כמה תובנות על החיים

inbalushit1

New member
כמה תובנות על החיים

למדתי שאין פתרונות קסמים.. יש עבודה קשה..
למדתי שאין מישהו שיכול להציג את עצמו כשליח האל ומקור האמת.. אפילו משה רבינו עשה טעויות...
למדתי שחשוב להקשיב ללב אך הוא לא תמיד צודק ורק להקשיב לו יכול להיות דבר הרסני לך ולסביבה..
למדתי שגם להקשיב לשכל ולהיות אדם שכלתני תוך הדחקה של רחשי הלב לא מביא אושר לאדם..
למדתי שלמצוא נקודת איזון בין הלב לשכל היא לא דבר קל...
למדתי שאנשים יכולים לעזור ולהיות אכפתיים וברגע אחר להיות נחשים- ושצביעות זה דבר מאוד מכאיב..
למדתי שאדם זה יצור מורכב של צרכים ודחפים ונשמה גדולה שנאבקת בין הבהמתיות לאלוקות..ולעיתים אלה שנראים צבועים אינם כאלה הם נאבקין בין הטוב לרע שלהם ..
למדתי שאין באמת תשובות להכול..
למדתי שאפשר לזעוק עד לב שמים לתשובות ולא תקבל וגם כשתקבל לא תמיד תרצה או תוכל לראות זאת..
למדתי רב הנסתר על הגלוי..
למדתי ולמדתי ולמדתי עד שהבנתי כמה לא למדתי...

* החיים זה מסע גדול להתפתחות הנשמה שלנו.. לכול אחד יש שיעורים לעבור בחיים.. לכול אחד יש צמתיים בחיים שהוא צריך ללכת לבחור ובהתאם לבחירה הנשמה עוברת עוד שיעורים.. לעיתים זה יגרום לה להתפתח ועליתים זה יעכב את ההתפתחות... הלימוד אינסופי ולעיתיםק שה מאוד וסיזפי..
מכאן, יש לי הערכה לכול אדם באשר הוא... מקוה שתעריכו את עצמכם וגם את הסובבים אותכם כי לכול אחד יש את השק שלו ולעתים הוא קשה מנשוא..
כול אחד זקוק למגע,, לחיבוק, לחיוך..
אפשר להרים קצת את המצב רוח של האדם בלהעניק לו חיוך אמיתי ככה מהלב.. בלי תמורה.. ולא פחות מכך תנו חיוך לעצמכם מהלב.. מגיע לכם!!
(גם אם זה לא תמיד נראה ככה, בטוח על משהו מגיע לכם.. לא יתכם שעשיתם רק רע בחייכם)
מאוד קל להיות צינים עכשיו ולגחך אבל ציניות זה הגנה שאדם מבוגר יוצר לעצמו לאחר שנכווה מהעולם הקר והאכזרי והחסר צדק..
זה חולשה זה לא מקור לגאווה ומחשבה של "אני מבין את העולם טוב יותר"..
אז בלי ציניות.. יש בעולם שלנו כול הרבה רוע אפשר ורצוי לפזר יותר אור ולהפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר בלי ציניות (ליתר דיוק- להפחית את הציניות) ולאהוב את עצמנו ואת אחרים יותר, ולהראות את זה..
שיהיה לכם יום קסום!!!

*יודעת שחפרתי הרבה ודי התפזרתי אבל מקוה שזה גרם למישהו קצת לחשוב..
 

kikona126

New member
חבל שההודעה שלך תלך פה לאיבוד

למדת מה שכל אדם רוחני לומד.
ואם ישאלו אותי מהי רוחניות, אז היא בדיוק מה שלמדת.
הרוחניות היא לא החוויות החוץ גופיות, היא לא תקשור והיא לא ריפוי,
כי הרוחניות לא שווה כלום אם לא עוברים את הצעדים ומקבלים את התובנות האלו קודם לכן. חלק מהרוחניות שלנו היא לדעת לחיות בעולם הזה תוך כדי קבלת האחר, תוך כדי אי שפיטת האחר על מה שעשה, תוך כדי השלמה כי אנחנו חלק ממערכת מסויימת.
&nbsp
אחרי זה כל חוויה אחרת שנקבל היא רק בונוס אבל לא המהות.
אני מכירה אנשים שהם מתקשרים אבל מצד שני מזלזלים באנשים אחרים, מסתכלים על הסביבה בעין ביקורתית (ולא מהתבוננות למטרת למידה) הם מפספסים את המטרה האמיתית של הרוחניות.
&nbsp
הרוחניות היא קודם כל האנרגיות שאנחנו מעבירים ביננו, כאנשים. ועד שלא נבין את זה, לא נוכל לקרוא לעצמנו אנשים רוחניים.
 
למעלה