התחלה של תשובה:
כדור הארץ בהחלט לא היה "דומם", בשלביו הראשונים. הנה שלבי ההתפתחות (המתומצתים) מענן גז בחלל אל תחילת החיים בכדור הארץ: 1. מענן גז לשמש וגושי חומר: מרגע שמצטברים בחלל עננים ענקיים של גז ואבק, גושים דחוסים של חומר מושכים אליהם אבק ביעילות רבה יותר (בגלל כוח הכבידה). כשהחום והלחץ גבוהים מספיק, אטומים של מימן (שהם הנפוצים ביותר ביקום) נדחסים אחד לשני ומעוררים תגובות תרמוגרעיניות. הכוכב נדלק וחומר הופך לאור (אקרא לכוכב זה "שמש"). הגושים הקטנים מידי של חומר מועפים מהמערכת על ידי נחשולים של מימן מן הכוכב שהחל לבעור (הגושים יהפכו לאבני בנין של מערכות כוכבים אחרות). רק גושים גדולים מספיק נשארים במערכת, אם הם רחוקים מספיק מכבידת השמש. 2. משמש וגושי חומר למערכת כוכבים מסודרת: כתוצאה מכבידת השמש, הגושים הגדולים מסתחררים מסביב לשמש, ומתנגשים אחד בשני מדי פעם. חלקם מתרסקים ונדבקים תוך יצירת גוף גדול יותר, וחלקם (אלו שלא התקרבו מספיק) משנים את מסלול התנועה שלהם ולעיתים מועפים לשמש או מחוץ למערכת. הכבידה של הכוכבים משטחת בהם את הבליטות והשקעים והם הופכים לכדוריים. מעבר למסה מסויימת הם גם מושכים גז בין פלנטרי. במשך הזמן נוצרת אטמוספרה של מימן והליום המקיפה ליבה של סלע ומתכת. ההצטברות הסופית של כוכבי הלכת נמשכת כמאה מליון שנים. הכוכבים שנמצאים כעת במסלולים פרועים ולא מעגליים, נוטים להיות מסולקים במשך הזמן. באמצעות חוקי תנועה וכבידה פשוטים המערכת הופכת להיות מסודרת ויפה יותר לעין, מאחר שכל הכוכבים שלא היו במיקום ומסלול מתאים - נעלמו. 3. מהכוכב השלישי מהשמש (כדור הארץ) אל כוכב מוכן לחיים: התנגשויות רבות ממשיכות לקרות והפגיעות הרבות בכדור הארץ יוצרות חום. כתוצאה מכך קרח הופך לקיטור ועוטף את הכדור באדי מים שמונעים את בריחת החום מהפגיעות. הטמפרטורה עולה והכוכב הופך לאוקיינוס מבעבע של לבה. לאחר כמה זמן כדור הארץ מתנגש עם כוכב אחר, וחלק מכדור הארץ מועף לחלל קרוב. השברים מתלכדים בכוח הכבידה והופכים לירח. כוחות הגיאות בין הירח לכדור הארץ ובין הארץ לירח, מאיטים את מהירות הסיבוב של כדור הארץ ומאריכים את היום. בעזרת ההתנגשויות הנמשכות, האטמוספירה שמנעה את התפזרות החום מתנדפת. פני כדור הארץ מתקררות והופכות לסלע. מאגמה חום וגזים נשפכים מפנים הכדור החוצה דרך סדקים. ההפצצה מהחלל מואטת. אטמוספירה חדשה מפעפעת מפנים כדור הארץ. מדי פעם התנגשות גדולה מכסה את הארץ באבק שמונע את אור השמש ומקפיא את הארץ לזמן מה. פני כדור הארץ מתחממות בפסקי הזמן של אור השמש. קרחונים ממשיכים ליפול מהחלל מידי פעם. אדי מים מתקררים ומתעבים, והימים הקדומים מתהווים. האטמוספירה נטענת באנרגיה מקרינה על סגולה ורוח השמש, מברקים ורעמים, מאלקטרונים של זוהר הקוטב, מהרדיואקטיביות העזה ששררה, ומגלי הלם שיצרו גופים שהתנגשו בכדור. האטומוספירה שהוזנה במקורות האנרגיה הללו ייצרה חומצות אמינו, בסיסים נוקליאוטידיים וסוכרים. מולקולות אורגניות (המורכבות מפחמן ואטומים אחרים) נוצרו על הכדור וגם הגיעו מהחלל. אלו הם אבני הבנין של החיים. 4. החיים: בשלב כלשהו נוצרה מולקולה או מערכת המולקולות שבגלל המבנה שלה היא ייצרה העתקים גסים של עצמה. זאת היתה ראשיתה של מורכבות גדולה יותר. כדי להבין אין בדיוק נוצרת מולקולה כזאת, נדרשים הסברים על המבנה של אורגניזמים חד תאיים ומולקולות כאלו. לגבי שאלתך על "תלות": אורגניזמים חייבים אנרגיה כדי להתרבות ולפעול, ודברים נוספים להגנה על עצמם. זאת הסיבה שהאורגניזמים שהיתה להם יכולת הפקת האנרגיה והדברים הנוספים - שרדו והשתכפלו. הבאתי רק הקדמה ובסיס, גם כדי שתוכל להבין את המאמץ הדרוש בלהסביר בפרטי פרטים כיצד הדברים עובדים. נדמה לי שלא כל אחד יסכים לעשות את המאמץ הזה, ולכן יהיה עליך ללמוד קצת לבד.
