כמה שאלות...

[האדמה בוערת]

כמה שאלות...

נעים מאוד! אני חדשה כאן... היתה לי תקפוה שגמגמתי, אבל זה נבע בעיקר בגלל בעיות קשב וריכוז (מתחילה להגיד משפט ושוכחת מה רציתי להגיד, ואז זה הרבה "אה.... אה...."- כי מנסה לחשוב תוך כדי....) האמת היא שהגעתי לפורום לא כי ישלי על זה משקעים (האמת היא שאני בקושי זוכרת את זה בתור משהו טראומטי) אלא בעיקר בגלל שחבר שלי הוא X מגמגם, ואצלו זה היה יותר טראומטי, ואני סתם רוצה לדעת מה עבר עליו... אז אם לא מפריע לכם... רציתי לשאול כמה שאלות...

האם לדעתכם זה נכון שבהרבה מהמקרים גמגום נובע מחוסר בטחון עצמי? יש לי קרוב משפחה שאבא שלי (שהוא פסיכולוג) תמיד אומר שהוא כל כך פחד מהצל של אמא שלו, שהוא גמגם עד גיל 17. וברגע שהוא יצא מהבית-הוא הפסיק לגמגם...

איך אנשים מגמגמים רוצים שיתיחסו אליהם תוך כדי הגמגום? כי יש כמה תגובות... -מבט של ,אני מחכה". -מבט של "אני מבין, זה קשה לך". -מבט של "אני מנסה לשדר לך שהכל בסדר, אבל אני ואתה יועים שלא". -התלעמות מוחלטת. -נסיון לעזור במציאת המילים..... -ועוד...

 

[RobinhooDw]

תשובה

לא הרגשת בזה כמשהו טראומתי משום שלא גמגמת. גמגום זה לא מה שתיארת כבעיות קשב וריכוז, זה חוסר אפשרות להגיד משהו שרוצים להגיד. איך אני הייתי רוצה שיתייחסו למגמגמים? כאנשים חולים. נמאס לי שמתייחסים אלינו כאילו שאנחנו רגילים, אנחנו לא רגילים, יש לנו בעיה קשה לנו לדבר אנחנו לא מרגישים נורמלי כל שלעולם לא נהיה "נורמלים". במקום להתייחס אלינו כרגילים ולהקשות אלינו את החיים צריך להיתייחס אלינו כאנשים שעוברים מחלה קשה, או חוויה קשה ולעזור לנו בחיים ולעודד אותנו כמו שמתייחסים לאנשים חולים. תארי לך שיתייחסו לאדם חולה רגיל? לא היו מרחמים עליו או מנסים לעזור לו? כך אנחנו מרגישים רק שאותנו לא רואים כאנשים "שרע להם"

 

[shuky63]

לא מדויק.אפשר להזדהות עם בעיה דומה

דודה שלי שלקתה בשבץ מוחי לא מסוגלת לשלוף את המילים שהיא רוצה להגיד,ואני ממש מסוגל להזדהות ולהבין אותה.יש אותו קוצר רוח של הסביבה כשהיא לא מסוגלת למצוא את המילים והרבה אה...אה... שלה כמו אנשים מסוימים עם גימגום וגם התגובה הנפשית שלה דומה.היא לאט לאט מפסיקה לנסות ומוותרת על דברים שהיא רוצה להגיד. אז נכון זה לא מוגדר כגימגום אבל .....

 

[shuky63]

היום מעט מאד מומחים מיחסים גימגום

לחוסר ביטחון עצמי.עם זאת חוסר ביטחון עצמי יכול להחריף גימגום קיים,ובמאה אחוז הוא גורם למגמגם להמנע מלדבר במצבים שקשה לו. אני מכיר מגמגמים רבים ולרבים מהם,יש בטחון עצמי מופרז והם עדיין מגמגמים אבל הם לא נמנעים לדבר עם כל אדם ובכל מצב. בקשר לאיך להתיחס למגמגם,זה מאד מורכב.כמובן שצריך להפגין סבלנות ובנושא השלמת מילים זה תלוי באדם הספציפי.זה מתפרס מרצון בולט שישלימו לו את המילים ויחסכו לו את המלחמה ועד סלידה מהשלמת משפטים כמוני למשל שלא מוכן לקבל השלמת מילים וממשיך להאבק במילה גם אם השלימו לי אותה עד הסוף.

 

[מירב של פעם]

תשובות שלי ../images/Emo26.gif

לדעתי חוסר בביטחון עצמי נובע מהגמגום ולא להיפך. כיוון שגמגום הוא לרוב על בסיס גנטי , הגמגום מופיע ראשון ואחריו כל מיני תוצרי לוואי של טראומות ממצבי דיבור

פחדים

חוסר ביטחון עצמי. אדם שבבסיסו הגנטי אין נטייה לגמגום , לא יתחיל פתאום לגמגם בגלל חוסר ביטחון עצמי אלא חוסר ביטחונו העצמי יתבטא בתחומים אחרים כגון אולי בישנות , הסתגרות וכו'.... חוסר ביטחון עצמי צומח מתוך הגמגום כיוון שיש אנשים (לא כולם) שגמגומם מביך אותם ולכן הם מונעים מעצמם מצבי דיבור. כמובן שאין להכליל כיוון שכל מקרה לגופו.

לגבי התיחסות לאנשים מגמגמים - גם כאן כל אחד מרגיש אחרת. אני חושבת שאני הייתי רוצה שיתעלמו מההתקעויות שלי כשהן קורות , פשוט לא ייחסו להן חשיבות. ואגב , נורא הצחיק אותי המשפט: "אני מנסה לשדר לך שהכל בסדר, אבל אני ואתה יועים שלא"