כמה שאלות על בראשית א'
נתקלתי בכמה דברים שיש לי עליהם קצה מחשבה אבל רציתי לדעת מה אחרים חושבים. לפני הבריאה מדברים על שמיים וארץ והארץ תוהו ווהו, אבל רק באחד הימים המתקדמים יותר של הבריאה מופרדים השמיים מהים, ואחרי זה הים מהארץ (נראה לי שזה הסדר). כלומר באותו הזמן שלפני היום הראשון אותם שמיים וארץ הם לא המושגים שאני מכיר כשמיים וארץ. חשבתי שאולי משתמשים במוגים האלה לגבי דברים אחרים שאין להם ממש צורה אחרת להתיחס אליהם. כמו נגיד העולם הבא והעולם הזה או העולם הרוחני והעולם הפיזי (שמיים - עולם הבא, עולם רוחני, ארץ - עולם הזה, עולם פיזי). ביום הראשון הוא יוצר אור ומבדיל בין אור וחושך, אבל רק מאוחר יותר הוא יוצר חומר ושמש כלומר מקורות אור לא ממש היו ודברים שיעשו צל או חושך גם לא היו באותו יום ראשון. אם כך אולי שוב אור וחושך הם מושגים מחליפים למשהו אחר, משהו שקשה להבין שנברא. חשבתי שאולי האור והחושך משולים כאן לטוב ורע, כלומר ביום הראשון הוא יוצר את המוסר והחוקים, יוצר את הטוב והרע ומבדיל בינהם. ואולי לכן כתוב בכל בריאה אחרי זה (פרט לאדם) שהוא הסתכל עליהם וראה כי טוב, כלומר הוא משתמש בכלי שיצר ביום הראשון לשפוט את הבריאה שלו במשך שאר הימים. כשאלוהים מדבר על יצירת האדם הוא אומר בצלמנו ובדמותינו, ומה שמפתיע כאן זה השימוש בצורת הרבים, מי זה האנחנו זה לא ממש ברור. זה גם נראה כאילו הוא מדבר עם מישהו וזה לא ממש ברור עם מי הוא מדבר במהלך כל הבריאה. לא מצאתי לזה תשובה עדין, ונראה לי שכן חשוב למצוא אחת כי הרי הגדולה ביהדות על הדתות עד אליה הייתה שביהדות האל הוא אחד ויחיד, אז איך בתחילת הספר שאמור להסביר איך מתנהגים באמונה של אל אחד מדבר האלוהים ברבים. לא כתובים סימני שאלה כי הכול כאן בסימני שאלה והייתי שמח אם יש למישהו רעיונות.
נתקלתי בכמה דברים שיש לי עליהם קצה מחשבה אבל רציתי לדעת מה אחרים חושבים. לפני הבריאה מדברים על שמיים וארץ והארץ תוהו ווהו, אבל רק באחד הימים המתקדמים יותר של הבריאה מופרדים השמיים מהים, ואחרי זה הים מהארץ (נראה לי שזה הסדר). כלומר באותו הזמן שלפני היום הראשון אותם שמיים וארץ הם לא המושגים שאני מכיר כשמיים וארץ. חשבתי שאולי משתמשים במוגים האלה לגבי דברים אחרים שאין להם ממש צורה אחרת להתיחס אליהם. כמו נגיד העולם הבא והעולם הזה או העולם הרוחני והעולם הפיזי (שמיים - עולם הבא, עולם רוחני, ארץ - עולם הזה, עולם פיזי). ביום הראשון הוא יוצר אור ומבדיל בין אור וחושך, אבל רק מאוחר יותר הוא יוצר חומר ושמש כלומר מקורות אור לא ממש היו ודברים שיעשו צל או חושך גם לא היו באותו יום ראשון. אם כך אולי שוב אור וחושך הם מושגים מחליפים למשהו אחר, משהו שקשה להבין שנברא. חשבתי שאולי האור והחושך משולים כאן לטוב ורע, כלומר ביום הראשון הוא יוצר את המוסר והחוקים, יוצר את הטוב והרע ומבדיל בינהם. ואולי לכן כתוב בכל בריאה אחרי זה (פרט לאדם) שהוא הסתכל עליהם וראה כי טוב, כלומר הוא משתמש בכלי שיצר ביום הראשון לשפוט את הבריאה שלו במשך שאר הימים. כשאלוהים מדבר על יצירת האדם הוא אומר בצלמנו ובדמותינו, ומה שמפתיע כאן זה השימוש בצורת הרבים, מי זה האנחנו זה לא ממש ברור. זה גם נראה כאילו הוא מדבר עם מישהו וזה לא ממש ברור עם מי הוא מדבר במהלך כל הבריאה. לא מצאתי לזה תשובה עדין, ונראה לי שכן חשוב למצוא אחת כי הרי הגדולה ביהדות על הדתות עד אליה הייתה שביהדות האל הוא אחד ויחיד, אז איך בתחילת הספר שאמור להסביר איך מתנהגים באמונה של אל אחד מדבר האלוהים ברבים. לא כתובים סימני שאלה כי הכול כאן בסימני שאלה והייתי שמח אם יש למישהו רעיונות.
