כמה שאלות בעברית

[רוני מהשפלה]

שלום לכולם,
אשמח לקבל תשובות לשאלות אלה:
1. למה אין דגש במילים שכבה (חיריק בשי"ן), שרביט, מרבד ועגבניה?
2. מה פירוש המילה "שומו" בביטוי "שומו שמים"?
3. מה פירוש המילה "מו" בביטוי "במו ידי"
4. אם כל האותיות הן ממין נקבה, למה אומרים "על קוצו של יוד" ולא "על קוצה של יוד"?

 

[נוף-צלול]

שלום לכולם,
אשמח לקבל תשובות לשאלות אלה:
1. למה אין דגש במילים שכבה (חיריק בשי"ן), שרביט, מרבד ועגבניה?
2. מה פירוש המילה "שומו" בביטוי "שומו שמים"?
3. מה פירוש המילה "מו" בביטוי "במו ידי"
4. אם כל האותיות הן ממין נקבה, למה אומרים "על קוצו של יוד" ולא "על קוצה של יוד"?

2. לדעתי (שלחלוטין אינה מקצועית, אינני איש לשון) שומו זה מהפועל שמ"מ, שממנו יש גם שממה, וגם השתוממות. למשל: שמם זה גם נדהם וגם התחלחל. אני מניח שזה המובן של שומו: תהיו נדהמים השמים, תתחלחלו השמים נוכח הדברים הללו.....
1. אני מניח שהכוונה לדגש קל. הייתי מנחש שבכל המילים שציינת השווא איננו נח. לי אין, לצערי, שמץ מושג למה איננו נח, אבל ההנחה שלי שאיננו נח. טל"ח
3. במו זו צורה מליצית (??) של ב, במו ידיו - בידיו (אך תוך הדגשה: בעצם ידיו). בדומה ל: כמו, שזה בעצם כ בצורה מליצית (??): כמו אבן = כאבן, כמו קש = כקש, כמו סוס= כסוס
4. על כך אין לי שום קצה רעיון. אז אסתפק בבדיחה קלה (קלוקלת?): ה-י' כה קטנה, עד שקשה להבחין האם היא/הוא זכר או נקבה (-:

 

[hada12]

בקשר ל-4.
אני מכיר שאומרים "קוצה של יוד". אם יש אנשים שטועים יש לתקנם. הביטוי הנכון הוא "קוצה של יו"ד".
זה כמו שאומרים "ימים כלילות". אם היינו עושים משהו ימים כלילות, היינו במיטה כל היום. הביטוי הנכון הוא "לילות כימים".

 

[נוף-צלול]

בקשר ל-4.
אני מכיר שאומרים "קוצה של יוד". אם יש אנשים שטועים יש לתקנם. הביטוי הנכון הוא "קוצה של יו"ד".
זה כמו שאומרים "ימים כלילות". אם היינו עושים משהו ימים כלילות, היינו במיטה כל היום. הביטוי הנכון הוא "לילות כימים".

קצת קשה לבוא בטענות ולתקן את חכמי התלמוד, שהם שכתבו כבר על קוצו של יוד (בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד, עמ' א). וגם קשה לתקן את יהודה לייב גורדון שחיבר (בשנת תרל"ח) את הפואמה הארוכה, המצוטטת והנודעת, "קוצו של יוד", הנפתחת בשורה הכה מפורסמת "אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?"

 

[hada12]

קצת קשה לבוא בטענות ולתקן את חכמי התלמוד, שהם שכתבו כבר על קוצו של יוד (בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד, עמ' א). וגם קשה לתקן את יהודה לייב גורדון שחיבר (בשנת תרל"ח) את הפואמה הארוכה, המצוטטת והנודעת, "קוצו של יוד", הנפתחת בשורה הכה מפורסמת "אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?"

אחלה תגובה. השכלתי. עדיין לא זכור לי שנתקלתי בזה. יפה מאוד.

 

[רוני מהשפלה]

תודה מקרב לב לכל המגיבים.
מכל מלמדי השכלתי.