כמה שהיה חסר לי הפורום הזה

העין ה 3

New member
כמה שהיה חסר לי הפורום הזה

כרגע אין לי כל כך מה לשתף, אבל אני שמחה שמצאתי אתכם. יש לי ילד בן 16 מנישואים קודמים, וילד בן שנה וחצי מפרק ב'. לבעלי אין ילדים מנישואים קודמים, למרות שהיה נשוי הרבה שנים. יש אצלנו כל כך הרבה חיכוכים על רקע הילד, ואני כל כך זקוקה לכם לפעמים, גם לעצות וגם סתם לשתף. אז להתראות.
 

ohevet

New member
היי מה העיניינים?

הייתי רוצה לשאול אותך משהו, את רואה במקום לקבל עצות את עוזרת. גם אני נשואה פעם שניה עם ילד מנישואים קודמים והוא בלי ילדים מנישואיו. תמיד אנחנו נישאר רגישות כלפי הילד מהנישואים הראשונים? בעלי נותן 10000% לילד ותמיד יש לי הרגשה שמהו חסר.גם אצלך? אצלך בכלל הבן בגיל קשה. יום נעים וסליחה על ההתנפלות.
 

*יערית

New member
מהלכת על חבל דק...

אולי ורק אולי...יש לכן ציפייה שהבן זוג שלכם בפרק ב' יהווה תחליף לאביו הביולוגי ומרוב ציפיות גם כשהוא נותן 10000% מעצמו זה לא מספיק? הוא לעולם לא יכול להיות אביו..הוא יכול לאהוב אותו כמו...לדאוג לו כאילו היה שלו....להיות שם לידו יותר מאביו.. אבל הרגש הפנימי הזה שיש להורה ביולוגי לא תמצאו {אולי ..וזה נדיר וגם עיניין של זמן ומצב מערכת יחסים} תנמיכו ציפיות מהבן זוג....הוא קודם כל בא לחבילה כבן זוגכן ואחר כך היה צריך להתחבר לילד שלא שלו..זה קשה מאוד ואם הוא נותן 10000% זה הרבה יותר ממה שאני יכולתי לבקש.. 50% ממנו שווה הרבה...כי יש גם אותי בתמונה..את ילדיו משפחתו....במיקרה שלכן אין ילדים אבל יש הרבה דברים שגבר אחד צריך לחלוק ... משפט קשה אבל נכון שאמר לי הבוקר בן זוגי: "אני מצטער שאני לא יכול להיות לצידך 24 שעות...מצטער שאני לא יכול לחלק את עצמי יותר"..בסיטואציה שזה נאמר זה נשמע רע..אבל אחרי שהרוחות נעלמו...זה נכון!אולי אני מצפה ליותר מידיי....ולפעמים כשמעמיסים את העגלה יותר ממה שהיא יכולה לסחוב זה גולש ונופל... אז פחות ציפיות ודרישות...יהייה טוב יותר לכולם
 
יערית

את צודקת כל כך בעניין הציפיות,אני מקווה שכולנו נפנים. אני רוצה להגיד משהו שקשור לנושא רק מהצד השני. המצב שלי טיפה שונה מפני שאני מגדלת את ילדו של בעלי כי כמו שאתם יודעים אימו נפטרה כשהיה קטן. אני מאד רציתי למלא את החסר לילד הקטן ,אך בעלי לא איפשר זאת,כשהיו בעיות תמיד אמר לי תני לי לטפל בכל מה שקשור בו.... במילים אחרות אני מאד רציתי אבל לא נתנו לי ,אז קחו בשתי ידיים את מעורבותו של בן זוגכם כי לא תמיד זה מובן מאליו.תנו סמכויות והרווח יהיה לכל הנוגעים בדבר,כי אין לי ספק שאני הפסדתי בן והוא הפסיד אמא.
 

*יערית

New member
וואו ריגשת אותי יונה../images/Emo7.gif

באמת שעברה בי צמרמורת כשקראתי אותך.... "שללו " מך את האפשרות להיות אם חורגת לילד של בן זוג... אולי מהסיבות שנמצאות רק בתוך תוכו..אולי הוא לא החלים עדיין מאובדנה {הבן זוג}אולי הוא מתקשה בכך ביום יום ולכן רוצה שכל הקשר עם בנו יהייה רק דרכו ובדרך שלו? אני מעלה השארות לגבי הבעיה שלכם......נדמה שהוא היה צריך לעבור תהליך החלמה ,התאוששות מהמוות שלה..ואחר כך קבלת "עזרה" ואהבה לו ולבנו. מאחלת לך שיום אחד הוא יתפקח ויבין את אשר הבן שלו והוא מפסידים
 
אכן את צודקת../images/Emo140.gif

שניהם עדיין לא איבדו את האבל ,ואנחנו כבר 12 שנים אחרי... תודה על האיחולים
 

*יערית

New member
יונה ../images/Emo140.gif

לכל אחד יש את זמן האבלות שלו וזמן הריפוי..ויש שלעולם לא! אולי פשוט לקבל זאת כעובדה..לנסות לדלג על קשיים ולהבין שאין פתרונות קסם לכל דבר...זה המצב ועם זה ננצח!
 
