כמה שאני שונאת
- פותח הנושא קרני
- פורסם בתאריך
אז זהו...
שלדעתי לא כל העולם כך נוהג, במיוחד במקצוע הזה, ובעיניי זה ממש לא טוב. זה לא שאני דורשת פרפקציוניסטיות- ממש לא, אבל אני חושבת שעל מנת להגיע לתוצאות צריך להשקיע. מדובר סך הכל בעבודה עם אנשים, וכשזה מגיע לזה, אז קצת קשה לזלזל ולהעמיד פנים... וכן, צריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק, ולו בגלל שיש אחריות כל כך גדולה... כן, אני לוקחת את זה ברצינות, כפי שמתבקש מהמקצוע. לא חושבת שאני עושה משהו מיוחד, למרות שלדעתי, מי שלא משקיע, ויש רבים מאלו, בעצם "זורקים" ואני לא טיפוס כזה. משהו פנימי שנושף? כן, אבל גם חיצוני. מעין מעגל או יותר נכון מערבולת. מרגישה שאני סוחטת את עצמי, אבל שגם סוחטים אותי מבחוץ, זה שילוב בעצם של כמה מימדים. בלגן!
שלדעתי לא כל העולם כך נוהג, במיוחד במקצוע הזה, ובעיניי זה ממש לא טוב. זה לא שאני דורשת פרפקציוניסטיות- ממש לא, אבל אני חושבת שעל מנת להגיע לתוצאות צריך להשקיע. מדובר סך הכל בעבודה עם אנשים, וכשזה מגיע לזה, אז קצת קשה לזלזל ולהעמיד פנים... וכן, צריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק, ולו בגלל שיש אחריות כל כך גדולה... כן, אני לוקחת את זה ברצינות, כפי שמתבקש מהמקצוע. לא חושבת שאני עושה משהו מיוחד, למרות שלדעתי, מי שלא משקיע, ויש רבים מאלו, בעצם "זורקים" ואני לא טיפוס כזה. משהו פנימי שנושף? כן, אבל גם חיצוני. מעין מעגל או יותר נכון מערבולת. מרגישה שאני סוחטת את עצמי, אבל שגם סוחטים אותי מבחוץ, זה שילוב בעצם של כמה מימדים. בלגן!
בהמשך למה שאמיר הציע
כמו שהבנתי את מה שאמיר כתב: הבקשה היתה להביט פנימה ולהיות במקום של "מרגישה" במקום "חושבת ש". המלים שלך "לדעתי", "אני חושבת" , "צריך ל", "אחריות", "לוקחת ברצינות" "מתבקש" , בעיני מושכות לכוון של הראש ולא של הלב. יש לך הזדמנות להיות כאן בפורום במקום מוגן (אפילו מהשוט הרודף הפנימי) ולדבר ממקום של "מושך אותי" "דוחה אותי" "חם לי בבטן" "חוששת", "שמחה". המלים שלך "מרגישה שאני סוחטת את עצמי" כבר יותר קרובות, אם כי יש כאן שילוב של פעולה וכוח. אפשר אולי לרגע קט לעמוד מלכת ומלהביע דעה לטובת התבוננות? מה עושה אותך שמחה? לא בהקשר של עבודה, בחיים. אולי משם אפשר להגיע למשהו?
כמו שהבנתי את מה שאמיר כתב: הבקשה היתה להביט פנימה ולהיות במקום של "מרגישה" במקום "חושבת ש". המלים שלך "לדעתי", "אני חושבת" , "צריך ל", "אחריות", "לוקחת ברצינות" "מתבקש" , בעיני מושכות לכוון של הראש ולא של הלב. יש לך הזדמנות להיות כאן בפורום במקום מוגן (אפילו מהשוט הרודף הפנימי) ולדבר ממקום של "מושך אותי" "דוחה אותי" "חם לי בבטן" "חוששת", "שמחה". המלים שלך "מרגישה שאני סוחטת את עצמי" כבר יותר קרובות, אם כי יש כאן שילוב של פעולה וכוח. אפשר אולי לרגע קט לעמוד מלכת ומלהביע דעה לטובת התבוננות? מה עושה אותך שמחה? לא בהקשר של עבודה, בחיים. אולי משם אפשר להגיע למשהו?
האח הגדול צופה
New member
מי כאן בלחץ???
