כמה שאלות לקראת הגילוי לילד

כמה שאלות לקראת הגילוי לילד

החלטנו שהגיע הזמן לספר לו. במידה ולא נתחרט, כמו בפעמים הקודמות, כמה שאלות:
1. איך אומרים לילד לא לגלות לאחרים בלי להעביר לו מסר שיש לו במה להתבייש? הבעיה שלנו שמדובר לא רק בחברים, אלא אפילו בסבתא. היא פשוט תדע להגיד ולעשות את כל הדברים הלא נכונים.
2. מה אפשר להגיד חיובי על הנושא?
3. האם לנהל את השיחה בבית? לבד? או עדיף יחד עם הפסיכולוגית?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לדעתי
1)לא אומרים לילד לא לגלות

חושבים יחד מה, למי, מתי ואיך כדאי לספר ומה, למי, מתי ואיך לא.
בדיוק כמו שכל מידע אישי אחר לא מפרסמים בתפוצת נאט"ו
וגם כשמשתפים יש הבדל בדרך ובמינון השיתוף בהתאם לנמען.
אפשר להגיד שיש הרבה אנשים שלא מבינים מה זה ספקטרום אוטיסטי
ויש להם דעות קדומות ושגויות
ולכן עלולים להסיק מסקנות לא נכונות ולא טובות אם יגיד להם שהוא א"ס.
&nbsp
מה הבעיה עם סבתא?
איזה דברים לא נכונים את חוששת שתעשה?
&nbsp
2) כדאי להגיד את האמת. לא דברים "חיוביים" וגם לא שליליים.
סביר להניח שהילד חש שהוא שונה,
את פשוט נותנת לו שם לשונות שלו,
משמעות הדבר היא:
א)שהוא בסדר, הוא פשוט שונה
ב)הוא לא לבד- יש לזה שם, כלומר שיש עוד אנשים מסוגו
ג)הוא מקבל הכרה בשונות שלו.
&nbsp
אם תרצי, יכולה להעלות שוב את השיחה שהיתה לי בעניין עם ה
כשהיה בן 6 וחצי,
אולי יהיה ברור יותר למה אני מתכוונת בפועל.
&nbsp
3)זאת שיחה חשובה בקשר בין הורה/הורים לילד.
להרגשתי, כל אדם אחר יהיה כמו גלגל שלישי באופניים.
זה גם עלול לשדר כאילו יש כאן משהו כבד או קשה.
מצד שני, אם זה נתפס כהתמודדות
וההורה חושש שלא יצליח לעמוד בה ללא תמיכת המטפל,
לא שוללת את זה, בתנאי שמי שמנהל את השיחה הוא ההורה
והוא גם זה שקובע את המסר המועבר.
המטפל בתפקיד תומך למקרה הצורך בלבד.
&nbsp
 
לגבי מה לומר לילד

בבקשה אל תעלבי, אבל אצלך במשפחה זה נראה כפרס, להיות מאובחן. לכן זה פחות מתאים לי.
כן אשמח לשמוע דוגמאות של אחרים לאיך שהם סיפרו לילד גדול.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא נעלבת ולא פרס
גם לא אסון או משהו רע.
אתה מה שאתה, לא חגיגה ולא צער.
&nbsp
אולי למי שתופס את העניין כאסון,
גישה כזאת נראית כתופסת את זה כפרס, כי הכל יחסי

אבל זה פשוט לא נכון.
&nbsp
הצעתי לספר על השיחה עם ה
כי הוא הראשון שאובחן אצלנו
אז לא היה לו את העניין של לגדול במשפחה עם דיבור ומודעות לנושא
וגם כי ביקשת לשמוע זוית חיובית.
 
לגבי לגלות לאחרים ובמיוחד לסבתא

הבן שלי לומד בכיתה רגילה, יש לו חברים. אני בטוחה שהגילוי יזיק לו וכן יהיו ילדים שיתרחקו ממנו.
לגבי הסבתא - היא תיקח את זה קשה. אבל היא לא תלך לבכות בפינה, להירגע ולהמשיך כרגיל. לא, היא תעשה סצנות, תבכה לכולם בטלפון, גם ליד הבן שלי. בטוח תגיד דברים לא נכונים.
או שדווקא תשמור לעצמה, כי זה הורס את העניין של משפחה מושלמת. ואז תתחרפן כי היא לא בן אדם שמסוגל לסתום את הפה.
היחס שלה לבן שלי ישתנה, אולי "תוותר" עליו מבחינת לעזור לו בלימודים. גם לא יעזור להנחות אותה איך להתנהג כי היא לא מקשיבה אף פעם לאף אחד. אולי היא תתחיל להגיע אלינו פחות - כיום היא מגיעה יומיים לעזור עם הקטנים וגם לשבת איתו על הלימודים.
 
אשמח מאוד לשמוע את סיפורך על הגילוי לפיצקי

בעצמי הורה לילד א"ס קטן שאובחן לאחרונה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אז את לא רוצה לשמוע זוית "חיובית" (כזו שסה"כ אינה שלילית) ?
זכותך כמובן

&nbsp
יום אחד כל א"ס/ית צעיר/ה יגלה/תגלה.
ואם זה יהיה דרך אדם אחר
או בעצמו/ה באמצעות האינטרנט
מה הסתרה של שנים (ובעוצמה הרגשית האוטיסטית- אולי מבחינתו זה יחשב שקרים) תעשה לאמון שלו בהוריו?
בבני אדם?
בעצמו/ה?
 
ראית מה רשמתי?

החשש שלי לא מלספר לו. אלא לספר לכל השאר. לבן שלי יש חברים, יש לו מה לאבד.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כמובן שקראתי מה כתבת
למשל:
"החלטנו שהגיע הזמן לספר לו. במידה ולא נתחרט, כמו בפעמים הקודמות"
כלומר שאתם לא מאה אחוז סגורים על זה
"2. מה אפשר להגיד חיובי על הנושא?"
כלומר שאת רוצה להציג תמונה רב-מימדית, לא שחורה, אבל לא יודעת איך.
לכן הצעתי לשתף בשיחה שערכתי עם ה

וכן, היה גם
"1. איך אומרים לילד לא לגלות לאחרים בלי להעביר לו מסר שיש לו במה להתבייש?"
וגם לזה התייחסתי, קראת?
 
למעלה