יעריתוש

את שוב צודקת רק שהסיבה הפוכה,אני מניחה כבר מזמן כי הבנתי שכשהאבל קיים ולא אובד אין מקום לאהבה חדשה ,ואם אין לי מקום אז לצערי אני בחוץ.
 

ע י ן

New member
מסכימה עם יעריתוש : בפנים!../images/Emo23.gif

את בפנים יונתנו האהובה... את בפנים ...באהבה , בסבלנות , בחום , בתקווה ... את עמוק עמוק בפנים, בליבותנו.
 
יעריתוש ועין יקרות ../images/Emo140.gif

תזכרו תמיד,הדבר האחרון שאני רוצה זה שבר הקטנה תתמודד גם עם החורגות ...ולי כבר מזמן אין כח להיות מורכבת עוד יותר.......
אבל אתן מקסימות ואפילו הצלחתן להפשיר לי את העצמות שקפאו לי עם השנים.... תודה
 

ע י ן

New member
מרווח של שותפות כנה../images/Emo79.gif

גם אותי ריגשת כהרגלך , יונתי . וגם דברי חכמה אמרת פה . תיפטרו מהרגישות שלכן לילדכן שאינם ילדיו של בן הזוג... אין דרך אחרת . אני מפנה אתכם לתשובתה המופלאה של יעלי לחד מאתמול ...בהקשר אחר אמרה :תהיה אתה ...תשתחרר תזרום. זה ממש נכון בעניי, צריך לפנות מקום לבן הזוג , עלינו להבין כי הוא אינו בובת שעשועים וכי בכדי להינות ממנו ומטובו ואיכויותיו ...צריל לשחרר חבל . מעורבות ושיתוף באים ממקום של סמכות . והסמכות קשה לנו להרפות ממנה לטובת מי שאינו אבי ילדינו... גם אני עשיתי קפיצת מדרגה בעניין הזה ...לא בא לי בקלות. זה הביטחון והאמון שאנו נותנים בבן הזוג...יותר פשוט לתת אותו בכל תחום אחר בחיים מאשר לתת אותו כשמדובר בילדנו. שם אנו רוצות שליטה ,רק אנו יודעות מה טוב להם ... אין כמו אמא , רק אמא יודעת מה טוב לילדיה .... כשמגיעים למקום של איחוד מוחלט ואוהב ובטוח ....משחררים את החבל גם בעניין הילדים . מה זה משחררים את החבל ? - זה מתייעצים , זה חולקים במטלות , זה חולקים בהנאות , ממשמעים יחד , מקרבים ... משדרים לילדים מסר אחיד ויציב ועומדים מאחריו : אנחנו שניים בכל. שניים שאפשר לסמוך עליהם , שניים מביאים פרנסה , שניים חושבים , שניים מחליטים. הם ינסו להפוך את זה לאחד ...רק אתה הורה שלי...- נכון , אבל פה בבית הזה ,במשפחה שלנו יש שניי מבוגרים אחראים . לא פשוט. יונה צודקת : תלוי ברצון והנחישות של שניי בני הזוג , האחד לפנות מקום ...והשני לעמוד במקום שפינו לו...
 
עין יקרה

לחצת לי על כפתור והנה דוגמה גם מהצד השני. חן הבן היקר שלי שתמיד נדחה ע"י אביו חיפש בכל כוחו אחר דמות גברית אבהית,ניסה בכל דרך לרצות את בעלי ולמצוא חן בעיניו. לפעמים כשהיו מריבות או ויכוחים איתו ראיתי עד כמה הוא צמא לתגובתו של בעלי אך בעלי תמיד בחר לא להתערב,ואני אמרתי לו,שאני נותנת לו את כל הסמכות להגיב כראות עיניו,הסברתי שילד זקוק לכל תגובה העיקר שתהיה תגובה כי אדישות זה יותר גרוע מדחיה. לצערי בעלי בחר לייבש את חן ולא להגיב לו ותמיד הצדיק את התנהגותו בכך שהוא לא רוצה לגרום לתחרות בין בנו צוף לחן שלי,ולכן בוחר בחוסר תגובה.אני מעולם לא קיבלתי את הדרך הזאת כי רציתי שבעלי יהיה שותף מלא.אך כמו שכבר הבנתם כל שאני רוצה אני מקבלת את ההפך......... (סתם רגע של קורבנות...)
 

