כמה תהיות..

[dandobin]

כמה תהיות..

אני בקורב מתחיל את תהליך ההכנה למסע והייתי רוצה לשאול כמה שלאות כלליות: 1. איך ואיפה אפשר לקבל מלגה למסע? 2. יש למישהו פה איזה רשימת טיעונים לשכנע אנשים לצאת? 3. מישהו יכול לנסח לי גם הסבר למה בדיוק מזרחים צריכים לצאת ולא רק אשכנזים? אני יוצא ואני מבין שחיביים אבל יש לי חברים מזרחים שאני מתקשה להסביר להם..

 

[0 דרורוש 0]

אנסה לענות...

יש לך שאלות קצת שונות משל אחרים ואני אנסה לענות לך עליהן. 1. מלגה למשלחת ניתן להשיג דרך משרד החינוך, מינהל חברה ונוער. אני מצרף לך בקובץ את הטופס. תדפיס אותו ושלח לכתובת המצויינת שם. 2. אני לא חושב שמישהו צריך לשכנע אנשים לצאת. זה רצון שצריך לבוא מאותו אדם. 3. יש לי תשובה ב3 מילים: יהודים צריכים לצאת. ושוב, אתה לא צריך להסביר לאף חבר את הסיבות ולנסות לשכנע אותו. זה לא טיול של בית ספר שאם הוא לא מעוניין אז משכנעים אותו. להיות בפולין זאת זכות, שהיא בעצם מחובתו של העם היהודי, לשוב ולזעוק את זעקתם האילמת של אחינו המתים.

 

[חייםלוי]

לגבי המילגה 0 דרורוש 0 ענה לך

לך. העליתי את הטופס לשרת של תפוז כדי שיהיה נגיש. באשר למה ליהוד ממוצא מזרחי לצאת עניתי על זה בשרשור אחר בדף הזה. הנאצים לא הבדילו בין יהודי ליהודי. כידוע, הם השמידו את רוב יהודי יוון שלא היו אשכנזים. הם הגיעו גם ללוב ורק המזל והבריטים מנעו מהם לשלוח גם את יהודי לוב למחנות. למרוקו הם לא הגיעו, אך אילו היו מגיעים הרי לא היו חסים על היהודים שם.

 

[מדריך1]

מילגות ומזרחיים

מילגות- חשוב- מטה פולין אינו, אני חוזר, אינו מטפל במילגות, כלל. מי שמטפל, זה המתאם המחוזי, שלאחר בדיקה שולח את המילגות לועדת המילגות של משרד החינוך. טופס המילגה חייב לעבור דרך מנהל בית הספר, ללא המלצתו , מילגות לא יטופלו. כך, שעל השואל/ת להעביר את הטופס למנהל המשלחת שמתפקידו לטפל בכך. איני יודע איזה טפסים מועלים באתר, ישנם טפסים חדשים שרק בהם מטפלת הועדה, הם מופיעים באתר מינהל ונוער. כולל הקריטריונים לקבלת המילגה. חיים צודק, מעבר לכך ,יהודים טוניסאים,מעטים אמנם,היו באושוויץ.

 

[ישרון]

תשובות לנוסע לפולחן

א.מילגת נסיעה לדעתי האישית היא ביזיון ללוקח.יש די והותר זמן צאו לעבוד אין בעייה גדולה לחסוך 5000 שקלים ולצאת למסע. בני הצעיר עשה זאת וכעס מאד על חבריו שהתחננו להנחות ובקייץ כשהוא עבד רבצו על שפת הים באילת ואפילו באנטליה. ב.רשימת טיעונים ליציאה אין לי אלא רק הבטחה כי מי שחוזר יחזור אדם אחר. ג.למה גם המיזרחיים??כי גם את תשעה באב "חוגגים"כולם אשכנזים וספרדים,השואה היתה ארוע גדול ממדים בתולדות עם ישראל ואינני בטוח שהיקף האון לא מתקרב מבחינת המקום שיקבל בהיסטוריה לחורבן בית המקדש.ולידיעתך אם הגרמנים לא היו מובסים במלחמה סביר להניח כי גורל יהדות צפון אפריקה היה דומה לזה של יהדות פולין.

 

[Old Cat]

אכן, כמה תהיות

לענין יציאת מי שהוריו ממוצא מזרחי: כבר שמעתי בעבר מפי כמה עסקני דת וגזע מקצועיים ממוצא מזרחי, מאלו שמכנים עצמם בלא צדק כ"ספרדים" ומזוהים בעיקר עם המפלגה היחידה שדגלה גזענות במוצהר, כי יום השואה הוא "חג של אשכנזים". הגדרה מענינת, שכן למדתי כי חג הוא יום שמחה על דבר מה משמח. אז למדנו שלדעת עסקני ה"ספרדים - דתיים" השואה היא ארוע משמח שהאשכנזים צריכים לשמוח בו. כעת אני קורא כי נערים/נערות ממוצא מזרחי (מה זה בדיוק? הם עצמם יודעים מה זה אומר?) מתלבטים בשאלת הקשר שלהם לשואה, כאילו מסע זה מיועד רק למי שהורי הוריו מוצאם מאותם איזורים באירופה. נראה כי מערכת החינוך שלנו זקוקה לטלטלה מאד רצינית, אם יש מישהו שמעלה שאלות כאלו (שלא לדבר על מהות החינוך שספג בבית). שואת העם היהודי באירופה אירעה כמערכת המכוונת כנגד העם היהודי כולו. אין זה כלל משנה אם היו או לא היו משולחים לאושוויץ מבין יהודי לוב/טוניס ( היו גם היו ! ) אלא שאלה אחרת לגמרי - הקשר של אותם שואלים לעם היהודי בכלל. שאלת שיוך עדתי אינה לענין כלל וכלל. האם "חייבים" לצאת? לא, בכלל לא חייבים. זו במידה רבה זכות ולא חובה. בלי קשר למוצא עדתי או גיאוגרפי או תרבותי, זו לא חובה בכלל. מי שמתחבט ולא מבין מדוע צריך לצאת (ולא חייבים לצאת) כדאי שיפשפש בשאלת מהות ומשמעות שייכותו הרגשית והתרבותית וההיסטורית לעם היהודי ככלל. מי שמרגיש כי שייכותו זו שלו אינה ענין לעירעור ולפיקפוק צריך לצאת לא בגלל שחייב אלא בגלל מה שחוויות ותובנות מסע כזה יתרמו לו עצמו, כמי שאכן שייך. לא שהוא חייב משהו, אלא התרומה והתובנה שמסע זה יתן לו כיהודי וכישראלי. מי ששמע כמע שיעורים (בהם היה עסוק בעיקר באיך לא להקשיב) יכול אולי לקרוא עוד כמה תקצירים ולראות איזה סרט ואולי לשמוע עוד שיעור משעמם מפי מורה שלועס את אותו החומר כבר חמישים פעמים. אבל לעולם לא יהיה זה כיציאה פיזית, כנסיעה וראיית המקומות עצמם, כספיגת החוויות בלא הפרעות ובלא מסיחי דעת אחרים. לא חובה אלא זכות וצורך. ומי שלא מרגיש כך כדאי שלא יצא, כדי שלא יפריע לאחרים.