כמה שאלות

[liatdan]

כמה שאלות

שלום לכולם , יש לי כמה בעיות , שמשתלבות אחת בשנייה , והייתי רוצה לשתף ולהתייעץ. הילד שלי בן 3 בתפקוד גבוה עד לפני כחודש היה בגן רגיל ללא סייעת.וראינו שיפור עקבי במצב עם קפיצות בהתפתחות מידי פעם. לפני חודש הכנסנו סייעת כי ראינו שיש מצבים שבהם הילד תקוע באותה פעילות וקשה לתת לו יחס אישי. לסייעת אין ניסיון בחינוך מיוחד אבל היתה בגן משלב. דבר נוסף אני בהריון מתקדם עם בעיות בריאותיות ובלתי אפשרי בשבילי לרוץ עם הילד בקניון או בחוגים והוא מרגיש את זה וזה מפריע לו. בזמן האחרון,מאז שהסייעת נכנסה, חלה נסיגה מאוד גדולה אצל הילד הוא פחות תקשורתי עם ילדים אחרים יותר אקוללי , הפסיק לאכול לבד (רוצה שיאכילו אותו) התחיל להסתובב סביב עצמו (לא במידה מוגזמת אבל אף פעם לא היו לו בעיות תחושתיות) הנסיגה גם בגן וגם בבית. הגננת אומרת שהיא מרגישה שהסייעת מבודדת אותו ושיש יותר נזק מתועלת (היא הציעה סייעת כך שנראה לי שההרגשה היא כנה) שהילד יודע שהסייעת בשבילו ושהוא "מתפנק" אני חושבת שזה בגלל הלידה המתקרבת. דבר אחד ברור הילד אוהב את הסייעת ומאוד מפריע לו שהיא הולכת ב- 12:00 כל יום. מה דעתכם מניסיון אישי? (הן בנושא הסייעת והן בנושא הלידה) איך אפשר להקל עליו ? אנחנו מאוד מחבקים ומחזקים אותו אבל זה לא עוזר. קשה לו להביע רגשות אם הוא כועס על מישהוא כי הוא נסע הוא לא יסכים לדבר איתו בטלפון אבל חוץ מזה כלום. האם אני יכולה להעזר באלוט/בית לורן ע"מ לקבל ייעוץ מקצועי לסייעת ? אם לא האם יש בעל מקצוע פרטי מומלץ ? האם אפשר להסתפק בסיוע של כמה ימי יעוץ ? (אנחנו מקבלים עזרה ממכבי אבל זה רחוק מלהספיק כידוע לכם) ליאת

 

[רונית ולגרין]

הי ליאת,

אז ככה- כשמכניסים סיוע לגן מאד חשוב לעשות תאום ציפיות ברור בכמה מישורים: 1. בין הגננת לסייעת- משמע מה תפקיד הסייעת בתוך הגן ואיך היא עוזרת ועושה את התיווך מבלי להפריע למהלך התקין של הגן. 2. בין הסייעת להורים-מה בעצם ההורים מצפים ממנה, מה תפקידה בכל התמונה, האם היא אמורה להיות סייעת דומיננטית או סמויה, במה היא מסייעת לילד ואיפה היא "נעלמת", איך בעצם מגדירים תכנית עבודה ולכמה זמן היא תקפה (בדרך כלל חשוב לעצור מידי פעם, להעריך את יעילות העבודה והתרומה לילד, ולחשוב איך מתקדמים. זאת אומרת שגם הגדרת התפקיד של הסייעת מאד לבילית ומשתנה לפי התפוקות של הילד). ולגבי הדרכה- אכן חשוב לתת לסייעת הדרכה. גם להכיר לה את השטח בגןואת הנפשות הפועלות, גם להסביר לה בדיוק למה היא נכנסת לתפקיד, איך עושים את זה, מה אנו מצפים שיקרה, ואיך לזהות שהדברים לא עובדים. צריך לאפשר תקשורת בשני מישורים- הדרכה שוטפת בפרקי זמן ברורים ואפשרות היוועצות לארועים ספציפיים חיוביים ושליליים שקורים במהלך הדרך. טוב- ולשאלת השאלות- מי יכול לעשות את זה- אפשר בהחלט לשאול באלוט/בית לורן ואפשר לפנות באופן פרטי או ציבורי (קופ"ח) לפסיכולוג או קלינאי תקשורת שיכול לקחת על עצמו הדרכה. בהצלחה, ואגב- בקשר למצב של נסיגה. לא להיבהל. מה שחשוב לנסות לשבת עם הגננת והסייעת ולנסות לאתר את מוקדי הקושי ולהבין למה זה קורה.

 

[נונינה1]

הי ליאת,

קודם כל באמת לא להבהל, הילד מאותת שקשה לו וצריך לחפש מה ולמה אבל הוא נסוג תפקודית ולא התפתחותית - הוא לא מאבד את היכולות אלא זמנית לא משתמש בהן כי קשה לו. נראה לי שהילד חווה באמת שאמא נסוגה ושיש משהי אחרת שמופיעה ומתפקדת די דומיננטי בגן, והפרת האיזון הן בבית והן בגן מפחידה אותו. זה מאוד טיבעי וזה קורה גם לילדים "רגילים" - מה שהופך את הילד שלך לרגיל בתגובה שלו..... מעבר למה שכבר ענו לך שמאוד נראה לי, חשבתי להציע אולי שהגננת תעזר בסייעת עם עוד ילדים או פעילויות - ואז הוא יראה שהוא לא היחיד שנעזר בה. לגבי ההריון, אז קודם כל תרגישי טוב ושהכל יעבור חלק וכיפי, ושנית - כל לידה של אח קטן לילד יחיד היא פרוייקט - שלא לאמר משבר. ואי אפשר לברוח מזה, אבל צריך להבין שהרגרסיה, והרגישות, והקושי הם טבעיים, וצריך לעשות בדיוק מה שאתם עושים - לעטוף אותו רגשית בחום, להסביר לו את המצב, אפילו אם אתם חושבים שהוא צעיר מדי להבין לעומק, ולהבין שאחרי שהתינוק יוולד והשינוי יהיה מוחשי ויהיו עוד כמה קשיים בדרך - כולכם תתרגלו למצב החדש - גם הוא, ותוכלו ממנו להמשיך הלאה.