*יערית

New member
עין ../images/Emo13.gif

בנוסף לכל הדברים החכמים שאת אומרת...מוסיפה שלא רק שניים מחליטים ..שניים חושבים.... אצלנו אני מאפשרת גם לאקס להיות שותף לכמה וכמה דברים אל מול הילדים..והם יודעים שמה שאבא אומר זה קדוש וכך גם מה שהבן זוג אומר ומה שאמא אומרת..ובד"כ אנחנו לא מבטלים אחד את השני {לפחות לא ליד הילדים} לא נותנת להם פתח הכי קטן בכדי להכנס לשם ולחלק אותנו לקולות ומחשבות בבית הקול הוא אחד!{שבא מתוך 3 קולות}
 
יעריתוש../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

רק שלא יכנסו באמצע,כל הכבוד את צודקת והדרך שלך נכונה.
 

ע י ן

New member
יונתוש....

מניסיונך ... האם טאקטיקה כזאת של "חדר אטום" , חזית אחידה .... לו הייתה מתקיימת בינך ובין בעלך - כמה הייתה משנה את השתלשלות האירועים והתחושות בחייכם ? כלומר אני שואלת בעצם ....אם זה היה מתנהל אחרת (רק זה ..) האם זה היה מספיק כדי שהיום תהיו משפחה אוהבת ? מה עוד קריטי ? < למדי אותנו גם היום משהו חכם וחשוב ... מורתי>
 
רק לא מורה../images/Emo6.gif

האמת היא שאני חושבת על כך המון,ואני בטוחה בדבר אחד,אולי בעצם בכמה דברים. היחסים כאן באמת היום במצב אנוש...אבל אין לי ספק שאם היינו נותנים אחד לשני את ההרגשה שהילדים הפרטיים שלנו הם בעיניים עצומות גם שלהם רק ההרגשה היתה פותרת חלק מהבעיות. אל תשכחו שכשדברים שקשורים בילדים שלנו לא מסתדר,אנחנו מתמלאים בכעסים מול בני הזוג. אני חושבת שכל אחד מאיתנו צריך להיות מספיק רגיש כדי להתקרב ולהתרחק לפי הצורך,זאת אומרת,גם אם קבלת סמכות אתה עדין לא הורה ביולוגי ולכן צריך לנצל את הסמכות עם המון רגישות.להבין ולזכור תמיד שהילד החורג הוא קודם כל הבן של הביולוגי ולפעמים אנחנו עושים לילד ובדרך זאת עושים לבן הזוג,וזה אומר שהילדים החורגים לפעמים הם כלי למלחמות בין ההורים,אני בטוחה שכשהיחסים בזוגיות טובים בעיקר בתחילת הדרך אנחנו רוצים רק טוב לשותף,ואז מרעיפים על בנו את הנשמה...ואין נקמות. אבל כשהיחסים מתחילים להתערער באופן אוטומטי אנחנו בודקים טוב טוב אם הביולוגי שלנו מקבל יחס הוגן או אולי מישהו מתנקם בו. ולכן אני מבינה שבעלי לא סמך עלי כי כנראה לא היה פתוח לקבל את אהבתי ובעצם התנקם בי דרך הילדים כולם. הכל כמובן הרבה יותר מורכב מהסיבה שגם בנו לא איבד את האבל ולכן לא היה לי מעולם מקום בליבו.... אני חושבת כמילת סיכום,המתנה הכי טובה והכי נכונה שאנחנו יכולים לתת לילדינו זה אהבה של אבא את אמא ולהפך,אך ילדים חורגים שאת המתנה הזאת כנראה לא יקבלו,לפחות נשתדל לתת להם המון יציבות בקשר החדש או השני.או השלישי
 

ע י ן

New member
אהבתי...../images/Emo127.gif

לשמר ולטפח את הקשר בין בניי הזוג...שלעולם לא תיכנס שם נקמנות. בכלל ...כשעסוקים בשלי שלך...זה קשה , זה חוצה...לפעמים שם בדיוק עובר הסדק שאפשר בו להיכנס ולפורר את הזוגיות. אני מעדיפה לראות בזה משימה משותפת , אתגר משותף . כל הילדים ...כל הקשיים...עם הרוב מתמודדים בזוג. נכון שצריך לדעת להתקרב ולהתרחק ברגישות ...וזה בעצם אותו מרווח בו צריך להשכיל לתמרן....שלא יווצר סדק... ואפרופו המתנה היקרה של הילדים - כל מילה בסלע.
 

ע י ן

New member
שניים חושבים ...השלישי ...

אוי יערית ...גירדת לי במקום ...חבל"ז! שניי חושבים (בן הזוג ואנוכי...) השלישי אהבל...- לא חושב!!! סתם... אני כמובן לא אומרת את זה ולא מרמזת על כך בשום אופן בפניהם.. אבל וואלה שניים חושבים - שלושה מחליטים. חד יאהב את זה.... יערית יקירתי - טוב את עושה :איטום מוחלט!! בלי סדקים... (יש לנו הריי ניסיון בלאטום..מפני אב"כ ואנתקס ועוד כולירות...
בחדרי חדרים...כמובן שיש מדי פעם מחלוקות ...בחוץ אכן ,כפי שאמרת : אין סדק!
 
למעלה