונאת להיות כזאת כי אני לא. להתקשר לא להתקשר?מתישהו האצבעות שלי יחייגו בלי לשאול אותי...
