תודה על כל התגובות והשיתופים
מצאתי את עצמי מסכימה עם כולכם - מרוז, דורית, אסף ואירית. כל אחד האיר או שאל על פן נוסף. זה מאד תורם לי בעניין
לכם
אני גרה במרכז ומאחר שנסיעות לא מציקות לי, אני עובדת עם לא מעט מתאמנים רחוקים יחסית, למשל: גדרה ומושבים באיזור, י-ם, נתניה ומושבים באיזור. מדי פעם יש לי מתאמן/מתאמנת שיוצרים "שיא" מרחק
אני עובדת עם תחבורה ציבורית יותר, כי זה מאפשר לי זמן לעצמי - לקריאה
, שינה
, סתם הרהורים
, בעוד שנהיגה דורשת תשומת לב ומיקוד
ואני תמיד מרגישה שיש לי דברים יותר טובים לעשות עם הזמן הזה
גם מנסיוני אימון טלפוני הוא מאד יעיל וממוקד. אלא שגם לי, כמו שאמרה מרוז, הראה הנסיון שיש מתאמנים שחשים לא נוח לקיים אימון רק בטלפון. הפתרון שלי הוא שאני מציעה למתאמנים רחוקים תהליך אימון שמתנהל במעורב: בטלפון ופגישות פנים אל פנים. דבר נוסף שאני אוהבת ליצור, אם אפשרי, הוא שניים-שלושה לקוחות מאיזור מרוחק, ואז אני יכולה בנסיעה אחת לשזור את כל האימונים באיזור הזה. מה שבאמת אומר שימוש בבתי קפה בדרך כלל. אני משתדלת למצא בית קפה שקט יחסית, כי בעיקרון פגישות בבתי קפה עובדות בשבילי לא רע בכלל. הרבה מתאמנים כשאני מציגה להם אפשרות בחירה (שאני יכולה לאפשר באיזור מגורי) בין מפגש במשרד למפגש בבית קפה מעדיפים את האחרון. ואירית - מצא חן בעיני הערך המוסף שמצאת בעבודה עם מתאמנים רחוקים..