לפי מה שאת מתארת, מדובר בעבודה של חיים ומוות??? אם כן אז נניח שלגיטימי. אבל אם לא , אז מה הלחץ? במיוחד שיש כאלו שעושים את העבודה בלי לחץ? את עובדת במקום מסוים עם כח אדם מסוים, שלא לך שליטה עליו. את זו שבוחרת להיות בלחץ, ורק את יכולה לדעת מה הסיבה? אולי חוסר בטחון עצמי- גורם לך לעשות הכל כדי להיות בסדר. אולי אם תחשבי שאת עושה את המקסימום האפשרי מבחינתך ותאמיני בזה, לא תצטרכי להיות בלחץ? וברצוני להזכירך שאני כותב מעולמי הפנימי, ואת רק שיקפת לי. בנימה אישית: חברתי לשעבר היא נשמה טהורה וטובת לב ואחת הסיבות שאנחנו לא ביחד זה... הלחץ שלה! כל דבר היה פרויקט שצריך לקחת ברצינות. למרות שהיתה סטודנטית מצטינת, לפני כל מבחן ועבודה להגשה לא היתה ישנה לילות רצופים!, אפילו לעשות הפסקה לאוכל היא לא היתה מוכנה, וכמובן שהיה הרבה חומר ואני היתי אמור לעזור לה לתרגם. וכמובן אחרי המבחן היתה בטוחה שהיא נכשלת וכמובן אני אמור להרגיע אותה. ושהיא עבדה, כמובן שהיתה נשארת עד הלילה כי יש עבודה ( עבדה בחב´ כ"א ) ולעיתים היתי צריך להדפיס מודעות דרושים בעצמי ולמהר ולתלות אותם ברחבי העיר - הרי איך תעזוב את המשרד? אז את מוזמנת לקחת מכאן מה שאת רוצה. וסוד קטן לי- החברה שלך תמשיך להתקיים גם אם לא תהיא לחוצה וגם אם לא תעבדי שם! אז מה הלחץ? אני חושב מחשבות חיוביות.
לפי מה שאת מתארת, מדובר בעבודה של חיים ומוות??? אם כן אז נניח שלגיטימי. אבל אם לא , אז מה הלחץ? במיוחד שיש כאלו שעושים את העבודה בלי לחץ? את עובדת במקום מסוים עם כח אדם מסוים, שלא לך שליטה עליו. את זו שבוחרת להיות בלחץ, ורק את יכולה לדעת מה הסיבה? אולי חוסר בטחון עצמי- גורם לך לעשות הכל כדי להיות בסדר. אולי אם תחשבי שאת עושה את המקסימום האפשרי מבחינתך ותאמיני בזה, לא תצטרכי להיות בלחץ? וברצוני להזכירך שאני כותב מעולמי הפנימי, ואת רק שיקפת לי. בנימה אישית: חברתי לשעבר היא נשמה טהורה וטובת לב ואחת הסיבות שאנחנו לא ביחד זה... הלחץ שלה! כל דבר היה פרויקט שצריך לקחת ברצינות. למרות שהיתה סטודנטית מצטינת, לפני כל מבחן ועבודה להגשה לא היתה ישנה לילות רצופים!, אפילו לעשות הפסקה לאוכל היא לא היתה מוכנה, וכמובן שהיה הרבה חומר ואני היתי אמור לעזור לה לתרגם. וכמובן אחרי המבחן היתה בטוחה שהיא נכשלת וכמובן אני אמור להרגיע אותה. ושהיא עבדה, כמובן שהיתה נשארת עד הלילה כי יש עבודה ( עבדה בחב´ כ"א ) ולעיתים היתי צריך להדפיס מודעות דרושים בעצמי ולמהר ולתלות אותם ברחבי העיר - הרי איך תעזוב את המשרד? אז את מוזמנת לקחת מכאן מה שאת רוצה. וסוד קטן לי- החברה שלך תמשיך להתקיים גם אם לא תהיא לחוצה וגם אם לא תעבדי שם! אז מה הלחץ? אני חושב מחשבות חיוביות.
וואוו big brother
לא פגעת או עשית שום דבר רע, מלבד לחוות את דעתך, ואני מעריכה ומכבדת את זה. אתה צודק לגמרי בזה שזה לא עניין של חיים ומוות, ואני מסכימה עם זה שניתן לבצע דברים גם ללא לחץ, אולם אני חושבת שבגלל שיש בי ביטחון במה שאני עושה ואיך שאני עושה, וזה לא ממש העניין. יש פשוט ה-מ-ו-ן לעשות, ומדובר בעשייה שצריכה להיות "עם האצבע על הדופק" אחרת אתה מפספס ובגדול. אני לא מאלה שלא יידעו לקחת הפסקות או שיעבדו כמו מטורפים. אני יודעת גם להנות ולקחת פסק זמן בלי לחשוב על היום, מחר או אתמול אלא פשוט על עכשיו. אני גם לא ממש תואמת את דגם החברה הלחוצה. אבל יש לי כל כך הרבה על הראש, וזה אף פעם לא מסתיים... ולא בגלל שאפשר לסיים את זה, זה בדיוק העניין, כפי שציינתי- חייבים להיות עם היד על הדופק אחרת מפספסים הרבה וזה פוגע לא רק בך כי אם גם באלו שאתה עובד איתם. אז זה קצת קשה...
