כמה שאלות

[Geekit]

כמה שאלות

אני עומדת בפני השאלה מה ללמוד. עד כה, הייתי בטוחה שהכיוון שלי הוא הנדסה/מדעים מדוייקים, ואכן התקבלתי להנדסת חומרים בבן גוריון, אך עמוק בפנים תמיד התעניינתי בפסיכולוגיה ומדעי המוח. אני לא עומדת בדרישות לתואר ראשון בבן גוריון (או באוניברסיטאות אחרות), האם יש אפשרות לעשות תואר שני בפסיכולוגיה מבלי לעשות תואר ראשון?
שאלה נוספת - אני יודעת שהדרך לעבודה בתחום היא קשה וארוכה. האם אתם מרוצים בבחירה שלכם? האם זה שווה את זה?

 

[sense9]

אאל"ט

יש אפיק מעבר לפסיכולוגיה מהאו"פ לאב"ג.

 

[Columbina]

תלוי מה את רוצה לעשות,

למדעי המוח אפשר להגיע מביולוגיה או לפעמים מביולוגיה ומדמ"ח (מדעי המוח זה תחום מאוד רחב שכולל המון כיווני מחקר מכל מיני זוויות). אבל העבודה בזה היא מחקר, כלומר להשאר באקדמיה (דוקטרט וכו' וכו').
לפסיכולוגיה אי אפשר להתקבל מתארים אחרים וקשה להתקבל גם אחרי תואר בפסיכולוגיה (אבל זה תלוי לאיזו מגמה). גם מפסיכולוגיה אפשר להמשיך או למחקר או לטיפול (בגדול. יש עוד כל מיני התמחויות כמו ייעוץ לאירגונים וכד').

אחרי שתקראי קצת אני חושבת שהאנשים פה יוכלו לעזור יותר...

 

[Geekit]

אני אהיה כנה

פסיכולוגיה זה התחום שהכי מעניין אותי ללמוד, אבל בגלל המסלול הארוך ואפשרויות התעסוקה המצומצמות בארץ, פסלתי.
אני גם לא מתקבלת לפסיכולוגיה באוניברסיטה, וגם אם אעשה אפיק מעבר, אני מפחדת להבין באמצע הדרך שהמאמץ לא שווה את זה.
הייתי שמחה לשמוע חוות דעת ממי שלומד פסיכולוגיה או מתעסק בזה, איפה אתם לומדים / עובדים? האם זה שווה את זה?

 

[Columbina]

זאת שאלה שאי אפשר לענות עליה

"שווה את זה" זה נורא סובייקטיבי, בשביל מישהו אחד כן בשביל מישהו אחר לא.
אפשר להתחיל כל דבר ולהתחרט באמצע הדרך. פסיכולוגיה זה לא משהו שנכנסים אליו בגלל כסף (בדרך כלל) כי כמו שאמרת, המסלול ארוך ומייגע ומעט מגיעים למטרה. זה הימור דיי גדול. גם מי שחושב שהוא רוצה להיות פסיכולוג או חוקר לא תמיד יודע למה הוא או היא נכנס\ת בהתחלה ולוקח זמן להבין במה מדובר (לפעמים יותר מדי זמן).

לכן השאלה הזאת היא בלתי אפשרית.

אישית עשיתי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, עכשיו התחלתי דוקטורט באוניברסיטת חיפה. עובדת קצת כעוזרת מחקר, בעיקר חיה על מלגה ושאריות שנשארות אחרי כנסים

לגמרי שווה את זה - בשבילי.

 

[אילנה12321]

תשובות שאולי יכוונו אותך

אהלן,

גם אני הייתי בטוחה שאני בכיוון של מדעים בעיקר כי זה מה שאהבתי בביה"ס...
עשיתי תואר בביולוגיה וסבלתי - לא סיימתי אותו. זנחתי אותו צעד אחד לפני הסוף.
לא היו לי ציונים מספיקים לפסיכולוגיה באוניברסיטאות רגילות ואז גיליתי את האונ' הפתוחה.
אני עכשיו מסיימת תואר בפסיכולוגיה בהצטיינות - כי זה מה שקורה כשלומדים מה שאוהבים.
המסלול לקלינית הוא ארוך: צריך לעשות מבחן מתא"ם, צריך ממוצע מעל 90, ותהליך הקבלה
לקלינית ארות גם בלי הנ"ל. אבל אם זה מה שרוצים, לדעתי כדאי. אחרי תואר ראשון יש
המון אפשרויות של תואר שני - טיפול באומנות, טיפול בעזרת בעלי חיים, תארים מחקריים מעניינים.
למשל אני אוהבת פסיכולוגיה חברתית....
מקווה שזה עוזר - עברתי תהליך ארוך כדי להבין שמדעי החיים זה לא מה שאני באמת רוצה...

 

[doughnuts]

יש הבדל בין "ללמד X" לבין "לעסוק ב-X"

במידה וכל מה שאת רוצה זה ללמוד פסיכולוגיה, אפשר לעשות את זה בזמנך הפנוי ללא צורך בתואר אקדמי בתחום. יש הרצאות וידאו מוקטלות בחינם, ספרים, ואין ספור מאמרים מקצועיים. השאלה, מה היית רוצה לעשות עם כל הידע הזה. אי-אפשר "לעשות פסיכולוגיה" כמו שאי-אפשר "לעשות פיזיקה". השאלה, מה היית רוצה לעשות עם ידע בפסיכולוגיה בתור קריירה?

 

[Lady of the masks]

אני חושבת שהשאלה האמתית היא:

האם את יכולה לראות את עצמך עוסקת שנים על גביי שנים במה שתבחרי? האם זה יאתגר אותך? האם תגעי אם חיוך לעבודה ולא סתם תחכי שהיום יסתיים?
בעיני, כדי להגיע לזה, ולא סתם לעבוד לפרנסה, זה שווה את הסיכון. וזה אפילו שכל עצם הגיונית בגפי, אומרת שזה טירוף.
אז תחליטי בשבילך, מה חשוב לך יותר?