כמה שאלות

[OR090580]

כמה שאלות

שלום רב, יש לי 2 בנות. בת 3.5 ובת שנתיים וחצי. כמה שאלות: 1.בתי הגדולה מציקה לאחותה המון ובכוונה.אשמח לקבל עצה כיצד לגרום לה להפסיק. 2.כיצד אוכל ללמד את בנותיי לאסוף אחריהן את המשחקים שפיזרו? ניסיתי כמה דרכים שלא הועילו. 3.בתי הגדולה מבקשת דברים בטון בכייני (לא תמיד אבל לרוב). במידה ולא קיבלה את אשר רצתה היא בוכה וצועקת. אשמח לעצה. 4.בתי הקטנה גמולה יום ולילה.אך מפספסת המון.בעיקר כאשר היא משחקת ואני מרגישה שהיא לא הולכת לשירותים כדי לא לפספס משהו או להפסיק את המשחק.אני שואלת אם יש לה פיפי היא עונה שלא ואחרי מס' דקות אני רואה שהיא כבר פספסה. איך אוכל לגרום לה לפספס פחות. תודה

 

[עינת גבע]

שלב ראשון: הזמנה לקריאה...

שלום רב, ברוכה הבאה למועדון ההורים לילדים צעירים. את מעלה שאלות שמאפיינות, חוזרות ונשאלות על ידי הורים לילדים בני גילן של בנותייך. יש לי הצעה: דפדפי בפורום וקראי את תשובותיי . אני מניחה שתקבלי לפחות חלק מהתשובות לשאלותייך. מזמינה אותך לחזור ולספר לי מה למדת ? ובמה עוד אוכל לעזור? בברכה, עינת

 

[OR090580]

כמה שאלות

שלום עינת, "חיטטתי" קצת בפורום ולא מצאתי תשובות ...שמתאימות לפי הגיל והמהות אני אשמח לקבל תשובה לשאלות שלי... תודה

 

[survivorrr]

כמה תשובות - אבל.....

אסור לשכוח שמה שנכון לילד אחד - לא בהכרח נכון למאה אחרים. ומה שנכון למאה ילדים - לא בהכרח נכון לילד שלך. זה לא ענין של טוב או לא טוב, ילד "נורמלי" או לא, מפותח או לא. זה נעוץ בהבדלים האישיותיים בין אנשים/ילדים. ככה זה. אז ככה (לדעתי).... לא יודע מה את קוראת "מציקה". יש ויכוחים ביניהן? יש עימותים מלווים בכח פיזי? יש מריבות? אז מה? אלה ילדות. לי היה כלל: כל עוד זה לא גבל בסכנה, לא היה בלתי סביר ולא ראיתי שאחת מושכת לשניה בשיער וגוררת אותה על הרצפה - לא התערבתי. טבעי שיש עימותים בין ילדים. עימותים כאלה לפעמים נראים למסתכל מהצד קצת "אלימים". לא צריך להתרגש יותר מדי. רק אם הקונפליקט מדיע לרמות לא סבירות - מתערבים. לפעמים בדיבור ולפעמים פיזית. הכל בהתאם לצורך. אבל עצם "הקטטות" לא צריך להקפיץ אותנו כל פעם. לענין איסןף הצעצועים, מה שאני עשיתי זה חשבון. אלה ילדות. לא מבוגרות. מה שנתפס אצלנו כסדר לא בהכרח תואם את ההגיון שלהן. מה שאצלנו הופך לצורך (סדר) לא בהכרח קיים אצלן כצורך. אז מה עושים כדי גם לסדר וגם לא (וכך כולם יהיהו מרוצים)? הבאתי ארגז גדול מקרטון. מבחינתי לסדר - הכל בתוך הארגז ולא מבולגן על פני כל החדר (במקרה הטוב כי במקרה הרע זה על כל הבית). עמדתי על כך שבסוף - או הכל יהיה מסודר במקומו (בקופסה הנכונה ועל המדפים) או הכל בארגז. אחרת - כל מה שאמצא מתגלגל - סימן שלא צריך אותו והוא עף החוצה מהבית. רק פעמיים הייתי צריך "להעיף" (תאכלעס - להניח) דברים בחדר המדרגות. הן רצו כמו טיל לאסוף. מאז זה לא קרה. מדי כמה זמן היינו ביחד שופכים את כל תכולת הארגז באמצע החדר ומסדרים את הצעצועים והמשחקים - כל דבר לקופסה שלו ולמקומו (וזו הזדמנות לעוד שלב בחינוך לסדר וגם להפוך עבודת בית לזמן איכות). כשבת שלי דיברה "בטון בכייני" - (תאכלעס - יללה) - אמרתי לה "לא הבנתי כלום בגלל היללה. עכשיו בשקט, לאט ובלי לילל כדי שאוכל להבין". ואז היא היתה צריכה לחזור על הדברים בלי ליילל - וקיבלה תגובה. חיובית או שלילית - לפי הענין. לשאלת הפיספוסים - חבל שאת לא הולכת לפי התחושות הבריאות שלך. הילדה לדעתך (שבדרך כלל מתבררת כנכונה) צריכה "לעשות"? אז לא שואלים אותה אם "יש לה". אומרים לה. "לכי לעשות עכשיו - צריכה או לא צריכה". לא מאפשרים לה משחק, מחשב, טלויזה או כל דבר אחר - עד שתעשה. היה וסירבה בכח ולא עזר כלום - לא לוקחים אותה בכח. דבר ראשון מפסיקים לשתף פעולה עד שתעשה. לא עונים (פרט ל-"אני אמרתי לך ללכת לשירותים"), לא מאפשרים לה טלויזיה, מחשב וכו'. דבר שני - מזהירים אותה. למשל "אם תעשי ליד הטלויזיה - היום ומחר (או כל השבוע) אין טלויזיה". חשוב אחר כך אם באמת "ברח לה" - לעמוד מאחורי העונש. תאכלעס - לא לוותר. התחושות שלך נכונות ולא טוב לבטל אותן מפני שגיונות הילדה. היא ילדה.

 

[עינת גבע]

אנסה לענות/להאיר או לשאול בקצרה ממליצה על ...

סדנת הורים. שלום רב, התשובות לשאלות שלך נלמדות בהרחבה בבית ספר להורים. לכל אחת מהשאלות התיחסתי לא פעם בםורום ובהרחבה. 1. אינני בטוחה כלל ועיקר שהגדולה מציקה לאחותה. אנו ההורים לא רואים את כל "תמונת היחסים", לעיתים קרובות אנו רואים ושומעים את מה שהילדות מבקשות שנראה ונשמע ואת מה שאנו קולטים ברגע נתון (שהוא חלקי תמונה בלבד). 2. השאלה היא מה המטרה שלך, לשם מה את רוצה ללמד אותן לסדר את המשחקים שפזרו? נסי לחשוב איזה ערך את רוצה להעביר ? ואז תוכלי לחשוב איך ניתן לקדם אותו? 3. התנהגות היא מטרתית. ילדים בוחרים בהתנהגות שמניבה. מה מרוויחה בתך כשהיא בוכה וצועקת? 4. להעביר לה את האחריות הבלעדית והמלאה. בברכה, עינת