כמה שאלות בנוגע לסדרה

[That80sshow]

כמה שאלות בנוגע לסדרה

התחלתי לראות את הסדרה לאחרונה, לקחתי את הדי וי די של העונה הראשונה וראיתי כבר כמעט הכל. כמה דברים שמטרידים אותי: 1)אני ממש אהבתי את הדמות של לורי, שאותה משחקת Lisa Edelstien. היא פשוט הכניסה... קצת צחוק, בערך מה שדונה נותנת לסדרה. ולא הומור שחור כמו שלרוב יש בסדרה- אלא פשוט משפטים שמעלים חיוך על הפנים. מההתרשמות שלי הסדרה לפעמים שוכחת שהחיים הם לא רק דברים "רציניים".. 2)אולי זה רק אני, אבל האם הסדרה אי פעם תראה קצת מהחיים האישיים של הדמויות? היא אי פעם תתן להם מקום? אני מבין שלרוב אין זמן לזה, אבל אם לא אני פשוט אשתגע. לדוגמה- אם זאת הייתה סדרה נורמלית דונה וג'וש כבר היו מזמן זוג. אבל מסיבה מוזרה, לא מתעסקים כמעט בחיים האישיים של הדמויות. נגיד דוגמה- C.J. ודני, אם ליוצרי הסדרה היה אכפת מזה הם היו מראים יותר מ3 שניות שלהם ביחד כל פרק ומראים מערכת יחסים שלהם. אבל לאאאא, אפילו ארוחת ערב שלהם לא ראינו. אני לא יודע איך לאף אחד זה לא מפריע שבעצם הדמויות האלו מוגבלות למקום העבודה שלהם ומחוץ לזה הם לא קיימות. למי שרואה את הסדרה HOUSE, היא סובלת לדעתי מאותה בעיה אבל בצורה מממש מועטה בהשוואה לסדרה הזאת. אתה מגלה פרטים על הדמויות בערך פעם ב3 פרקים... אתם יודעים שעד הפרק ה3-4 ככה בכלל לא הבנתי מה כל דמות עושה? פשוט לא אמרו. היית אמור להבין בעצמך איכשהו... כנראה שמצפים ממני לדעת את המבנה של הסגל הבכיר של הממשל האמריקאי... אני אשמח אם מישהו יגיב על ההערות הנ"ל כי הן פשוט מציקות לי...

 

[AnnabeI Lee]

הכל תלוי בפרספקטיבה ../images/Emo13.gif

נתחיל מזה שזו סדרה שמצפה מהצופים לדעת המון. אפילו המון המון. זה מתחיל במבנה הממשל האמריקאי, זה ממשיך בהסטוריה עולמית כללית והבנת לפחות בסיסית בסכסוכים וזה כלה בתכניות טלויזיה שעליהן נבנות המון המון בדיחות. אני חושבת שזו סידרה עם המון המון צחוק, אולי זה לא עד כדי כך ברור בעונה הראשונה, אבל אני באמת חושבת שזו אחת מהסדרות הכי מצחיקות שאי פעם נוצרו, ואולי הכי מצחיקה אם שמים לב רק להומור שנון. אני לא רוצה להרוס לך את ההמשך, אבל לפי סוג ההומור שנראה שאתה נהנה ממנו, אני מציעה שתשים יותר לב לסיג'יי. (דרך אגב ידעת שליסה אדלסטין היא טיבעונית? סתם פיסת מידע לא חשובה...) בקשר לחיים האישיים, אני אישית מרגישה כאילו אני מכירה את הדמויות, ולא כמו שאני מכירה את הדמויות בחברים או בסימפסונס או במופע שנות השבעים, אלא מכירה אותן כאילו הן אנשים אמיתיים בחיים שלי. אני חושבת שחלק ניכר מההרגשה הזו היא כתוצאה מהעובדה שלא כמו בסדרות אחרות, לא מספרים לי על הדמות, נותנים לי להכיר אותה. כמו אנשים חדשים שאתה מכיר ודולה מידע על החיים שלהם רק אחרי כמה פגישות... דונה וג'וש הם לא זוג כי זו לא סדרה נורמלית. זו לא סדרה שמקרים בה יווצרו כי לזה ציפית. זו לא סדרה שבה הכותב החליט שצריך זוג בסדרה אז בפרק הבא אחת מהדמויות תהיה במערכת יחסים מחייבת ורצינית. לא ככה החיים עובדים... אנחנו לא יודעים על החיים האישיים שלהם מחוץ למקום העבודה (בשלב שבו אתה נמצא) כי מוטיב חוזר הוא שהחיים שלהם סובבים סביב מקום העבודה. אלה החברים שלהם... א-ב-ל החיים הפרטיים שלהם יצוצו הרבה יותר בהמשך. מבטיחה. אני אישית לא רואה אף אחת מההערות האלה כבעיה. חלקן הוא מה שעושה את הסדרה הזו שונה מכל דבר אחר ושוה השקעה בצפיה אובססיבית.

