כמה שאלות מהמנגה よつばと

[delikat]

כמה שאלות מהמנגה よつばと

שלום!
יש לי כמה שאלות מהכרך השני והשלישי של המנגה, כל מיני דברים שלא ממש ברורים לי, בעיקר דברים קטנים, למשל:
כשמישהי שואלת "הקלטת לי את תכנית הטלוויזיה שלי?" היא שואלת: ＴＶとっといてくれた？
אחת מבין המשמעויות הרבות של とく (שנראית כמו היחידה שיכולה להתאים) היא להתכונן, to do something in readiness for, אבל גם היא קצת מאולצת. איך הייתם מבינים את המשפט הזה?

בהמשך, בשיחת חולין שבין אמא והבנות שלה, היא אומרת פתאום: そうそう　お盆はおばあちゃんちいくからね מה שאפשר להבין בתור בזמן פסטיבל האובון, נלך לבית של סבתא. השאלה היא לגבי צורת הכתיבה お盆は,
למה לבחור דווקא בは בניגוד ללמשל お盆の時　או お盆に , כשהפסטיבל הוא לא הנושא במשפט?

באותה שיחה, אחת הבנות מגיבה 田舎が沖縄だたっらよかったのになー מה שאפשר להבין בתור "אם מדובר בכפרים, אז במקרה של אוקינוואה, זה מקובל עלי \ אני מרוצה", השאלה היא לגבי הのに שבסיום. איך מתחבר למשפט הזה "למרות"? אולי מן הערה שאומרת "למרות שזה כפר"?

בסיטואציה אחרת, יוטסובה אומרת לאבא שלה שהיא ביקשה מהשכנה לקנות לה מתנה, מזכרת, יותר נכון דרשה, והוא מגיב: 。。。あんましズーズーしいことすんなよ？
השאלה היא לגבי הסיומת すんな, מה היא מביעה?

 

[herouth]

אז ככה.

לגבי ההקלטה של תוכנית הטלויזיה, מדובר בפועל 取っておく, כלומר ״לקחת ולשים בצד״ או ״לשמור לאחר כך״. הפועל 置く הוא פועל עזר שמדבר על להכין משהו מראש. צורת ה־て שלו היא כמובן おいて, ומה שקורה זה שהרבה פעמים פעלים שמתחברים אליו כמו しておいて או とっておいて מתקצרים - ה־て של הפועל הראשון מתערבב עם ה־お של おく ויוצא ביחד しといて ו־とっといて בהתאמה.

לגבי ה־は. אני חושבת שאחד הדברים הבסיסיים להבין הוא ש־は לא מסמן נושא, אלא טופיק. הגדרות:

• בדקדוק, נושא הוא לא הדבר שהמשפט מדבר אליו. הנושא הוא מי שמבצע את הפעולה הראשית של המשפט, או מי שאליו מתייחס התואר הראשי של המשפט. נושא ביפנית תמיד מסומן ב־が אלא אם הוא במקרה גם הטופיק של המשפט.
• טופיק, לעומת זאת, הוא הדבר שאליו המשפט מתייחס באופן כללי. ביפנית משתמשים בטופיק בכל מיני צורות - להזיז את הפוקוס של המשפט ממי מבצע למה מבוצע, למשל. או לעשות השוואות. זה אחד הנושאים המורכבים שיש.

אז כאן במשפט שלך, הנושא של המשפט הוא בכלל ״אנחנו״, והוא מושמט (כי הוא מובן מההקשר), אבל הטופיק הוא האובון. להגיד לך בדיוק למה האמא בחרה להשתמש באובון בתור טופיק ולא בתור ציון זמן זה קשה בלי ממש ההקשר של כל השיחה שלפני זה. יכול להיות שהיא רצתה להדגיש שבאובון, בניגוד לזמן אחר, ניסע לבית של סבתא.

לגבי המשפט עם אוקינאווה: לי נראה יותר שמשמעותו: ״אם כבר אינאקה, היה יותר טוב אם היינו נוסעים לאוקינאווה״. המבנה הזה של ״のに״ בסוף הרבה פעמים אומר ״דווקא היה יכול להיות יותר טוב אם...״. למשל, ילד מסרב לאכול ביצה, אז אמא שלו אומרת לו 健康にいいのに (״חבל, כי זה דווקא טוב לבריאות״). אז במקרה שלנו ״חבל, דווקא היה עדיף אם הכפר היה באוקינאווה״. ככה נראה לי לפחות, בלי ההקשר.

ולסיום すんな זה קיצור מקובל של するな. הרבה פעמים ההברה る ״נמעכת״ לכדי ん בדיבור של גברים בעיקר.

 

[delikat]

תודה!

לגבי המשפט お盆はおばあちゃんちいくからね,
אין לו רקע - זו בעצם התחלה של שיחה מסביב לשולחן (הוא עדיין נראה די משונה, כשהאובון הוא לא ציון זמן).

 

[herouth]

אז זה בערך כמו לפתוח שיחה בעברית ב

״לגבי פסח - החלטנו שנוסעים לבית של סבתא״.
&nbsp
היא רוצה לדבר על האובון, ולכן הוא הטופיק של המשפט. היא לא רוצה להגיד משהו ספציפית עליו (שהוא משעמם, שהוא מעניין, שהוא ארוך) ולכן הוא לא הנושא. אבל היא כן רוצה לפתוח דיון או להצהיר הצהרה בנוגע לאובון, וככה עושים את זה.