לא פגעת או עשית שום דבר רע, מלבד לחוות את דעתך, ואני מעריכה ומכבדת את זה. אתה צודק לגמרי בזה שזה לא עניין של חיים ומוות, ואני מסכימה עם זה שניתן לבצע דברים גם ללא לחץ, אולם אני חושבת שבגלל שיש בי ביטחון במה שאני עושה ואיך שאני עושה, וזה לא ממש העניין. יש פשוט ה-מ-ו-ן לעשות, ומדובר בעשייה שצריכה להיות "עם האצבע על הדופק" אחרת אתה מפספס ובגדול. אני לא מאלה שלא יידעו לקחת הפסקות או שיעבדו כמו מטורפים. אני יודעת גם להנות ולקחת פסק זמן בלי לחשוב על היום, מחר או אתמול אלא פשוט על עכשיו. אני גם לא ממש תואמת את דגם החברה הלחוצה. אבל יש לי כל כך הרבה על הראש, וזה אף פעם לא מסתיים... ולא בגלל שאפשר לסיים את זה, זה בדיוק העניין, כפי שציינתי- חייבים להיות עם היד על הדופק אחרת מפספסים הרבה וזה פוגע לא רק בך כי אם גם באלו שאתה עובד איתם. אז זה קצת קשה...
אני קוראת את מה שאת כותבת, קרני
ושואלת את עצמי אם הכל בסדר, אז מה בכל זאת לא ? מה בדיוק את שונאת שם? שום דבר לעולם לא מסתיים, דברים תמיד זורמים וממשיכים הלאה אז מה כל כך קשה שם? באופן אישי לגמרי, ממני בבטן, אומר לך, כשאני עושה בלי להרגיש - אני מתה... ההפרדה שאת עושה בין ההרגשה לעשייה, היא הרסנית... זה דפוס שהיה לי בעבר, בעבודות "לוחצות, אחראיות, שלא נגמרות...ועוד" אחרי שהגעתי לרמה כזאת של "נסחטת", לא הייתי שם יותר...לא הייתי בכלל. נגמר לי המיץ... אין סיבה בעולם להרגיש כך חוץ מהבחירה של האדם עצמו. כדי לקבל עזרה ממשהו, צריך להניח בצד את ההנחות הבסיסיות שלנו, ולהיות פתוחים, אחרת, כל מה שיגידו לך יתקל בקיר הצידוקים שיש לך. דלי שהוא מלא, אי אפשר להוסיף לא עוד מים, הם ישפכו החוצה... אז החליטי מה את רוצה כדי לקבל עזרה, צריך לעזור למי שעוזר אין קסמים ואין קוסמים יש רק עבודה...והיא לפעמים קשה אבל מה? העבודה הזאת, להבדיל מזאת שאת מכירה לא תסחוט אותך אלא תמלא... יום נפלא אביבה
ושואלת את עצמי אם הכל בסדר, אז מה בכל זאת לא ? מה בדיוק את שונאת שם? שום דבר לעולם לא מסתיים, דברים תמיד זורמים וממשיכים הלאה אז מה כל כך קשה שם? באופן אישי לגמרי, ממני בבטן, אומר לך, כשאני עושה בלי להרגיש - אני מתה... ההפרדה שאת עושה בין ההרגשה לעשייה, היא הרסנית... זה דפוס שהיה לי בעבר, בעבודות "לוחצות, אחראיות, שלא נגמרות...ועוד" אחרי שהגעתי לרמה כזאת של "נסחטת", לא הייתי שם יותר...לא הייתי בכלל. נגמר לי המיץ... אין סיבה בעולם להרגיש כך חוץ מהבחירה של האדם עצמו. כדי לקבל עזרה ממשהו, צריך להניח בצד את ההנחות הבסיסיות שלנו, ולהיות פתוחים, אחרת, כל מה שיגידו לך יתקל בקיר הצידוקים שיש לך. דלי שהוא מלא, אי אפשר להוסיף לא עוד מים, הם ישפכו החוצה... אז החליטי מה את רוצה כדי לקבל עזרה, צריך לעזור למי שעוזר אין קסמים ואין קוסמים יש רק עבודה...והיא לפעמים קשה אבל מה? העבודה הזאת, להבדיל מזאת שאת מכירה לא תסחוט אותך אלא תמלא... יום נפלא אביבה
פתחת לי את המחשבה לגמרי!
תודה אביבה על החכמה והנקודות הרבות שאני צריכה עוד לחשוב עליהן. אולי אני בכלל לא יודעת להגדיר את מה שכל כך מפריע לי?! אולי אני כל כך בתוך המערבולת הזאת, שאני לא יכולה להיות קשובה באופן אפקטיבי יותר?! צודקת אביבה, ואת לא יודעת כמה אני מודה לך על התשובה הזאת!
תודה אביבה על החכמה והנקודות הרבות שאני צריכה עוד לחשוב עליהן. אולי אני בכלל לא יודעת להגדיר את מה שכל כך מפריע לי?! אולי אני כל כך בתוך המערבולת הזאת, שאני לא יכולה להיות קשובה באופן אפקטיבי יותר?! צודקת אביבה, ואת לא יודעת כמה אני מודה לך על התשובה הזאת!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.