 

[הילה_והגבר]

ועוד מחשבה וחצי מחשבה

אחד הדברים שקורים בסדרה הרבה הוא שאנחנו לא בהכרח רואים את האירועים בהתרחשותם- אנחנו רואים רגע, או אחרי, או לפני, או (בעיקר) מאחורי הקלעים, נקודת מבט של דמות אחרת. כאמור, אתה רק התחלת לראות את העונה הראשונה אז קשה לתת דוגמאות בלי להרוס -- אבל מי שמכיר יכול לדמיין. אנחנו לא צריכים לראות את CJ ודני יוצאים לארוחת ערב, מספיק שאנחנו רואים את מערכת היחסים שלהם ברגע נתון בעבודה בשביל להבין את המתח שקיים שם. יש חיים אישיים ונראה אותם לעיתים, אבל הסדרה עוסקת בראש ובראשונה במקום העבודה - ובעיקרה היא נשארת כזו, ומביאה לתוך זה את הסיפורים האישיים של הדמויות. ואני בהחלט רוצה להצטרף לאנאבל בקטע של סדרה שמצפה להרבה מהצופה - גם לאור מה שכתבתי למעלה, גם לאור הרמה הגבוהה של כתיבה וידע שדרוש לצורך הבנה, גם לאור הצורך בהשלמת הרבה חסרים, התמודדות עם קצב מהיר, ואפילו מעברים בפרקים שדורשים 'השלמה'. מצד שני, אני יכולה להרגיע ולספר שאני, שחשבתי שאני מכירה את שיטת הממשל האמריקאית, למדתי המון רק מצפייה בסדרה. אז זה גם עניין של היכרות.

 

[Popeye78]

כמה תשובות בנוגע לסדרה

1. יש הרבה הומור בסדרה, חלקו שחור וחלקו לא. יש הרבה משפטים מהסדרה שמעלים חיוך על הפנים, תן לזה צ'אנס אתה רק בהתחלה. 2. הם לא מראים כמעט שום דבר מהחיים האישיים של הדמויות, בין השאר כי אין להם הרבה חיים מחוץ לעבודה, שים לב שאין הרבה נשואים בין הדמויות, אבל גם כי זה לא מה שהם רוצים להראות. החיים האישיים משפיעים על החיים במקום העבודה ואת זה רואים בעוד סדרות כמו האוס, CSI, ... כאשר מידי פעם נותנים קפיצה מחוץ לעבודה. הסדרה היא לא על ג'וש ודונה/CJ ודני, היא על הבית הלבן. (דרך אגב, אחד הפרקים שהכי פחות אהבתי הוא פרק "אישי", The long goodbye) הם אומרים כמה וכמה פעמים בהקדמה שלפני הפתיח מה התפקיד של כל אחד בדיוק כדי לעזור לצופים. בנוסף כמעט תמיד כשיש איזו בעיה אחת הדמויות מסבירה את המונחים/התלבטויות/ראשי התיבות כך שלצופה יהיה קצת יותר קל. זה עדיין לא אומר שלסדרה יש ציפיות גבוהות מהצופה כפי שהגבירות המכובדות ציינו כאן לפני אבל היא מנסה לעזור.

 

[AnnabeI Lee]

מצד שני גם נואל הוא פרק אישי,

אך מדהים.

 

[o n o f f]

+בקשר להכרות עם הממשל האמרקאי

וזה משהו שהרבה צופים ישראלים שוכחים בקשר לסדרות אמריקיות, כשיוצר בארה"ב יוצר סדרה, האנשים הראשונים שהוא חושב עליהם הם הצופים האמריקאים,הוא פונה בעיקר אליהם, ואחר כך לשאר העולם, ולכן הוא מתבסס על העובדה שלכל אזרח אמרקאי יש איזשהו מושג לגבי הממשל האמרקאי...(למרות שלפני כמה ימים קראתי סקר על זה שרוב האמרקאים לא יודעים לשיר את רוב האמנון שלהם אז....) וזאת אגב גם כנראה הסיבה שלרוב הסדרות האמרקיות מהסוג הזה קשה מאוד להתרומם בארץ, בדיוק כמו שלרוב הסדרות הישראליות יהיה קשה מאוד לתפוס בשאר העולם.... ובקשר להומור,ללא ספק אחת הסדרות המצחיקות והשנונות שישנן, במיוחד בעונה הראשונה...

 

[GeJuFan]

משהו שלא לקחת בחשבון

מישהי לפני אמרה כי רוב הדמויות בתוכנית לא נשואות בתור אחת שמבינה בפוליטיקה יש לכך סיבה טובה מאד מדוע רוב הפוליטיקאים בדרגה כזו או אחרת לבד. התחום הפוליטי על כל דרגותיו על אחת כמה וכמה ברמה הארצית היא עבודה קשה מעט אוכלת זמן מרץ וכל דבר אחר שיש בבן אדם או לבן אדם בחייו. חלק נכבד ביותר מהפוליטיקאים הנשואים נוטים להתגרש אחרי שהם סיימו את תפקידם הציבורי או פשוט להיות ביחסים ממש רעים אם בני זוגם. לא ממליצה לאף אחד להיכנס לפוליטיקה אלא אם כן אתם באמת מוכנים לזה פיזית נפשית ואידיאליסטית.